Tuesday, December 20, 2016 • כ׳ כסלו תשע״ז
נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל
דרשוני וחיו
המשכיל בעת ההיא ידום
למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור
היה משהו עמוס הזה
כמו שאומר זלמן לייב אינאנס
אינטנס
Tuesday, February 06, 2024 • כ״ז שבט תשפ״ד
באמת ישראל במובן של מלכות ישראל נפלה ולא יספה לקום, המדרש יש לו בעיה עם המציאות…
זו שהיתה לה המותג “ישראל”..
עד שבאה מדינת ישראל 😀
בעצם כבר קודם, שאנשי יהודה כבר גם קראו לעצמם ישראל? אבל זה יותר להיפך שגם שרידי ישראל קראו לעצמם יהודה…
אני לא יודע מה מוסכם כמה נשאר באמת מן הממלכה הצפונית, לפחות ברצף של המותג זה מוזר לשים לב שדברי הנביאים התקיימו כפשוטם ולא נשאר להם זכר..
אבל כתוב “ישראל”? לא זוכר הביטויים.
כלומר גם זה שהכתוב או העורך נוהג להוסיף “וכלה לא אעשה” וכדומה, זה נחמה קטנה מאד
ובית אל יהיה לאון – זה המקור שהושע ועוד נביאים קוראים לבית אל ‘בית און׳
יש כזה מקום? אולי בית און זה בית אל המשודרג אחר שהוסיפו בו פולחן הבעלים
“המשכיל בעת ההוא ידום”, עוד פסוק שהוצא מהקשרו?
עכ״פ הכוונה לא שמי שיודע סודות לא יגלה אותם :
)
חייב להודות שאני עדיין לא מבין…
כן היה נדמה לי שגם ההמשך מתאים אבל לא
מעניין
מי אומר
זה מתאים באמת
כן וגם זה שהוא רצה לשמור לשונו אבל לא יכול
רש״י חשב כמוני..
(ב) בתולת ישראל – משיגלו בימי הושע בן אלה לא יעמוד עוד מלך מעשרת השבטים.
רש״י אומר כצד שני, אבל הוא מביא עוד פסוק להלן שהיה שם משהו קדוש.. “הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע”.
והרי מפורש בספר בראשית שהיה שם אשל מימי אברהם וגם מזבח שעשה יצחק
וגם יעקב הקריב שם
בקיצור לא יודע למה שלא נחשוב שהיה שם מקום קדוש מקובל
גם יש און במצרים.. כהן און
יש אם למסורת 🙂
כאילו, כמו שיש קשר בין גלגל לגלה..ובין באר שבע לעבר..
אז מוכרח שרש״י לא צדק.. או שזה לא הולך ככה.
לגבי כלי שיר – יש גם להלן ‘כדויד חשבו להם כלי שיר׳, כבר עמוס יודע שדויד היה המשורר והוא אומר אתם לא דוד..
קודם כל נעשה את זה אחר כך נראה… נתחיל בדברים הקלים
אבל בהמשך רש״י שוכח שפירש הפרשה על מלכות שומרון ואומר.. שארית יוסף – כל ישראל נקראין על שמו לפי שכלכל אותם
אני לא מבין איך רש״י עובד בדברים כאלה..
זה נכון מבחינה היסטורית מסתמא.. אבל
הוא אומר שלא הקריבו זבחים במדבר, והנה פסוקים רבים בתורה כותבים בפירוש שכן הקריבו במדבר, או לפחות בסיני
רש״י – (כה) הזבחים ומנחה – וכי לזבחים ומנחות רצוני והלא במדבר לא דברתי את אבותיכם להקריב לי זבחים אני אמרתי אדם כי יקריב (ויקרא א׳:ב׳) כשירצה להקריב ואומר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (במדבר ט׳:ב׳) מגיד שלא עשו ישראל במדבר אלא אותו פסח לבדו.
מעניין, אז המדבר מ׳ שנה זה מסיני לערבות מואב
למדו הלכות קרבנות אבל לא הקריבו…
ככה רשי אומר..
החשבון לא מתאים אבל לא נורא
וְיִגַּ֥ל כַּמַּ֖יִם מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה כְּנַ֥חַל אֵיתָֽן׃ – מרטין קינג למד הפסוק מהשל וצעק אותו.. אבל בפשטות מדובר פה על פורענות? כך רש
,י
כיון צלמיכם – זה הכונים למלכת השמים?
“מהלאה לדמשק” זה בתפיסה הפרובנציאלית הישראלית כמו “מעבר להרי חושך”
אבל יש פה בעיה, כי הוא משתמש במ׳ שנים לומר כאילו, אז הייתם טובים ורציתי אתכם בלי קרבנות… אבל בפועל הלכו במדבר לא ברצון..
כן, אבל כל מ׳ שנה, מעניין באמת
איך זה פשט? שכאילו מדובר על איזה קרב אחד?
אל תגיד לביבי שהולך להכניע את חמאס הפעם
כן התכוונתי ‘הפעם׳, כלומר בסיבוב הזה..
צודק באמת הקושיא הוא קצת מדרשי מסוג היפר-ליטרליזם
ההופכים ללענה משפט – דְהָפְכִין לְגִידָה דִינָא, זה ‘דברים קשים כגידים׳, כלומר זה ביטוי מקראי בעצם, גם הושע דימה את המשפט לראש ולענה
הַקּוֹרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ – מה הפשט? מתי הים נשפך על הארץ? היה צריך לומר שלא נשפכים על הארץ זה השבח הזה בדרך כלל
התרגום כן פירש המשכיל ידום בדומה לשימוש המליצי בְּכֵן מַלְפַיָא בְּעִדָנָא הַהִיא מִן קֳדָם רַשִׁיעַיָא שְׁתִיקוּ אֲרֵי עִדָן בִּישׁ הוּא
אבל אני חושב הפשט הכי פשוט המשכיל הוא המצליח, וידום מלשון יישבר,
דִּרְשׁוּ־ט֥וֹב וְאַל־רָ֖ע לְמַ֣עַן תִּֽחְי֑וּ וִֽיהִי־כֵ֞ן יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֛וֹת אִתְּכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּֽם – הוא אומר, אם תהיו טובים, אז תצדקו כאשר אתם אומרים שהוא יעזור לכם.. אתם לא לגמרי טועים רק טועים שיעזור עם קרבנות בלי טוב
יש בפרק עבודת ‘כוכבים׳, ולכן דיבר למעלה על ה׳ שעושה כסיל וכימה
כוכב אלהיכם
יש מושג טירחא דציבורא אולי יש גם טירחא להטריח השם בתפלה ארוכה מדי
תלוי כמה שונאים את קרליבך.. עכ״פ יש מישהו שיגיד שהגזירה שווה שלי על הסר מעלי נגעך צודק..