יהושע פרק ג׳ (תורגם אוטומטית)

חציית נהר הירדן: ספר יהושע פרקים ג-ד

הנס הגדול הראשון בספר יהושע

אנחנו קוראים את יהושע פרק ג׳ ואז ד׳. שני הפרקים האלה הם הסיפור הגדול הראשון בספר יהושע, הנס הראשון המתואר בספר יהושע, שהוא סיפור חציית הירדן, חציית נהר הירדן.

שתי המטרות המפורשות של הנס

כפי שהסיפור מבהיר בצורה מפורשת מאוד, לחציה זו יש בעיקר שתי תפקידים. ושני התפקידים האלה הם המשך של המטרות העיקריות של ההתחלה, הנאומים בפרק הקודם, וכפי שדנו, גם סיפור המרגלים במובן מסוים, נמצאים כאן כדי לומר לנו. ואלו הן שתי מטרות שניתן לסכם אותן כך:

ראשית: ביסוס סמכותו של יהושע. מכיוון שיהושע הוא המנהיג החדש, הוא צריך לבסס שיש לו את הסמכות, יש לו את הכוח, או כפי שהפסוק אומר זאת, ה׳ עמו כאשר היה עם משה, אז הוא לא שונה ממשה. ה׳ עמו, שיעזור לעם דרכו, על ידו, בדיוק כפי שנעשה למשה.

שנית: הפגנה שה׳ עדיין עם העם. באופן משני, או באותו זמן, אבל הניסוח השני של אותו דבר הוא להראות שה׳ עדיין עם העם, להראות את כוחו של ה׳ לעזור להם, לעזור להם להיכנס לארץ ולכבוש אותה.

כמובן, אלה הולכים יחד, כי ה׳ עוזר להם דרך יהושע, אבל אלו הן שתי המטרות שנקראות במפורש בנאומים בתחילת הנס, וזו הסיבה שהנס הזה נמצא כאן. אז זה הנס שמבסס את זה, כמו שזה מאוד דומה למה שנאמר בקריעת ים סוף, ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו, אז מבסס את כוחו של ה׳, במילים אחרות, שה׳ עם העם, שהוא עוזר להם, ומבסס את יהושע עכשיו כסמכות הנכונה, כזה שה׳ עמו, עם העם דרכו, או עמו ולכן עם העם.

השוואה לקריעת ים סוף

אז יש לנו את הסיפור הזה. עכשיו, הבדל גדול אחד מהסיפור הזה וסיפור קריעת ים סוף, שהפסוקים, הנרטיב במפורש משווה את זה לקריעת ים סוף, אז ההשוואה לקריעת ים סוף היא לא משהו שאנחנו צריכים אפילו להכניס, זה מאוד מפורש שזה מעוצב על פיו וזה מוצג בצורה מפורשת, שזה כדי להראות שה׳ עם העם ועם יהושע, בדיוק כפי שהיה עם משה והעם, הפסוקים, לקריעת הים, באותה דרך הוא מפצל או עוצר את הירדן, באותה דרך עבורם.

הבדל מבני מרכזי: מתווכים במנהיגות

אבל כמובן, יש כמה הבדלים בין שני המקומות האלה. הבדל גדול אחד הוא, בקריעת ים סוף, יש לנו רק את משה, באמת, בתור המנהיג, עם המטה שלו, כמובן, עם מטה משה או מקל, מטה, שהוא מרים עם ידו ומפצל את הים, אבל ישירות משה, אין אף אחד אחר, אין אף אחד בין משה לעם. זה היה הסגנון המועדף של משה במנהיגות, יש הרבה סיפורים על זה בספר במדבר וכן הלאה, הסגנון המועדף של משה במנהיגות היה ישיר ממנו אל העם.

בספר יהושע, יש לנו במפורש משהו באמצע. דיברנו איפה שיש לנו שוטרים, שכמובן משה עצמו בספר דברים אמר שצריך להיות להם שוטרים, שדיברנו, לא ברור מה זה אומר, אבל זה אומר רמה מסוימת של מושלים או מנהיגים או מנהלים, אנשים, שמביאים את המסר מיהושע אל העם.

תפקיד הכהנים

וגם, משהו מאוד חשוב, יש לנו כהנים. כהנים, כמובן, הם כנראה כמו אהרן, ילדיו של אהרן, נכון, הם לא מצוינים כאן, הכהנים, אז זה לא על כהן ספציפי, כמובן היו לנו סיפורים על אנשים כמו אהרן, ואז בניו, אלעזר, נכון, נדב ואביהוא שמתו, ואלעזר ובנו וכן הלאה, אבל כאן אין לנו כהן ספציפי, הכהנים לא זוכים לקבל קרדיט כאדם ספציפי, אלא כתפקיד של כהנים, תפקיד הכהנים, ובמיוחד בתפקידם של נשיאת הארון, נשיאת הארון, שלכהנים יש תפקיד חשוב למלא בסיפור, והם, נוכל לומר משהו כמו שהם מייצגים את אלוקים, הם מייצגים את האלוקי שעושה את הפעולות האלה עבורם.

קריאת הסיפורים כמשלימים

אני לא חושב, הנטייה הכללית שלי היא לקרוא את כל סוגי הסיפורים האלה כמשלימים אחד את השני, נכון, אז מה שאחד מסתיר, השני מגלה. עכשיו כמובן, חשוב לשים לב מה מוסתר ומה מתגלה, אז בסיפור של ים סוף, זה לא מזכיר שום כהנים, כמובן, השושלת הרשמית של כהני אהרן הוקמה אחר כך, אבל אנחנו רואים בצורה מאוד ברורה בסיפור מתן תורה בסיני, היו כהנים שהוקמו בקרב העם כבר לפני, ו, אבל כאן, זה מפורש, זה נעשה מפורש שהכהנים הם אלה שנושאים את ארון ה׳, ארון האלוקים, ודרך זה, חותכים או מפצלים או עוצרים את הירדן.

אני כן חושב שאם אנחנו רוצים לקרוא בדרך שלי, אז אנחנו יכולים לראות, כמובן, בפרשת בשלח כן מדבר על משהו, מלאך האלהים, והענן, הולך בין העם והמצרים וכן הלאה, ואם אנחנו רוצים לשים את הסיפור הזה על הסיפור ההוא, אנחנו יכולים להניח שאלה היו הכהנים שם, כי זה כשנאמר ה׳, ה׳ הולך לפניכם, ה׳ תמיד מיוצג על ידי הארון שלו או על ידי הכהנים שהם אלה שלוקחים אותו, אז אני חושב שזה די ברור שזו תהיה הנקודה. עכשיו, זה ה, זה ה, איך קוראים לזה, זה ה, אבל כאן זה מפורש, אז בניגוד למשה, שמתאר הכל כישירות אלוקים אליו והוא אל העם, כאן יש רמה שלישית באמצע, וזה גם עושה את הסיפור קצת מסובך כי יש לנו הרבה נרטיבים, הרבה פקודות, הרבה הצהרות, וזה מיהושע אל העם, מאלוקים ליהושע, מיהושע אל הכהנים, מהכהנים אל העם, יש שלוש רמות, ובכל פעם זה מוגדר רק באחת מהן, ואנחנו צריכים להבין מה קורה.

המבנה הלא-ליניארי של הנרטיב

בסדר. בכל מקרה, בואו נעבור על המבנה של הסיפור של הפרק הזה, ואז הפרק הבא. יש קושי בדרך שבה הסיפור הזה בנוי, זה די ברור שהוא לא נכתב בצורה לגמרי ליניארית. אני חושב שאנחנו צריכים בעצם להפסיק לצפות בעיקר שסיפורים בתנ״ך ייכתבו בצורה כרונולוגית ליניארית לחלוטין, כמעט אין אפילו אחד, כלומר, יש הרבה שעובדים ככה, אבל כמעט תמיד, זו בעיה לכל מספר, כל מי שכותב סיפור, אתה רוצה לסיים קשת אחת לפני שאתה חוזר, ואז זה אומר שהלכת קדימה בזמן, אז אתה חוזר אחורה, זו לא אמיתית, זו דרך נורמלית לספר סיפורים, ואלא אם כן אתה רוצה לחתוך את הסיפור לשלוש גרסאות, כמו שהביקורתיים עושים וכן הלאה, אתה צריך לקרוא את זה במובן שזה, כמובן יש מבנה כרונולוגי, אתה יודע, יש את הלפני, בזמן החציה, אחרי החציה, וכן הלאה, אבל הסיפורים שרוצים לדבר על היבט אחד בכל פעם, הם אומרים את כל הסיפור שוב ושוב, אז במקום כמו לומר כל מה שקרה לפני לפני, וכל מה שקרה בזמן בזמן, וכל מה שקרה אחרי, אתה יכול לקרוא את זה כשלושה אוארבעה חלקים שונים, כפי שחתכתי את זה כאן עם הפרחים הקטנים שלי ששמתי בין כל חלק, וכל אחד מתאר היבט אחר של הסיפור, כמובן, זה פחות או יותר הגיוני, אבל אתה תראה שזה הולך קצת אחורה וקדימה.

המסע משיטים אל הירדן (ג:א)

אז, בהתחלה, יש לנו את המסע הראשון, הנסיעה הראשונה, מסע העם ממרחב אחד למרחב אחר, רק ממשיך את ההיגיון של המסעות כמו שהיה לנו לאורך כל ספר במדבר, הם נוסעים במדבר, ותמיד יש מקום שהם באים ממנו והולכים אליו, וכמובן, תמיד, הארון במדבר תואר בדרך כלל כענן, אבל אני חושב שהענן מלווה את הארון, או יש לו משהו לעשות איתו, והעם עוקב אחריו, אז זה בעצם מה שיש לנו כאן בהצהרה הראשונה, הקטע הראשון של הפרק הזה, פרק שלוש.

נאמר שיהושע קם בבוקר, אז עכשיו אנחנו רואים שזה פרק, וכפי שנראה עד הסוף, זה נותן לנו תאריך לחציית הירדן, אז הסיפור רוצה שנדע את זה, אתה יודע, הזמן שזה קרה, יש כמו מבנה של זמן כאן, זה היה בבוקר, אז הבוקר הזה חייב לחזור עד הסוף של ספר דברים, ואחרי 30 יום של משה, אחרי מות משה, שבהם בכו על משה, התאבלו על משה, ואז הבוקר שאחרי, או אולי שלושה ימים אחר כך, כי בפרק אחד, היה לנו דיווח על יהושע שאומר לשוטרים לומר לעם שבעוד שלושה ימים הם הולכים לעבור, להיות מוכנים, שבעוד שלושה ימים הם הולכים לנסוע, אז כנראה למחרת, בבוקר, אבל וישכם בבקר הזה הוא כמו סימון זמן בבוקר, הם מתעוררים, ויהושע מתעורר ונוסע, יחד עם כל העם משיטים, שזה איפה שהם היו, נכון, מה שאנחנו קוראים ערבות מואב, או שיטים, היו לנו הרבה סיפורים שנקראו כמתרחשים בשיטים, והם באים אל הירדן, במילים אחרות, אל גדות הירדן, אל גדות הנהר, והם ישנים שם, הם נשארים שם ללילה, לפני שהם הולכים לעבור.

ההוראות דרך השוטרים (ג:ב-ג)

ועכשיו הדיווח הבא, החלק הבא, נותן לנו דיווח, אני חושב שזה גם דיווח על המסע עצמו, כי אני חושב שזה לא רק על חציית הירדן, נראה לי שזה הדיווח על המסע, אבל זה מסביר את זה יותר בהרחבה, כמו שהחלק הראשון רק נתן לנו את הדיווח, כמו ויסעו ויחנו, ויסעו ויבואו וילינו, ועכשיו זה מספר לנו יותר על איך זה קרה, ככה אני הייתי קורא את זה, מסיבות שונות.

אז אנחנו חוזרים, עכשיו, ויהי מקצה שלשת ימים, זה ברור שחוזר לדיווח בפרק א׳, שבו נאמר שיהושע אמר לשוטרים לומר לעם שבעוד שלושה ימים הם הולכים לעבור, ובסוף אותם שלושה ימים, אז, זה כנראה היה אותו יום כמו וישכם בבקר ויסעו, אבל באותו זמן, בסוף אותם שלושה ימים, השוטרים עוברים בקרב העם, הם מסתובבים אל העם, ויעברו, והם אומרים להם את זה:

הם אומרים להם, כשאתם רואים את הארון, ארון ברית ה׳ אלהיכם, הארון שנושא את זה, לוחות הברית של ה׳, זה אומר בדרך קצרה, נישא על ידי הכהנים, הלויים, הכהנים שהם משבט לוי, אתם תסעו ותלכו אחריו, וזה מסביר, ואני הולך לקרוא את זה ככה, זה מסביר למה אתם צריכים לעקוב אחריו, כי אתם לא יודעים את הדרך, אז אתם צריכים לדעת את הדרך, כי לא נסעתם בדרך הזאת אתמול, אתם לא אנשים שיודעים את המסע, אז הארון הולך להיות המדריך שלכם, אז אתם צריכים לעקוב אחריו כמדריך שלכם, אבל הוא מוסיף, כשאתם עוקבים אחריו, אתם צריכים להיזהר לשמור מרחק ביניכם, לשמור את ה

מכניקת הנס

כשהם נוסעים לעבור את הירדן, עוקבים אחרי הכהנים, כשהכהנים נושאי [הארון] נכנסים לירדן, ברגע שרגליהם נוגעות במים, המים הבאים מלמעלה עומדים. הם הופכים לחומה אחת, או דבר קשה אחד.

וזה נותן תיאור שהוא מאוד מעניין. נאמר שהם עומדים, וליד, או מול, מקום שנקרא, או עיר, או עיירה, שנקראת אדם, שנמצאת בצד צרתן. ולכן, אלה שהולכים עד הסוף—אתם זוכרים, הירדן נשפך לים המלח, שזה החלק הדרומי של הירדן. זה כמו החלק התחתון שבו רוב מימות הירדן מסתיימים. אז הם עצרו, כי הם עצרו לגמרי מהאדם העיר הזו.

הגיאוגרפיה של החציה

אז בין זה [אדם] ליריחו—וזה די רחוק, זה כמה קילומטרים, אני זוכר כמה—גבוה יותר, נכון, במעלה הזרם מיריחו. ואם המים עוצרים באדם, אז לגמרי משם עד יריחו יש יבשה.

והעם עבר, והכהנים עומדים שם, מחכים כל הזמן, עד שכל העם סיים לעבור את הירדן.

היקף אפיק הנהר היבש

זה החלק הדרומי של הירדן, זה כמו החלק התחתון שבו רוב מימות הירדן מסתיימים. אז הם עצרו, כי הם עצרו לגמרי מהאדם העיר הזו, אז בין זה ליריחו, וזה די רחוק, זה כמה קילומטרים, אני [לא] זוכר כמה, גבוה יותר, במעלה הזרם מיריחו. אז אם המים עוצרים באדם, אז לגמרי משם עד יריחו יש יבשה, והעם עבר.

הכהנים ממתינים כשהאומה עוברת

והכהנים עומדים שם מחכים כל הזמן עד שכל העם סיים לעבור, כל האומה, כל האומה סיימה לעבור את הירדן.