שמואל א כו – דברים מקבוצת הדיון

Monday, December 14, 2015 • ב׳ טבת תשע״ו

יישר כוח לכולם

אין לי חידושים היום אבל למדתי את דברים

דבריכם

סיפור מוזר, אבל שמבטא את האבסורד של כל הסיפור הזה. השם מלך את שאול ואז את דוד, מעולם לא הבנתי מה הכוונה, מה הוא רצה בדיוק שבעצם דוד יירש את שאול?

זה שדוד אומר מי נגע במשיח השם ואחרי מי רדף זה הסיפור שדוד לא היה כלום ושאול היה מלך לגיטימי ולא ברור בכלל מה המחלוקת שלה8

אם כולם מסכימים בעצם אז שיהיה שלום על מה רדף שאול באמת? הירושה יונתן בכל מקרה סידר..

כל הסיפור נורא מוזר לי שמישהו יסביר לי לפחות פשט פשוט. השם מאס בשאול נו אז שיגיד לו הלו מעכשיו דוד, זה לא הסיפור אלא הוא הולך ומושח לו את דוד בהסתרה ולא מספר לאף אחד, מה

ואז סיפור שלם שבדיוק דוד הגיע לנגן לשאול, ועוד סיפור שהגיע להרוג את גלית, ואז הוא מתחיל לקנא לו על דבר הנשים שאמרו הכה שאול כוכ

ולא ידע בכלל שנמשח למלך אנחנו קוראים כך את הסיפור אבל שאןל הרי לא ידע אז באמת אחרי מי רדף, לא לענין

Tuesday, January 31, 2023 • ט׳ שבט תשפ״ג

החנית של שאול זה סמל חשוב

כנראה דוד חשב שאבנר הוא אחד מן משכנעים את שאול ללחום בו, גם אצל גלית הוא עשה עצמו כלא יודע מי דוד, וגם בהמשך הוא לוחם עם בית דוד, אז הוא רוצה להפריד בינו ובין שאול, אז הוא מאשים אותו שהוא לא שומר על ראש אדוניו נכון, אולי שאול יכעס גם על אבנר ואז דוד יחזור.. אבל הטריק הזה לא עבד

תרדמת ה׳ נפלה עליהם, נשמע לי כמו התרדמה שהפיל ה׳ אלהים על האדם. מפרשים אומרים הכוונה ‘תרדמה חזקה׳, אבל צריך להיות לזה מובן יותר מעניין.. משהו כמו שנלקח אשה מהאדם כאשר ישן כך דוד לקח החנית וצפחת המים

דוד טוען הנחתם את שאול חשוף כל אחד אפילו סתם ‘אחד העם׳ היה יכול להשחית אותו. זה לא ראלי בטח דוד סיכן עצמו פה לא כל אחד היה עושה את זה.. אבל זה חלק מהטכסיס שלו לעשות עצמו קטן, פרעוש אחד, סתם כל אחד היה יכול להיכנס למחנה ולהרוג את המלך. איזה מין שומרים אתם.

אם השם הסיתך – ירח מנחה. מה זה אומר?? אם השם אשם, ובאמת הוא מביא רוח רעה.. אז דוד אומר נו, יש דרכים להסתדר עם זה, יריח מנחה, יעלה ריח הניחוח באפו וישכך כעסו ממני. אולי דוד מתכוון לומר שכבר עשה זאת וכבר הביא מנחה או התפלל והתפייס עם ה׳, אז שלא יגיד שאול שעכשיו זה השם, עכשיו זה כבר בני אדם אשמים, והם ארורים יהיו..

או במילים אחרות, על השם אי אפשר לכעוס, צריך רק לרצות אותו, אבל על בני אדם אפשר ומותר ומצוה לכעוס ולקלל..

אפשר הפתרון לענין ששאלתי אם שאול והרוח שלו אשמים או הגבאים שלו הוא באמת כמו הסיפור של השינאווער שהביא כאן בפעם הראשונה באמת שאול עשה על פי רוח השם רעה, אבל זה עבר, או דוד באמת הביא מנחה וסידר את זה, אבל מן הסיבוב השני והשלישי זה כבר לא אלהי זה כבר סתם פוליטיקה מחלוקת..

לך עבוד אלהים אחרים – הפירוש שזה על יציאתו מארץ ישראל נראה לי דחוק, זה לכאורה יותר פשוט מזה, הוא נדחה מלהיות בסביבות הארון או המשכן, כמו שראינו שאול כעס שהיה בנוב ושאל את הכהנים, ובכלל שם היו כהנים וכו׳, אז בני אדם דוחים אותו מלעבוד את השם, ולהידחות במדבר זה גם לעבוד אלהים אחרים כי שם אין מקדש וכהן ואפוד וכו׳.

זה גם המשך של הרעיון אם השם הסיתך, כלומר ברגע שדחית אותי אני כבר לא יכול להביא מנחה בנוב או איפשהו. אז הבני אדם המסיתים הם אשמים שהם גם דוחים אותי מהאפשרות הזו

אבל אני לא יודע, יש פה עוד איזה תיאוריה על היחס של מריבה עם השם ומריבה עם בני אדם, שנמצא בכל הספר הזה, שאיני יודע מהו. נראה לי קשור למה שעלי אמר, אם אדם לאדם יחטא ופללו אלהים וכו׳, יש איזה רעיון שבין בני אדם לאלהים השני תמיד יכול לעזור לך אבל אם דוחים את האפשרות הזאת אז זה יהיה כבר מריבת נצח

אולי משהו כזה, אם כי זה קצת רציונלי מדי. שני בני אדם שהולכים לבית מקדש אחד, הגם שיש להם מריבות הרי בחגים ייפגשו או הם סוף סוף מאמינים במערכת משפט אחת וכדומה, אז ייפגשו אצל הארון והכהן ישלים ביניהם או יגלה באורים מי צודק וכו׳, יביאו מנחת סוטה ויבררו מי חטא למי, דברים כאלה, אבל זה הכל עובד רק כל עוד באמת מאמינים ששניהם שייכים לאותו אל לאותו מערכת. ברגע שאומרים לאחד מהם אתה בכלל לא משלנו, לך עבוד אלהים אחרים, שופטים אחרים פלילים אחרים סמכות אחרת, אז זה כבר מחלוקת ללא פתרון. כי מי יתווך או מי יסלח וכו׳. ולכן בסוף סיפור זה באמת דוד אומר אין ברירה שאול לעולם לא יוותר לי.

המילה האחרונה ששאול אומר לדוד זה ‘גם עשה תעשה וגם יכל תוכל”

למה דוד מחזיר את החנית, את כנף הבגד הוא גם החזיר? או שזה לא רלבנטי, זה לא שיש לדוד מה לעשות עם החנית הזה, הוא רצה לעשות פואנטה ועשה.

דוד מאד עקבי עם העקרון שלו של ‘מי שלח ידו במשיח ה׳ ונקה׳. גם הגר עמלקי שהרג את שאול הוא הורג. אפשר שם שלא לגמרי האמין לסיפור העמלקי ששאול ביקש ממנו. אבל עכ״פ משמע שהוא סובר שזה דין מוחלט, לא משנה כמה זה צודק לא נוגעים במשיח ה׳.

3000 איש כנראה היה הצבא הקבוע של שאול, כבר בפרק יג יש את הסכום הזה. ואותם היה יכול לקחת לכל ההרפתקאות שלו עם דוד וכו׳. במלחמה רצינית היה צריך לאסוף יותר מהעם, מהמילואים או מתנדבים מזדמנים.

הספר הזה מוכר?
https://tablet.otzar.org/#/book/145020/p/1/t/1/…

נראה שעשה עבודה שיטתית לחשוף מקבילות ללשונות התורה

בימינו זה קל עם מחשב ומכל מקום מסתמא יש תועלת