משנה א – כוונה והפסק

הקורא בתורה אם כוון לבו יצא.

ר’ מאיר: בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. באמצע מפני היראה.

ר’ יהודה: בפרקים שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד באמצע שואל מפני היראה ומשיב לכל.

משנה א – גמרא

אם כוון לבו יצא

  1. מצוות צריכות כוונה (המשנה יכולה להתפרש בקורא להגיה)
  2. קריאת שמע בכל לשון. רבי ככתבה: וחכמים: בכל לשון. מקורותיהם. אם כל התורה כולה בכל לשון.
  3. איזה חלק מקריאת שמע צריך כוונה. ר’ אליעזר: עד על לבבך. ר’ עקיבא: כל הפרשה. רבב”ח א”ר יוחנן: הלכה כר’ עקיבא.
    ר’ אחא בשם ר’ יהודה: פרק ראשון לבד צריך כוונה. רבב”ח א”ר יוחנן: הלכה כר’ אחא.
    ר’ זוטרא: פרשה ראשונה בלבד (ודברת בם – קריאה וכוונה. על לבבך, ועל לבבכם שימה כנגד הלב). ר’ יאשיה: פרשה שניה בלבד (על לבבכם, לדבר בם – קריאה וכונה. ועל לבבך בדברי תורה).
    ר’ מאיר: פסוק ראשון בלבד. רבא: הלכה כר’ מאיר.
  4. כוונה בקריאת שמע. המאריך באחד. ד’. ח’. כיון דאמליכתיה.
  5. דיני חלקי קריאת שמע. עד על לבבך או כל הפרשה בעמידה. ר’ יהודה הנשיא קרא פסוק ראשון בלבד. אי חוזר וגומרה. הזכרת יציאת מצרים בזמנה. אין צריך להצטער משינה אלא בפסוק ראשון.
  6. פרקדן לא יקרא ק”ש. לשכב פרקדן מותר באצלויי.

בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב

  1. פירוש המשנה: שואל ואין צריך לומר שהוא משיב.
  2. שאלות תנא מתנא. הפסק בקריאת ההלל ומגילה. טעימה בתענית
  3. לפני התפלה. אין ליתן שלום (במקדים לפתחו). לעשות חפציו.
  4. ר’ יונה א”ר זירא – העושה צרכיו לפני שיתפלל. הלן שבעה ימים בלא חלום (המשביע עצמו מדברי תורה אין מבשרין אותו בשורות רעות)

משנה ה’ – הזכרת יציאת מצרים בלילה

מזכירין יציאת מצרים בלילות.

ר’ אלער בן עזריה: לא זכיתי עד שדרשה בן זומא מריבוי כל ימי חייך.

חכמים: כל להביא ימות המשיח.

משנה ה’ – גמרא

  1. תשובת ראב”ע לטענת חכמים: אין מזכירים יציא”מ לימות המשיח. חכמים: לא שתעקר אלא שתהיה טפלה. צרות אחרונות משכחות את הראשונות.
    1 עוד דברים שלא נעקרו אלא נטפלו – לא יקרא שמך יעקב. אברם הוא אברהם – לארם ולכל העולם. לא יקרא לאברהם אברם. שרי מותר דאהדריה קרא. יעקב מותר דאהדריה קרא. הנביא אומר אברם שמסדר מאי דהוה מעיקרא.

משנה ד’ – ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע

בבקר: שתים לפניה ואחת לאחריה

בערב: שתים לפניה ושתים לאחריה

שיעור הברכות

אחת ארוכה ואחת קצרה.

המחליף בשיעור הברכות

מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, ולהיפך.

מקום שאמרו לחתום אינו ראשי שלא לחתום, ולהיפך.

משנה ד – גמרא

בשחר מברך שתים לפניה

  1. מה הם ? ראשונה יוצר אור (למה בורא רע משמיטים ולא בורא חושך? להזכיר מידת לילה ביום. ומידת יום בלילה – גולל חושך מפני אור).
  2. שניה – אהבה רבה או אהבת עולם.
    • ברכות התורה – ברכת אהבה רבה פוטרת מלברך ברכת התורה.
      על מה מברכים ברכת התורה? (רב הונא: למקרא ולא למדרש. ר’ אלעזר: למקרא ומדרש ולא למשנה. ר’ יוחנן: אף למשנה ולא לתלמוד. רבא: אף לתלמוד).
      נוסח הברכה (לעסוק בדברי תורה. והערב. אשר בחר בנו. כולהו)
  3. סדר הברכות בבית המקדש – מהו ברכה אחת? אהבה רבה או יוצר אור (ברכות מעכבות זו את זו, סדר ברכות מעכבות זו את זו).
    • למה במדינה לא קבעו עשרת הדברות – מפני תרעומת המינים.
    • נוסח ברכה אחת למשמר היוצא

מקום שאמרו לחתום וכו’.

  1. מי שפתח על דעת ברכה אחת וסיים באחרת (פתח בשהכל יצא שעל הכל יוצא בשהכל. בברכות קריאת שמע הכל אחר החתימה. הזכיר מידת יום בלילה ולכן התכוון על שניהם. פתח בלחם וסיים בתמרי יצא דתמרי נמי מיזן זייני)
  2. רבה בר חיננא סבא משמיה דרב – 1. לא אמר אמת ויציב אמת ואמונה לא יצא. 2. כורע בברוך וזוקף בשם (מפני שמי נחת. רב ששת כחיזרא וכחיויא) 3. כל השנה האל הקדוש בעשי”ת המלך הקדוש (ר’ אלעזר – גם האל הקדוש בעשית. רב יוסף האל הקדוש רבה המלך הקדוש. הלכה כרבה) 4. כל שאפשר לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש חוטא (רבא: בת”ח צריך שיחלה עצמו). 5. העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו על כל עוונתיו (ציבור. שאול אל שמואל.)
  3. טעם תקנת פרשיות אלה דווקא בקריאת שמע. (למעלה 3.1 למה לא עשרת הדברות). פרשת בלק (אל מוציאם. כרע שכב. כל פסוקא דלא פסקיה משה) לא משום טורח הציבור. פרשת ציצית כן משום שיש בה 5 דברים.

משנה ג’ – תנוחת קריאת שמע

בית שמאי: בערב יטה ובבוקר יעמוד, שנאמר בשכבך ובקומך.

בית הלל: קורא כדרכו, שנאמר ובלכתך בדרך. ובשכבך היינו בשעה ששוכבים.

אמר רבי טרפון:

באתי בדרך והטיתי כדברי בית שמאי

אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל.

משנה ג’ – גמרא

ביאור המחלוקת שבמשנה (על ידי השלמת טיעוני הצד שלא הוזכר במשנה)

בית שמאי אומרים.. ובית הלל אומרים

  1. ביאור סברות ב”ש וב”ה (מה עונים ב”ש לטענת ב”ה דבשכבך זמן שכיבה? א”כ יאמר בבקר ובערב. ומה עונים לראייתם מבלכתך בדרך? לפטור חתן. ב”ה מסכימים לזה ולומדים שניהם).
    • גדר העוסק במצוה וחתן – כיצד משמע דחתן פטור? שבת דידך ודרך דידך. כונס אלמנה אינו טריד. טירדא דרשות אינו פטור. אבל פטור מכל המצות חוץ מן התפילין. שלוחי מצוה פטורים.

גדר קביעת הלכה כב”ה

אמר ר’ טרפון…אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב”ה

  1. ברייתא: מעשה ברבי ישמעאל ור’ אלעזר בן עזריה. ר’ ישמעאל זקף לק”ש ור’ אלעזר היטה. (ר’ ישמעאל: עשיתי כדברי ב”ה, ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה)
  2. מידת הכרעת הלכה כב”ה (רב יחזקאל: עשה כדברי א’ מהם עשה.
    רב יוסף: עשה כדברי ב”ש לא עשה ולא כלום (ראיה ממסכת סוכה).
    ר נחמן בר יצחק: עשה כדברי ב”ש חייב מיתה).

משנה ב’

 

תחילת זמן ק”ש בבוקר

ת”ק: משיכיר בין תכלת ללבן.

ר’ אליעזר: משיכיר בין תכלת לכרתי.

סוף זמן ק”ש בבוקר

ת”ק: נץ החמה.

ר’ יהושע: שלש שעות (שכן בני מלכים).

הקורא מכאן ואילך

לא הפסיד כקורא בתורה.

משנה ב’ – גמרא

בין תכלת ללבן

  1. פירושו (בין תכלת שבה ללבן שבה)
  2. שיטות שונות בתחילת זמן ק”ש (ר’ מאיר: בין זאב לכלב. ר’ עקיבא: בין חמור לערוד. אחרים: חברו רחוק ד”א. הלכה כאחרים)
  3. אביי: לתפילין כאחרים לק”ש כוותיקין שגומרים עם הנץ לסמוך גאולה לתפלה שביום.
  4. סמיכת גאולה לתפלה
    4.1 מעלתה – הסומך אינו ניזק (והא ניזק בהבאת אסא למלך? מצוה לשלם לראות המלך שאם יזכה יבחין). ר’ ברונא לא פסיק חוכא מפומיה.
    4.2 ה’ שפתי תפתח מפסיק? (בערבית, במנחה) ,השכיבנו, גאולה אריכתא תפלה אריכתא.

4.2.1 סדר תהילים – למה יהי לרצון בסוף? כדוד בתהלים שאמר אחר י”ח. אשרי ולמה רגשו מזמור אחד הם. מפלת רשעים אחר ק”ג פרשיות. פרשה חביבה פתח וסיים באשרי.

4.2.2 מפלת רשעים – ר’ מאיר וברוריה חטאים או חוטאים. ברוריה רני עקרה. אבשלום ושאול בתהילים. סמוכים.

4.2.3 ברכי נפשי – חמשה עולמות: מעי אמו, עולם, יניקה (דדים במקום בינה), מפלת רשעים, יום המיתה. צורה בתוך צורה. אין לבלותך. כנגד הקב”ה וכנגד נשמה.

4.2.4 דוד חזקיה תפלה אלישע – ישעיה וחזקיה, מקובלני מבי אבי אבא אפילו חרב חדה לא יתייאש מן הרחמים. אפילו בעל החלומות. והטוב בעיניך שסמך גאולה לתפלה. מקיר קירות ליבו. שונמית שעשתה קיר. דברים שעשה חזקיה והסכימו או לא הסכימו לו חכמים.  התולה בזכות עצמו. מה עשתה שונמית. ליהנות כאלישע או לא ליהנות כשמואל. אשה מכרת באורחים. משרתו אינו קדוש.

4.2.5 ר’ יוסי בר’ חנינא – המארח ת”ח בתוך ביתו. יתפלל במקום נמוך ממעמקים. המתפלל יכוון רגליו. לא יאכל קודם התפלה.

ר’ יהושע אומר עד שלש שעות

5. הלכה כר’ יהושע

הקורא מכאן ואילך לא הפסיד

6. אם אומר ברכות ק”ש.

7. גדול הקורא ק”ש בעונתה מהעוסק בתורה.