Sunday, July 26, 2020 • ה׳ אב תש״פ
רק חזל אחד. במסכת תענית דווקא לומדים מהם כיצד לעשות תשובה
גם מוזכר בספר יואל, חזל לומדים ממנו הלכות ומנהגי תענית ציבור
אבל הדרשה החשובה –
תענית פרק ב
הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כיבושין: אחינו, לא נאמר באנשי נינוה, וירא האלהים את שקם ואת תעניתם, אלא (יונה ג) “וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה
Monday, July 27, 2020 • ו׳ אב תש״פ
בתורה כמעט שלא כתוב תשובה אז… אבל אפשר שלמדו מיום כיפור או כדבריך שזה היה המנהג. הרי נינוה גוים בכלל
.. כנראה שלצום על עבירות זה משהו מאד עתיק שורשי
מעניין שיונה בכלל לא אמר שיעשו תשובה. הוא אמר ישר נינוה נהפכת. רק מעצמם ניסו לשנות הגזירה על ידי תשובה.
זה חוזר למה שהתווכחנו פעם שהנביאים לא היו מדברים על תנאי…
שהם אומרים שיהיה רע בוודאי רק צריך לדעת לבד שהכוונה אם לא תשובו
וזה נראה כאילו ה חזר בו, וזה אחד הבעיות של הנביאים
וגם בלתי ניתן להפרכה ..
בסוף הסיפור של יונה קצת כמו המטוס שלא נפל….
ככה אמרתי. כי אם הנביא מצליח אז צוחקים עליו
יכול להיות שהנביא עצמו אפילו לא יודע שאפשר לשוב
כמו בחזל על ישעיה וחזקיה
כן למה לא, לא כתוב משהו אחר
או אולי שצריך בכלל לומר שהיה עוד מילי הנבואה לא כתובים
אבל יותר נראה שבשכל יונה יודע הלכות תשובה..אבל זה לא מה שחש הנבואה שלו
האם מוכרים לנו נביאים כאלה? אנחנו קוראים אותם ככה. גם הנביאים הגדולים אמרו הרבה יותר נבואות רעות בלי תנאי מאשר קריאות מפורשות לתשובה
אבל אפשר שגם ביניהם היה מובן ככה
צריך לדעת רטוריקה . תנאים מחלישים את האפקט. זה נשמע שאתה מהסס.
Sunday, February 18, 2024 • ט׳ אדר א׳ תשפ״ד
זה מאד יפה אם זה ברור שהנביא אף פעם לא סתם מספר על מה שיבוא אלא כדי שזה לא יבוא ..
ובאמת יונה אמר שיגידו שהוא נביא שקר ..
רש״י נהפכת – נחרבת.
ראיה לדברי הרבה פעמים
מהפכת סדום כמו שכתוב בספרי התמונות
נראה שהמלך גוזר תענית אחר שכל העם כבר צמו… מלך חכם
כן אני מסכים רק מסתמא יש שיגידו שזזה פשט נגד המסורת או משהו
לא יודע, נראה לי ככה מלמדים בחיידר או בגן שסדום נהפכה מילולית…
אז יש לי רש״י להביא להם..
ואולי זה הקטע של ‘מגדול ועד קטן׳, כמו במגילת אסתר.. כמו לומר.. זה היה הפוך
מי יודע ישוב וניחם = מי יודע אם לעת כזאת הגעת
מי יודע כמין תמיהה של אולי הלוואי
רשי ביואל קורא מילולית, מי שיודע שיש בו רע ישוב ממנו
אבל יש עוד
דוד אומר מי יודע וחנני יי וחי הילד
שזה בבירור כמו אולי הלוואי
מי יודע עוז אפך? אולי אפשר גם ככה
משלי כד ‘פתאום יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׳
בקהלת זה יותר שאף אחד לא יודע .. ומי יודע החכם יהיה.. ומי יודע רוח האדם… מי יודע מה טוב לאדם… ומי יודע פשר דב.ר.
אולי שתשובה צריכה להיות יותר טובה, אבל באמת לך תדע מה התוכניות של השם
או סתם היה נראה לרשי שזה מה שכתוב.. קורה גם
מטעם המלך וגדוליו – מעצת המלך וגדוליו (רש״י)
מכאן למועצת הגדולים
אבל כוונת רש״י לפרש המילה ‘מטעם׳, שזה כמו ‘מעצת׳,
רק שלמועצת הגדולים אין טעם
ויקראו אל אלהים בחזקה – אסרו אמהות לבד והולדות לבד אמרו לפניו רבש״ע אם אין אתה מרחם עלינו אין אנו מרחמים על אלו.
זה מדרש שעולה מתוך הסגנון כאן…
או שזה מבטא יאוש
זה כזה דרמה קווינס
כמו יונה הנביא בעצמו
אה גם פה אומר רשי ככה.. אולי קשה לו ‘וינחם ה׳, שזה כאילו חרטה אקראית, ויותר טוב שזה דין שמי ששב בהחלט נחם ה׳
ה׳ אומר: לך אל נינוה העיר הגדולה
ויוקם יונה וילך… וניונה היתה עיר גדולה..
כאילו, יונה הולך ומאשר שהשם צדק זה באמת עיר גדולה.. לא סתם אלא גדולה לאלהים.. כמו שאלהים אמר…
כאשר שמענו כן ראינו בעיר אלהינו
באמת יש עיר שלוקח שלשה ימים ללכת בה? זה הגזמה?
מה פירוש ‘ויאמינו׳ אנשי נימנוה? האמינו בנביא שהוא לא סתם מפנטז?
אני חושב שזה היה הפעם הראשונה שהגיע נביא לנינוה אז הם האמינו לו
עוד לא פיתחו נוגדנים נגד זה
בפעם הבא כבר ידעו שזה לא פשוט והשם רחום וכו׳
וזה עוד מסר או בעיה שהספר נוגע בו
לימדתי לאחרונה באריכות מאגרת תימן, שמשה רבינו המציא את הפטנט של תורה מאת האל אז לקחו את זה ברצינות, אבל אח״כ באו עוד אחרים ואמרו שגם להם יש ספר ועכשיו כבר אי אפשר לקחת שום דבר כזה ברצינות
איך הם ידעו מה הדרכים הרעות? כנראה זה ברור..
חמס
יש את המשנה לא נאמר וירא את שקם וכו׳, אלא את מעשיהם
אבל אז למה באמת השק?
אולי זה מה שחידש המלך ששק לא מעניין אלא צריך מעשים
שבשעת התענית שמים לב איזה מעשים צריך לתקן, זה מה שהמשנה רוצה
גודלה של העיר המבוצרת בשיא התפתחותה היה: אורך מרבי 4.6 ק״מ, רוחב מרבי 2.09 ק״מ, היקף החומות 11.9 ק״מ, ושטחה 7.3 קמ״ר. מידות אלו מעידות על אחת הערים הגדולות ביותר של העולם העתיק, ואכן כך היא מכונה במקרא “העיר הגדולה
ויקי
זה יותר מהלך כמה שעות… אבל אולי ללכת בעיר משמע גם לעצור ולדבר עם כל אדם שפוגש אותך וכו׳ וזה לוקח שלשה ימים
בסוף הספר כתוב שיש בה יותר מיב רבוא בני אדם
שזה הרבה אבל בלייקווד יש יותר..
אולי הכוונה 12 אלף בני אדם שלא ידעו מימינם לשמאלם, כלומר ילדים
עדיין זו לא עיר ענקית במונחים שלנו
אבל כנראה שאז זה נחשב ענקי
(ג) ויקם, עיר גדולה לאלהים – כל דבר שרוצה להגדילו סומך אותו לאל דרך הגדלה, כמו: כהררי אל (תהלים ל״ו:ז׳), ארזי אל (תהלים פ׳:י״א), שלהבת יה (שיר השירים ח׳:ו׳), מאפליה (ירמיהו ב׳:ל״א). רדק
באמת זה מנהג לשוני שצריך הסבר לא די להגיד שזה ככה… מה אלוהי בזה
יש מפרשים שהמציאו שאנשי נינוה שמעו על הסיפור בספינה ולכן האמינו, שזה פירוש מעניין לפי המשך הספר אבל לא לפי הריאליה…
כאילו לקרוא שהמעשה של הספינה והדג הוא מופת על נבואת יונה
ארבעים יום זה מהמבול?
צריך לכוון בלימוד יונה שנצליח בעיר יונה
Monday, February 19, 2024 • י׳ אדר א׳ תשפ״ד
יש לי שאלה צינית, הסיפור של יונה זה קצת כמו הסיפור של האדמור שהציל את המטוס….
שפעם אחת ראה אדמור אחד מטוס שיש עליו שונא שלו אז קיללו שיפול אבל אז חשב הרי יש עוד יהודים במטוס אז חזר בו ואמר שלא יפול ואכן לפלא ולמופת שזה לא נפל