Friday, August 02, 2024 • כ״ז תמוז תשפ״ד
https://www.thetorah.com/article/inventing-the-…
בכל מקרה אני חשבתי שבני גד היו חרדים לא רצו ללכת לצבא חילוני כי פחדו על הנשים והטף שצריכים חומות בצורות, אז משה אומר להם אין בעיה תשאירו את הנשים והילדים בחומה ותעשו חטיבה מיוחדת רק שהיא תהיה החלוץ שתעשה את המשימות הכי מסוכנות
ולפי הקונספירציה נצטרך לומר שסיפור החלוצים הוא בעצם הצדקה למה דוד וכאלה השתמשו בצבאות השבטים הקרובים-רחוקים האלה בתור שכירי חרב
עדיין נורא מסקרן אותי מי בני גד ובני ראובן ומה קורה פה, מחכה לאיזה הברקה
היה לי תורות פעם
בענין הרוצח בשגגה, כנראה שזכות הארץ תלוי בשמירה מרצח כי לארץ לא יכופר וכו׳ לכן מי שרצח צריך לא לשהות בעיר נחלתו כי יטמא שם
וכנראה שמיתת הכהן הגדול מכפרת על הארץ ואז אפשר לו לחזור
הכהן גדול הוא כמו עגלה ערופה בעד כל ההריגות שהיו בשוגג במשך כהונתו
מסתמא אהרן הכהן שמת בהר ההר היה דומה לזה
בני גד ובני ראובן היו גיבורי מלחמה במיוחד
זה משהו התורה, אתם רוצים ליייסד מדינה, נהדר, דבר ראשון איך תסתדרו עם הרג בשוגג, דבר ראשון תיצרו תשתיות לטפל בבעיה הזו
גזירה שווה ‘ואחרי מות הכהן הגדול׳
באמת לא סותר
רק שזה המזרח הפרוע 😀
ספר דברים זה הextended cut של משה צועק על ישראל נו תהיו כבר גיבורים פעם אחת
למה אני פתאום צריך להסביר..
שאתם תסבירו מה השאלות
הערה אחת על סגנון הדרשות
Saturday, August 16, 2025 • כ״ב אב תשפ״ה
ראיתי ברמב״ן שכבר מביא את ב הפירושים על אבניה ברזל, אם זה שהאבנין טובות כברזל או שפשוט יש ברזל, וגם מדבר למה זה לא תחסר כל בה למרות שאין בה כסף וזהב כי אבנים זה דבר נצרך לבניה אבל כסף וזהב לא נצרך…
הרמב״ן מעיר לדבר שנראה נכון, כלומר יש לזה הד גם בפסוקים
לפי מה שאומרים פה שכל ארם נחשב ממלכות שלמה אז ערי ההדעזר זה כן
המדרש כמובן אומר שאבניה ברזל זה תלמידי חכמים
זה באמת השיטה שזה שירה..
זה סיפור מהמדרש 😀
השאלה מה פירשת על כימיך דבאך, ברזל ונחשת זה החלק הקל בפסוק…
נו זה בעיות של סטמורים עם הרבי שלהם שאמר שהסטרא אחרא עושה נסיים או משהו..
אבל זה נכון ש׳ובא האות והמופת׳ לא בא לומר שיבוא, רק זה חלק מתיאור המצב אם יבוא ואז אומר הדין
אבל למשל הנביא מיכיהו בן ימלא סבר בוודאי (אם קוראים את דבריו כפשוטו) שיש שהשם שולח נבואות שקריות אפילו בכדי לנסות אול הטעות..
נו הרעיון של ניסיון פותר את הסתירה הזו.. .שזה בהשגחה בכדי לנסות
סטרא אחרא הרי לא הכוונה שזה כח נפרד רק שזה השם עשה לנסות כמו שעשה את השטן/יצר רע וכו׳
הבעיה הוא שכל השיחה הזו סתם מדברת על דבר אחד בעוד כוונתה למשהו שני. השאלה אם דברים בהשגחה או לא הוא שאלה אחת והשאלה מה הפרשנות או המשמעות של ההשגחה או הלא השגחה הוא שאלה אחרת.
זה שנסכים שזה בהשגחה לא מחייב שהפרשנות שזה דבר טוב וכדומה
כולם כל הזמן אוהבים לבלבל את השאלות
מעניין באמת למה זה קיים הבלבול הזה
מסתמא זה קושיא טובה, בפועל אתה רואה אנשים אומרים זה מהשם = זה טוב.
יש איזה פטנט שאומרים “בחירה “, קיצור זה בעיה..
זה שירה 😀
ולגבי הדין – בוודאי צריך לתת כמה חסר , אז אם מגיע אלי שצריך 200 אני אומר אני אתן לך 10 דולר ולך לעוד עשרים יהודים כל אחד יתן 10 בסך הכל יהיה לך ה200 שאתה צריך.
למה זה כזה ברור? אם אין מקור אולי באמת לא?
אולי לתת אוכל ובגד וכו׳
פה מדובר על לתת כסף
שזה אולי שונה
כי אם מישהו רעב אז אני מזמין אותו על שולחני
כסף זה בעצם תמיד משהו שונה
זה יותר קרוב להלוואה תמיד
אם זה סתם טכני מי קונה את הבגד אז נכון אבל זה במקור לא רק זה
כי אני כאילו מנסה לשקם את המשק בית של אותו אדם
אז אולי זה הסיבה
כתוב בתורה גם לתת לעני במועד וכו
בכלל בפרשה זו נראה שהומצא הכסף…פתאום יש שמיטת כספים…ופדיון מעשר שני
נו יש עוד לקט שכחה ופאה וכאלה
ומעשר עני, באמת מרוב העצות שיש לעני בתורה נראה שזה לא יעזור אף פעם…
כסף זה בעצם כבר אולי לפתור את העוני…
ולכן אומר פה לא יהיה אביון או כן יהיה..
כי זה נרדף לצדק
אבל יש מילה אחרת למה שאנו קוראים צדקה.
?
📎 (file attached)
מקווה שזה נראה פה מספיק בכותרות שלי, כי רציתי לעשות כותרת גדולה לפני ההתחלה השניה, אבל אולי עדיף להראות ההמשך של הכל ולעשות אחרת, איני יודע
אה אתה אומר שגם בהתחלה צריך לכתוב שמע ישראל את החוקים, יפה
אני שמתי את זה לפני כי זה שם מאד ברור שזה חלק מהקריאה לדרשה לא ההתחלה
אבל אני אעשה כמוך. איפה עוד יש ‘ועכשיו לתכלס׳
אני עשיתי הכותרת ‘ה אלהינו׳, כי ככה זה אותו דבר כמו התחלת הדרשה בדברם, ה׳ אלהינו כרת עמנו ברית בחורב
סליחה, ה׳ דיבר אלינו בחורב/כרת עמנו ברית בחורב
השאלה הוא לכמה נאומים לחלק פה, אני נסיתי עכשיו לרכז כמה שאפשר תחת כותרות גדולות, אז יצא לי 4 אלה, צריך לעשות פה יותר?
כן פלוס הנאום הראשון של פרשת דברים
אז אולי צריך לקרוא מה שעשיתי הקדמה ראשונה, כותרת אחרת, משהו כמו המסע מחורב עד ערבות מואב?
ואז רק השני ממש הקדמות לתורה
שניה נגיע אחר כך לנאום המצוות עצמם.. אני צריך קודם לסדר פה..
הבעיה שהכותרות שלי לא יכולות לכתוב יותר מדאי
אז יוצא קצת מרומז
ויוצא לי בעיה כי באופן הכי כללי כן צריך להראות שכל הספר מחולק ל3 חלקים,
אז אולי ככה : הנאום הראשון הוא הקדמה לכל הספר והשני ספציפית הקדמה לתורה
תורה אני מתכוון למצוות.. צריך לכתוב משהו יותר ברור אבל התורה קוראת לזה ספציפית הורה..
זה יכול להיות כללי על כל הספר
📎 (file attached)
טוב אבל מה לעשות, צריך למצוא חילוק בין זה והכותרת השניה ‘וזאת התורה׳..
אני מנסה לכתוב לשון משתמע לכל פנים..
‘כותרת לדברים׳
שכל אחד יפרש אם הדברים אשר דיבר משה זה כל ספר דברים או הדברים האלה לבד..
ועל כל פנים עכשיו אפשר לפחות אם רוצים לקרוא כהמשך אחד, למשל בעשרת הדברות, פתאום הבנתי, שזה, ה׳ כרת ברית, פנים בפנים, חלק ממש פנים בפנים, השאר לא פנים בפנים אלא השם ציווה לי לומר לכם, זה מה שציווה לי.. ואז מתחיל דרשה חדשה שמע ישראל וכו׳
נכון אז עד אתמול אותם שלשה פסוקים שמתי כחלק משמע ישראל
אבל החלטתי שיותר יפה שזה הסיום של הקודם וזה הגשר לדבר הבא
בכדי שיהיה התחלה שמע ישראל..
כלומר, אני קורא ‘וזאת המצוה׳ המשך לקודם, השם אמר לי לצוות אתכם, וזאת המצווה אשר ציוה..
והוא עושה סיומת כזו, אם תשמרו יהיה טוב
וחוזר על זה באריכות מופלגת לאורך הקטע של 2 שמע ישראל ועד ועתה..
כן, ככה יוצא חריזה יפה בין החלקים באמת
כמו שיש גם בין הדרשה הראשונה בדברים, הסוף שלו היה ועתה שמע אל החוקים … ואז השני זה שמע את החוקים
זה מסוג המילים שנכנסו לא במקום הנכון תחבירית, לא?
גם כדי שיהיה חיבור דבש -שמע ישראל 🙂
אבל הוא עושה דברים כאלה כל הזמן , לפחות בתוך פסוק אחד..
המקרא לא מכיר בכלל שתואר לוואי צריך להיות ליד הדבר שהוא מתאר..
אני צריך לחפש דוגמאות ברורות..
באתי להגיד לך, לכן הייתי חושב לעשות קצת אחרת
יש מנהג לרדת על מסדר הפרקים הנוצרי, אז תחילת פרק יב פה ‘אלה החוקים׳ דוגמא יפה שכל הפרשיות והסדרים וכו׳ מפספספים חלוקה מאד ברורה רק הפרק יודע..
איפה והיה אם שמוע שני?
כל ספר דברים זה פשוט פיתוח ארוך מדי של מבנים פשוטים כנראה שהולכים לאיבוד בגלל שהספר יש לו מנהג לטייל ארוכות עד שהוא חוזר..
הוא כזה לא שוכח כל פעם שכתוב אבותינו להגיד ‘אברהם יצחק ויעקב, שהיו אנשים כה טובים ומוצלחים, ואתם הזרע שלהם׳. דברים כאלה
או כל פעם שכתוב ‘הארץ׳, הוא אומר ‘הארץ החמדה טובה ורחבה אשר הנחלנו לאבותינו וכוכו׳ / אה כן איפה היינו, אז בארץ הזאת יש צד צופון וצד דרום..
אפשר לראות אם משווים דברים מספר שמות שחלק מהדברים פה ממש חזרות ארוכות עליהם באופן כזה, בעצם כל ספר דברים הוא חזרה מאד ארוכה על הברית שבפרשיות בשלח-יתרו-משפטים
תסביר לי את זה
אה אבל לא אם שמוע.. יש שמע, והיה כי יביאך?
אני חשבתי שכל אלה דברים על בסיס עשרת הדברות
זה פירוש לאותה פרשה.. שאפילו מגיע לחלק של ‘כי ישאלך בנך׳ שם..
רק לא מדבר על מצוות בכורים כי זה הוא יגיד אחר כך? בפרשת כל הבכור
או שהוא באמת לא מפרש שהבכור זה כי השם הכה כל בכור?
טוב בקיצור אני צריך לסיים שהחומש שלי שלא עובד עם מעגלים ןנהקבלות יהיה יפה.. מה לעשות אני עושה חומש לינארי.
והחומש לא רוצה לעזור לי
הוא רוצה להגיד הכל לבד לא אוהב להיות מתומצתת בכותרות
הבנתי למה בשלב מסוים יהודים הפסיקו לקרוא לספרים על שם תוכנם, כמו חומש במדבר במקום חומש הפקודים.. כי התייאשו מלחפש מה התוכן העיקרי
יש דברים שיהיו ברורים כמו שתחילת ראה מדבר על הר עיבל ואז בסוף התורה בכי תבוא חוזר לפרט איך לעשות את זה
אז זה כיאזם וודאי אבל גם מובן בתור התחלה והפסקה וחזרה לאותו דבר?
📎 (file attached)
גם ב
לפעמים המחשב כורת את הברית לפני שאני מוןכ..
גם בשמות יש לוגיקה דומה שחוזר מה השם עשה לנו ואז ועתה מה אתם צריכים..
כמו אתם ראיתם וכו׳
רק פה זה ארוך פי אלף
טוב צריך להתחזק גם ללמוד דברי הימים ולסיים תנך..
ונעשה התחלה מחדש שבוע הבא…
שניה אתה אומר שלשים את הברכה על הר גריזים שכתוב בראה הכוונה לכתבו את התורה על אבנם שם?
אז מה התכוונת
אה כן
וגם שם כותב ‘באר היטב׳
אבל הברכה והקללה של תחילת ראה, זה תנאי כל התורה, או הארורים שם?
או שהם סוג של קבלת כל התורה באלה
אבל אז זה באמת לא מתחבר? כאילו, צריך לדלג מן ‘אלה החוקים׳ ועד ‘אלה יעמדו׳?
ושם יש זקני העם והלוים וכו׳
אז כל דבר כתוב פעמיים או שלש פעמים בשביל המעגל?
צריך לספור כמה פעמים כתוב שתבואו אל הארץ
הזוהר ספר שכתוב חמישים פעמים יציאת מצרים בתורה עשה מזה רמז (יש יותר(
אז כמה פעמים כתוב הביאה לארץ
איך עושים סטטיסטיקה איזה מילה הכי אהובה על ספר
📎 (file attached)
חייב להיות כבר אבל אולי צריך לשלם
https://hebrew.byu.edu/frequency-dictionary-sample
https://www.flerlagetwins.com/2016/12/word-anal…
נו אני צודק, בספר דברים המילה הכי נפוצה (אחרי שמות השם) זה ‘ארץ׳
בספר בראשית אולי ‘אב׳,
אני צריך להבין איך להשתמש בכלי הזה
כן נו צריך לחפש רק שמות לא פעלים ומילות וכו׳
אמור להיות כלי אמיתי לזה אבל
למה הם לא מרשים ספרים שלמים
זה עדיין שם -עצם הראשון
אני רוצה להשוות לשאר הספרים ואז נדע מה המילה של כל ספר..
https://www.blueletterbible.org/images/wordclouds/
מוזר?
בקיצור התשובה לשאלה שלי הוא ככה: השם-עצם הראשון אחרי שמות השם ומילים וכו׳, לכל ספר (השמטתי גם שמות עצם פרטיים כמו יעקב ומשה וכו׳)
הפסוק דבר עם לבבך בליעל וכו׳ לא הגיוני, מה הציפייה שתתן לו ומחר ישמט שמיטה?
ספר המצוות של משנה תורה הולך מא׳ ועד ת׳ ככה המצווה הראשונה מתחילה עם א׳ אבד תאבדון והאחרונות מתחיל עם ת׳ תצא למלחמה תבוא אל הארץ תכלה לעשר
זה לא כזה סוד אבל 😀
יפה מאד, כי ככה מיישב למה צריכים בכלל את השמיטה, שהיה קשה לנו לפי הפירוש הזה, ואתה אומר ששמיטה זה בעצם לפייס את דעת העני… הכסף בכל מקרה לא יחזור, אז לפחות לתת לו את הכבוד…