Tuesday, July 05, 2016 • כ״ט סיון תשע״ו
אני גם מצטרף לשבח דברי הערשי..
אכן כותב במפורש נגד הנביאים נביאיך נבאו בבעל וכו׳.
ערב טוב.. אני כותב הערות עוד מעט אעיין אם כבר נאמר. יותר מדי טובה יש פה..
פסוק א הן ישלח כו נראה שזה הטענה נגד תשובה, כמו מחזיר הנואפת, שהשם יקבל בחזרה את העם הזונה זה בעצמו בעיה של זנות, צריך להבין מה אמרו באמת על התשובה למה אין בה בעיה זו..?
יש פסוקים יותר נביאיך חזו לך שוא ותפל, אם כתב איכה, ובכל מקרה במשך הספר מתפלמס עם נביאים אחרים, הכוונה אלנ שאמרו תמיד השם אוהב אתכם יהיה טוב בכל מקרה ירמיה צעק לא צריך לעשות תשובה.. כלומר נגד ישעיה..
נבאו בבעל בוודאי הפירוש החסידי נבאו מה שרצו העם לשמוע..
לא שמעתי על המחלוקת הזו תוכל לפרט..?
אז אתם מדברים על הקושיא שלי, אבל התירוץ צריך להבין בתאלוגיה לא בפשעטל הלכתי..
פסוק ד ה הוא מתלונן שישראל כביכול abuse המושג של תשובה כשצריכים לגשם הם אומרים אבי אלוף נעורי אבל בשאר הזמן בוגדים. כמו אחטא ואשוב
צריך לפרש הפסוקים האלה לטובה על פי חסידות שבאמת צריך מצח אשה זונה לשוב. . הלא זה אמת שהשם לא יכול לנטור טינא..ותעשי הרעות ותוכל בסוד נעשה לו היתר
התורה שהבאת באמת עונה גם בעומק שאי אפשר להתגרש מאחר וגם ברע הוא הוא וגם הבגידה עצמו היה עם הבעל כמשל הבעשט
אכן גם אני לא הבנתי מה רוצה. הרופא הזה.. סתם וויכוח על סגנון מכובד. בוודאי גם לא ייאצר עוד של מצרים מבטא שירמיב ראה ביצירת מצרים חסרון שבעתיד יהיה יותר טוב, זה טריק ישן שרוצים לערער על דבר מהתורה אומרים זה בגלל שהעולם לא מתוקן אבל כשיהיב עולם התיקון יהיה מותר עריות בלה בלה. זה יכול להיות ברצינות גמורה לא בציניות .
אפשר לפרש כי בפסוק ה אומרים אבי אלוף נעורי שזה ציור מסוים ולפי הציור הזה באמת התשובה זה עוד יותר חוצפה, אבל בפסוק כב מלמד אותם לומר הננו אתנו לך כי אתה הויה אלהינו כלומר תחתרו להשגה יותר מופשטת ושם בוודאי ארפא משובותיכם. זה הולך ביחד עם ההרחבה מארון לכסא,
ומפורש כל זה בחומש שכאשר המלאך הולך איתם צריך להישמר יותר כי לא ישא לפשעכם, אבל אם השם בעצמו אתם הוא כן נושא פשע, זה לא פשעטל קבלי זה מקרא מפורש
פסוק יב יג נשמע ממש שהשם עובר על נטירה, הוא ממש אומר איני נוקם כמוך אבל דע שלא מגיע לך..
אבל בעיקרון נראה פירוש לא יאמר ארון ברית השם שאומר שלא יסמכו על היות הארון בתוכם לחטוא והשם יסלח על ידי קרבנית וכו, זה מוטיף מפורש הרבה בדברי ירמיהו והכי מפורש להלן פרק ז, לפי זה זה לא קשור דווקא להרחבה על כל ירושלים אלא הפסוק שלאחריו הוא הנחמה שישכון השם שם.
לא אכפת לי מהעבירה רק שזה ילדותי..
הרי לכן ציינתי פסוק מפורש שמות כג
הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי כא השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו כב כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר
אכן לא מפורש אבל אפשר להבין בקל הצד השני שהשם עצמו כן נושא פשע זה מפורש בהרבה מקומות והבעיה פה זה עם המלאך
למה כי הוא היה טיפש?
Tuesday, January 28, 2020 • ב׳ שבט תש״פ
לגבי תחילת הענין לפי הפשט פירשתי אתמול שמה שכתוב קראת לי אבי הוא דבריה אבל הוא לא מאמין לה, הוא אומר ותעשי הרעות ותוכל, לא נראה לו דבר כזה אפשר לעשות כל הרעות ועוד לעשות תשובה, זה ותוכל.. כלומר התשובה לא רצינית זה אחטא ואשוב כזה
הגמרא ביומא אומרת על זה גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה, שמן התורה אכן אסור לחזור ולקחתה אבל הקב״ה כן חוזר ולוקח אותה
רוצה לפרש שזה בגלל שיש מדרגה של קשר שהוא למעלה מהמדרגה של איש ואשה, אולי כמו בן שהאב כן יקח אותו
הרמבן אומר לגבי נדר שהמדרגה שלה גדולה מהתורה לכן מבטלת את התורה וכן נראה לגבי תשובה שהיא בינה גבוהה מהתורה שהיא תפארת ולכן לא מחויבת אל התורה.
זה הכל דרש.. לא יודע מה הכוונה בזה כעת. אני חושב יותר קרוב לפשט משהו אחר
אני חושב שהבעל תשובה צריך להרגיש שהוא עושה חטא בזה שהוא שב.
הוא כמו נדחק לחצר המלך שלא ברשות כמו אסתר..
זה לא לענין שתשובה יהיה בדלת הראשית , זה גם לא מתכון לתשובה כנה
הבעל תשובה הוא מחוצף שאומר אמנם כתוב שאסור לעשות תשובה אבל אני לא אכפת לי מה כתוב אני הרי עבריין..
זה הסוד שאומרים על כל מיני דברים שאי אפשר לשוב
אבל למה אני מגלה אני הורס את זה.. לא נורא
בקיצור צריך איזה בושה. הגמרא אומרת המתבייש בחטאו מוחלים לו על כל עוונתיו. לפעמים הבעל תשובה הכי לא מתבייש בחטאו הוא הרי עשה תשובה
הגמרא לומדת את זה משאול שהתבייש להזכיר את נוב. זה סיפור מאד יפה.
לא אוהב בעלי תשובה שעושים תמוננות before and after
זה חצוף מדי צריך לראות לעשות קובר-אפ…
פסוק ב כערבי במדבר, לערבים היה כזה סטיריאוטיפ שהם נואפים, גם בגמרא מה עשה לה ערבי זה. ותשעה קבים זנות. כנראה בגלל שהם גרים לא במקום ישוב אלא באהלים במדבר זה תמיד נשמע שהם כאלה מנאפים. אורינטליזם כזה.
אני חשבתי שזה המשך לקודם ולאמר זה מה שמישהו שנזכר שם אומר, אבל אולי זה לא באמת מסתדר
מן הסתם נכון. והערבי של הגמרא?
זו סברא טובה למעשה אפילו שקצת סותרת את רעיון התשובה. במובן יותר ריאלי אי אפשר ברגע אחד להחליט לשנות יש כל מיני תהליכים שלוקחים שנים עד שהם מתקיימים ואחרי איזה שלב אי אפשר להחזיר את הגלגל. כמו לדוגמא לפי שיטת גרטא יש איזה נקודת אל חזור שגם אם נפסיק ליסוע עם fossil fuels זה כבר יהיה מאוחר מדי לתקן. גם בתהליכים חברתיים יש דברים כאלה תשובה כללית לוקחת כמה דורות לא רגע אחד.
אפשר התשובה בימי יאשיהו הועילה באמת שחזרו די מהר לבית שני. זה עמד מאחורי הנבואה של שבעים שנה בלבד.
בגמרא זה נקרא אחר גמר דיח
דין
אני חושב שזה מבט יותר ריאלי ממה שמוכרים על פי רוב בזמננו שאפילו חרב חדה וכו׳. אפילו שגם לזה יש מקום
אם בן אדם חטא והשם נתן לו סרטן. אז יש בוודאי איזה זמן שבו זה נגמר והתשובה לא תועיל. קוראים לזה בדרך הטבע אבל נו באמת רוב החולים בשלבים סופיים עושים תשובה האם זה עוזר להם להתרפא בדרך ניסית? זה דומה ממש לשאלה על ירמיהו.
אבל אסור להתייאש כי מכל מקום התשובה תועיל לדברים אחרים..
בפשטות ענין הארון שלא יסמכו על היות הארון בקרבם שהשם יעזור להם.
הכוונה לכן משקרים לך שאל תייאש אפילו שזה לא אמת כפשוטו כי מכל מקום זה מביא תועלת. אפילו סתם לא למות במצב רוח רע זה כבר יתרון
או כמו בדוגמא פה. נגיד גם שזה לא יועיל למנוע את הגלות זה יעזור שיחזרו יותר מהר.
אבל זה לא באמת הסיבה זה תירוץ כזה… בוודאי שבים בכל לב
התשובה היותר כנה הוא כבר נגזרה גזירה
אני לא אוהב תשובות של ירחיק עדותו אולי לא התכוונת באמת
👍
בפסוק ו. משמע שירמיה או אולי ברוך שהיה סופר שלו כותב את הספר הזה במבט לאחור.
בפסוק טו רואים הניגוד של רועים לא נאמנים. שיהיו רועים כלבבי. זה תיאור מיוחד הרועה צריך להיות לאו דווקא כהן או נביא או תלמיד חכם מורה התורה. הוא צריך להיות עם הלב להשם.
באמת על כל המלכים הפסוק דן אם עבדו את השם בכל לבבם כדוד
ברור שגם לטובה יש מושג של כבר נגזרה גזירה
ולכן לא כל פעם שמישהו חטא מיד מאבד הכל….
או להתחזק באמונה😉
Tuesday, August 22, 2023 • ה׳ אלול תשפ״ג
לאמר – המתחכמים אומרים שפשוט חסר פה וצ״ל ‘ויהי דבר ה׳ אלי לאמר׳, אבל יכול להיות שזה באמת קיצור של זה ולא תמיד צריך לכתוב הכל
אני חושב שזה בכלל ענין בכתבים עתיקים לפעמים היו פורמלות ידועות ולא כל פעם כתבו הכל בשלימות וזה מה שגורם להרבה פסוקים שנראים מקוטעים, גם בימינו הרבה פעמים אני חושב שיש מילים שניתן להשמיט כי הכל יודעים מה צריך להיות כתוב..
הגמרא אומרת פה גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה.. מעניין אם מישהו כבר לקח את זה ברצינות לומר שאם האשה שבה בתשובה בלב שלם מותר לבעלה הראשון לקחתה
אבל בפשטות ירמיה טוען שלשוב בצביעות זה נחשב ככה, זה הנמשל שלו, לא שגוף התשובה נמשל לזה, אלא שמי ששב ולא מתכוון ברצינות אז הוא כמו מי ששבה לבעלה אחרי שהוטמאה שזה באמת לא בסדר,
עוד לא המציאו את הדימוי של טובל ושרץ בידו..
אבל זה הכוונה, למרות שזה כתוב כאילו בזמן,
הוא מחפש משהו שהפתרון של המראה הנבואי זה על ידי להפוך את סדר האותיות במילה. ישעיה זה סתם הרבה אליטרציה, שאכן אפשר להבין לפי מה שאמרתי שקשור לזה…
מצח אשה זונה פה זה שזונה לא מתביישבת בזנות? שהיא עושה הפגנות להראות את זה..? כי דווקא משמע שהם מתביישים ומנסים לטעון לא חטאתי, משמע יותר שמצח האשה הזונה זה גופא זה שהאשת איש עושה עצמה כאילו כלום, אכלה ומחתה בפיה ואמרה לא פעלתי און
אני חושב שהסיפור הוא שכל הנביאים ציפו שיהודה תלמד מן הסוף של ישראל ויחזרו בתשובה, אבל בסוף שום דבר
אז אומר השם כבר ישראל צדקו… כבר אפשר לנסות להחזיר אותם בדיוק כמו יהודה.. הרעיון של לעשות אותם למשל ולפחות יהודה ישובו לא עבד..
נראה לי שזה המקור באמת לגמרא שירמיה החזירם