Monday, July 18, 2016 • י״ב תמוז תשע״ו
צדיק השם אני חושב הפירוש שהוא צריך להיות צדיק ולכן קשה עליו מדוע וכו
או במילים אחרות, מאחר והשם הוא שופט צדק האולטימטיבי, לכן אליו יש לבוא עם הדין תורה למה העולם לא מתנהג בצדק.
כמו הבארדיטשובער שהיה עושה דיני תורה נגד השם.
רק זה בעצם אותו פרדוקס בעומק שאין למי לבוא בטענות על חוסר צדק אלא להשם כי הוא המבטיח את הצדק ואם הבעיה איתו אז…
אני הבנתי צדיק ה כי אריה בגלל שהוא צדיק לכן הוא צריך לשמע לטענות הצודקות שלי
אבל רשי ועוד מפרשים כמו יוסי
ובאמת שני המשמעויות קשורים רק זה טוויסט אחר
מי הרשע שדרכו צלחה אומר רשי או נבוכדנצר או אנשי ענתות מהפרק הקודם. מה נראה לכם?
זה מוזר כי בכל הספר העולם שלו מאוד מסודר החוטאים נענשים או ייענשו וצדיקים טוב להם מה קרה פה שגילה שזה לא כך.
אבל האמת לא חייב שמדהר פה כלל על צדיק ורע לו במובן החזלי ושלנו. זה יותר איזה תפלה רגעית על אנשי ענתות שהציקו לו . ומיד בפסוק שלאחריו כבר מתפלל וכנראה מצפה או מתנבא שדי מהר יהיו כצאן לטבח
קצת נראה לי שקרוב אתה בפיהם הוא לא שהם בלופרים כפירוש הרגיל כי זה לא נכנס בהקשר הפסוק פה. הוא הרי באמצע להתלונן שהם מוצלחים ועושים פירות וכו. נראה יותר שהוא באמת מתלונן על כך שנראה שהשם קרוב בפיהם למשל התפלות שלהם נענים או הברכות שלהם מתקבלים, בעוד הוא יודע שהם רשעים והשם רחוק מכליותיהם.
ובפשט הפשוט, נטעתם גם שורשו הם שרים די גאלדענע קייט זאל זיך ווייטער ציען, גם עשו פרי הבנים שלהם יורשים האדמורות
פסוק ג מול רחוק מכליותיהם הוא אומר שאתה ידעתני בחנת לבי
פסוק ד -יב מליצות מאוד יפות וסבוכות
שימו לב לפסוק יא שמ״ה לשממ״ה. אבלה עלי שממ״ה. נשמ״ה כל הארץ. כי אין איש ש״ם על לב.
הערשי התכוון שלא הוא אמר ירמיה אמר.. תקשה עליו..?
אני רוצה נביא כירמיה
שיצעק גם אם אין שומע
שיגיד בכוח אלוהי
זה לא יכול להיות
כולכם שקרנים נואפים בוגדים
ויהיה לו על מה להתחזק
ושוב יבכה ויקונן איך יכול להיות כזה דבר
ולמה והכל לא פייר ואי אפשר ואלוהים
וינסה כל מיני רעיונות
ויספר משלים ומליצות
ובסוף יהיה סתם עוד אחד שהיה רגיש מדי
והבין יותר מדי דברים
ואף אחד לא ילמד
ולא ישתנ
ישתנה
וכמה אמהות עייפות יקראו בספרו בקיץ
ויתלבטו מה התכוון
ואחרים יגידו זה סתם ספר
ובכלל היה סכיזופרני
ובאמת קושיא על הנורמליים
איך לא היו סכיזופרנים
טוב זה סתם פואטיקה שלי
עכשיו לגופו של ענין
צריך לקרוא טוב טוב את אמצע הפרק הזה
יש קצת בלבול מי המדבר אם זה השם או הנביא
המפרשים מתפלפלים מי אומר עזבתי את ביתי וכו
אבל זה היה הבלבול בלב הנביא
כי כל הנבואה מתקיימת בלבו של הנבא
לפעמים במצב ברור הוא יודע לומר זה השם אומר וזה אני עונה לי
ולפעמים מתגבר החושך ולא לגמרי ברור אם אלו צעקות הנביא או צעקות הנבואה
ומתערב הדברים ונהיה היינו הך
וזה נקרא רוח הקודש
תסתכלו בפירוש רשי שאומר על פסוק ד שחצי הראשון אומר הנביא וחצי השני משיב רוח הקודש
והפשט כמו שאמרתי
והנה הוא צועק על הצביעות שהוא חי בקרבו
ועל הבגידה פסוק ו גם אחיך גם בית אביך
והנה הנביא הוא זה שהכי מקושר אל נחלת אבות הוא היחיד שעמד על סוד התורה והמסורה הוא היחיד שמעריך באמת את הנחלה
והנה הוא חייב לקיים לך לך עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי נתתי את ידידות נפשי בכף איביה
והוא ממש מתרעם על בגידת נחלתו שנאתיה
וככה ממשיך לבכות עד פסוק יד שמתבהר לו משהו ואומר
כה אמר השם לשכני הרעים הנוגעים בנחלה
אתם לא אחים שלי יורשי נחלת התורה והארץ
אתם שכנים רעים שבדיוק גרים לידי
אתם תגלו מעל הנחלה כי זה לא שייך לכם
והיה אחרי זה ישוב השם את שבותכם ומי שבאמת קשור לכל הנחלה וידע להשבע חי השם הוא יישאר והשאר יכלו
צריכים אנחנו לדעת את תוקף השבועה בשם השם למה הוא כזה חשוב
ויש בזה שני רבדים
האחד, הוא האמונה שהוא מדבר עליו כל הזמן
כלומר האימון שיש בין אדם לחבירו שהולך ונסמך עד מקור האימון הינו צור העולם
וכשאדם נשבע בשם הוא אומר כשם שהעולם קיים כשם שאלהים אמת כך אני לא משקר לך
ואם אדם נשבע לשקר בשם השם זה לא שהשם נפגע אלא שהוא הרס ממש את יסודות כל העולם וכל האימון כמש
ולכן אמרו רזל העולם נזדעזעז על לא תשא
ורובד שני הוא בנפש
כשאדם מנסה להבטיח דבריו
איך אני יכול להבטיח לך שאני לא משקר לך
אני מחפש את הדבר הכי חזק להתלות בו
כאילו התוקף הכח הכי אמתי שיעיד על הדברים שהם אמת
עד שאני אומר חי ה אם לא כך ווכל
כלומר הנפש לומדת לסמוך את וודאותה על חי השם
וזה עצמו עיקר הגאולה
ועכשיו בגלות שנינו שנמנעים מלהשביע בשם כי לאף אחד אין את הנגיעה הזו
וכאשר יגאלו יהיו צריכים ללמוד את זה כפי שלמדו להישבע בבעל
כמו שכל עבד נשבע בבעלים שלו
כמו שאמריקה נשבעת בדולר שלה
כך ילמדו לומר חי השם
ואז נבנו בתוך עמי
סליחה אני קצת מטושטש אני חושב שאני מדרב לעניין
סורי על השבעים הודעות.. זה ככה הגיע אלי הנבואה 🙂
גם שכחתי להסביר נקודה אחת מאד חשובה: שמה שמעצבן את ירמיה שמתחיל לצעוק שכולם צביעים קרוב אתה בפיהם, שאנשי ענתות בוודאי היו רבנים וכהנים והם צעקו שירמיה הוא יוצא בשאלה הוא מדבר נגד כל הרבנים וכו׳. והנה ירמיה בעצמו הוא באמת היחיד שאכפת לו מאלהים והוא לבדו נביא אמת, ועל זה הוא צועק עזבתי את נחלתי אני עזבתי את נחלתי? כן עזבתי, נתתי את ידידות נפשי וכו, אבל זה אתם, אני הרי היחיד באמת שנוגע לו הנחלה, ועל זה כל ההמשך לשכנים הרעים וכו
הרי אתם הרועים הרבנים נתתם את נחלתי למדבר שממה, עשיתם את התורה ואת בית המדרש מקום שאי אפשר ללבן אדם דתי להסתובב שם, מלא כעס ומרמה
Monday, September 04, 2023 • י״ח אלול תשפ״ג
משהו על השכן השיכון והשכינה
כתוב למעלה הטיבו דרכיכם ואשכנה אתכם במקום הזה
הייתי מצפה לקרוא ואשכנה אתכם – אני אשכון איתכם , אבל הניקוד אומר אני אשכין אתכם.
אם זה באמת מה שכתוב זה משחק חשוב של ירמיה הוא אומר השם לא שוכן במקדש או זה לא הנקודה העיקרית, השכינה זה בעצם שלכם אתם שוכנים במקום הזה, ואני המאפשר את זה. אתם לא עושים לי טובות אני עושה לכם טובות .