Thursday, October 22, 2015 • ט׳ חשון תשע״ו
כן לדעת זה להכות. . להודיע לך משהו שלא ידעת שובר אותך..זה הרעיון, או כמו שאמר יעקב יוסיף דעת וגו .
כמדומה שר מוטל מסביר (בטח שלא.. אני מפרש בדבריו) שכתוב בארי שיש חסדים דדעת וגבורות דדעת. אז חסדים דדעת זה וידע אדם. גבורות דדעת זה וידע בם את אנשי סוכות.
עכ״פ מבחינת הפסיכולוגיה של המילים זה מובן לי. שהדעת הוא ענין של להראות או לגלות אז אם זה בהקשר טוב זה אהבה, ואם זה בהקשר של עונש זה גבורה, כמו תוכחה, שזה מראה את האדם המציאות שלא רצה להיות בה מקודם, אבל השורש זה ההנכחה של הדבר
אז תלכו עם הבקורת המקרא שלכם ותהרסו הוורט.. נו טוב
חזרתי אל תחלת הסיפור…
יכול להיות שהוא הנביא הוא המלאך? הדיאלוג של גדעון עם המלאך נראה מוסב על מה שאמר הנביא על הנפלאות שעשה. ושוב הוא שולח מלאכים שבוודאי הם לא מלאכים ממש, אז אולי בכלל לא היה מלאך אלא שליח בשר ודם כפשוטו
הגדעון הזה נשמע מטורף טוב. איני יודע מה אתם מרמנטזים אותו.. דמות תנכית במלא מובן המילה.. יום אחד מדבר עם נביא יום שני עם יהווה שלישי שובר רביעי רוצח עושה מריבות קטנות עם כולם מחא גחמות בלי הרבה פשט, אבל העיקר גיבור חיל
מזכיר לי שדיברתי עם רבקה מרים על כל מיני אנשים אז היא אומרת לי על משה דיין שהיה כידוע נואף ולוחם וגנב שהוא היה ממש גבר תנכי.. היא התכוונה שיש איזה חיוניות ראשוניות בלי יפיופים מזויפים. .והיום על קצב שכולה נישק למישהי בלי כל כך רשות שמים בכלא..
גם גדעון חצוף כלפי השם, לאחרונה התווכחו כאן אודות זה על למה הרעות וכו׳
Thursday, May 16, 2019 • י״א אייר תשע״ט
חגי משגב אמר יפה שהמלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני וכו׳ זה כמו תקופת השופטים של אדום שלא היה שושלת מלוכה ואפילו לא עיר מלוכה אלא השתנה כל פעם לפי המולך
יוצא שבאמת תקופת השופטים זה כמו עולם התהו. שיש בזה איזה רומנטיות של השם מלככם אבל זה לא עולם שיש בו יציבות מלך בן מלך עיר ובית.
כן, זה טוב רק זה לא עולם הזה ..
אבל צריך את זה
Saturday, May 18, 2019 • י״ג אייר תשע״ט
רשמית לא לומדים ביום שישי, היינו לומדים להשלים אבל חשבתי שצריך הפסקה.. אז כבר נשלים אחרי זה.
Wednesday, December 07, 2022 • י״ג כסלו תשפ״ג
גם בפרק של היום זה כל המקומות של יעקב, סוכות פנואל
אגב לאליצור בדעת מקרא יש איזה תאוריה שלימה שבעצם היה עוד קרב שגדעון הפסיד בו בגדול ועל זה מדבר הלאה שהרגו את אחיו, וכל הסיפור זה אחרי זה, זה נראה?
לא יודע ביחס לפשט, זה קונספירציה כזו, מאיפה אנשים מביאים דברים כאלה..
למה את זקני סוכות הוא מכה בקוצים ואת פנואל הוא הורס מגדל, זה לא פרופורציונלי
טוב..
ופנואל הוא מגדל?
כן יפה
מה ישמעאלים פה פתאום
אבל מה זה אפוד
זה חושן? אפוד בפרשת תצוה מפרשים מלבוש זה רחוק פה
לפחות בדבר אחד גדעון היה הכי צדיק שאי פעם היה, הציעו לו מלוכה והוא אמר לא והלך וישב בביתו. טוב כמו קינקינטיוס וגור׳ג וושינגטון..
אבל אולי לפחות הוא אמר..
אפשר גם להגיד שהכל היה משל 🙂
באיזשהו מחזור פה התווכחתי עם כולם באריכות שהשופטים כולם היו מלכים וזה סתם הבדל בשמות, וזה שמואל שמחדש בכלל שלא צריך מלך .. כבר שכחתי הסיבה שאמרתי את זה
אבל מכל מקום יש איזה הבדל בסיסי גם בין השופטים האלה לבין שאול
נראה לי ההבדל שלא היה להם צבא סדיר
שעל זה בעצם שמואל מתלונ
נו מי יבוא לשיעור
אפילו במיתה נשאר כבוד הלוחמים, לא מתאים לזבח וצלמונע שנער יהרוג אותם, כי כאיש גבורתו, וגדעון מבין את הבקשה
בפרקנו רואים עוד הקשר לסיפור המעטת הלוחמים, בני אפרים כועסים עליו שלא קרא להם, ואם כן נראה הסיפור שהשם אמר לו למעט קשור גם לזה, זה תירוץ לכל מי שכועס למה לא קראו לו גם
(אבל באמת בטח לא היו באים, כפי שרואים בהמשך, זה ככה תמיד, בתחילה לא רוצים לבוא כי מפחדים.. ואחר כך כשזה כבר כן מצליח צועקים למה לא קראת אותנו..
כל משפחת גדעון עוסקים בחינוך.. אבא של גדעון מלמד אותו על יציאת מצרים.. וגדעון מלמד את בנו על מלחמה במדין..
גם המזמור של אסף שהבאתי חושב שזה דוגמה חזקה (אם כי אפשר שזה נכתב פשוט סמוך לתקופה זו)
מסתמא ישמעאלים שבאותו מזמור זה הישמעאלים של הפרק שלנו
כלומר מדין?
דעת מקרא מביא מקור יפה שמדינים הם ישמעאלים מפרשת וישב..
מה אתה תעשה לנו כל דבר כותב מאמר מתי אני אפנטז…
המאמרים שלך נוטים להיות מאד ‘מכסים הכל׳.. אבל כמובן נשאר מה לפנטז..
אבל האמת, זה מוזר כי נראה לי תיקנו להגיד המזמור הזה בתקופת האינתפדה כולם היו אומרים ואף אחד לא יודע מי זה זבח וצלמונע חושבים שזה איזה לחש 🙂