Wednesday, November 09, 2022 • ט״ו חשון תשפ״ג
נראה שעד ימי שלמה לא לחמו ישראל עם סוס ורכב, ממילא לא היה להם מה לעשות איתו, רק להרוס לאויבים
למה אפשר להמציא, או זה היה מדי יקר לתחזק או זה לא התאים לטקטיקות שלהם
או שזה נחשב מדי גוייש של מצרים וכו׳
אתה אומר שהוסיפו אחד כדי לסיים שלשים ואחד…?היה יכולים גם עשרים ואחד או משהו. .
פעם הקודמת הסברתי את השיר יפה אני צריך לחפש
.
*שיר המלכים*
לגבי שיר המלכים בפרק יב, רציתי ללמד אתכם כיצד שרים את זה..
זה call and response
אומר החזן “מלך יריחו!” והקהל צועק “אחד!” “מלך העי” והקהל צועק “אחד!” וכן כולם
זה כזה שיר שאנחנו מונים כמה מלכים כבשנו, סופרים אחד אחד, ומישהו כנראה אוחז ראש איפה המספר עומד, ובסוף מתחזן החזן “כאאאלל מלאאכייים שלווששיים ואאאחדדד”.
זה ככה עושים ספירה דרמטית להראות כמה מלכים כבשנו
והסיבה שמונים אחד אחד ולא אחד שנים זה כי אחד נשמע יותר טוב, גם כאשר הכהן גדול ספר ביום הכיפורים היה אומר אחת ואחת וכו׳, אחד יותר קל ויותר מתנגן, החשבון אם זה אחד הראשון או השני צריך להחזיק בנפרד, זה כזה מדגיש כל אחד בפני עצמו ואז אחרי זה הוא מצטרף למספר.
אני רואה שגם כתבתי בערך התיאוריה של
ומה שנראה לי הוא שאלה ה5 סיפורים הם כמו אבות לכל שאר הסיפורים שהיו שם.
שלא נמנו אלא 5 הדרכים העיקריות שבהם התנהלו כיבושי יהושע, ובהם מסופר הסיפורים הגדולים והמפורסמים, ומסתמא לפי הדגם של אבות הללו היו הרבה פרטים היו עוד ערים שהיה באופי הזה או הזה אבל לא נמנו בפירוט.
והם *1*- ביריחו כיבוש ניסי משמים לגמרי על ידי נפילת החומה. וזה גם הכניסה הראשונה שלהם לארץ
וראו כל עמי הארץ וכו׳. ובאמת היו עוד ניסים כאלה גם מה שנמנה במלחמה 4 ירידת הברד ועמידת השמש ולא בדיוק מסופר כיצד ומתי ולמי היו הניסים הללו, ומסתמא גם עוד ניסים נעשו להם על דרך זה.
*2* בעי נפילה וכישלון של ישראל, ותיאור באריכות שלמדו שזה בגלל החטא, ושאחרי זה התגברו על החטא ועשו טקטיקה טבעית ונצחו. ומסתמא זה גם לא היה הכשלון היחיד של כל שנות הכיבוש או החטא היחיד, אלא שנקט הכתוב סיפור אחד כאב, ומזה נלמד גם שכאשר חוטאים אז צריכים להתנהל בדרך נורמלית ולעשות טקטיקה של מארב וכו׳, ומסתמא בעוד הרבה מקומות נעשו מארב אלא שלא נפרטו כנ״ל.
*3* סיפור הגבעונים שפחדו והשלימו. וכאן יש פסוק נגד התזה שלי שכתוב שלא היתה עוד קריה שהשלימה עמהם. ומכל מקום זה אב לאומות שנוצחו בדרך אחרת לא במלחמה ישירה אלא בדיפולומטיה וברית. ועכפ הוא אב למה שרואים בהמשך שהיו לישראל לפעמים בריתות עם ארצות השכנות והפסוק פה יש לו יחס מורכב לזה שמצד אחד זה טוב שפחדו והשלימו ומצד שני בעצם עדיף להכרית אותם ונראה שזה אב לכל ההתלבטות הזאת שנמצאת גם בפסוקים וגם בסיפורים. וכמו כן יש כן עוד אומות שלא לחמו איתם כמו שחזל אמרו הגרגשי ברח לאפריקי, וזה אב לזה
*4* מלחמת הברית של מלך ירושלים הוא אב למלחמה גדולה שנאספו הרבה מלכים נגדם ונוצחו כולם בדרך ניסית של שמש בגבעון דום
*5* מלחמת הברית של מלך חצור הוא אב לשאר הכיבוש שנמשך זמן רב עם מאמץ גדול
מלך גוים לגלגל – רש״י בפרשת לך לך אומר על תדעל מלך גוים שהיה קבוצה של גויים רבים והוא מלך עליהם. מעניין אם יגיד אותו דבר פה.
זה רמז להשם אחד, כי ל״א זה א״ל אחד 😃
או יש לומר להיפך, שכל אחד היה רק אחד, ואפילו שניסו לעשות בריתות בסוף נפלו כל אחד לבד
ל״א אל״א א״ל אח״ד
)זה עובד יותר טוב בערבית 😆
יש לו בכל הפרקים האלה 3 דרכים לספור כיבושים. אחד בחבלי גיאוגרפיה. הר שפלה וכו׳. שני האומות כנעני חתי וכו׳. שלישית מלכים ועריהם.
זה נחמה, לפי שהיו עניים בלי סוסים אמרו את זה… אם היה להם סוס ורכב היו אומרים אנחנו עם השם ועם הסוסים…
ופה בשיר )?( שלו הוא בוחר את השלישי כי זה יוצא הכי ארוך
כי זה לא מספיק לגנוב, צריכים גם לתחזק ולדעת כיצד להשתמש בזה וכו׳. כמו שנגיד הטליבאן יקבלו איזה f16 אין להם מה לעשות עם זה אלא לשרוף
רכבים בגדול הם ליורי חיצים, זו דרך יקרה יחסית לנהל קרב כי כל חץ שאתה זורק אתה מאבד. וצריך מפעל לייצור חיצים. ישראל לחמו בחרבות או כידונים שזה צריך רק לעשות אחד לכל לוחם.
כן, שיש טקטיקה לגרום לאויב שלא יוכל להשתמש בסוסים שלו. כמו שאוקרינב יש להם נשק קטן ששורף טנקים רוסים
מעניין שיש בפרק שלנו שוב התואר משה עבד ה׳