Thursday, June 06, 2019 • ג׳ סיון תשע״ט
חידושי תורה מסיבות עמ׳ תל
זה חמוד שהוא חושב שהציונים דהיום אין להם קשר לתנך…
למה זה שמועס הדרכה למלמדים
לא הבנתי מה אתה שולל, הוא אומר שזה מה שרציתי לעשות, כמו שצריך ללמד מידות טובות וצריך להזהיר על קדושה וכו׳, אם קיימו זה שאלה אחרת…
*שרצוי לעשות
Friday, June 07, 2019 • ד׳ סיון תשע״ט
אשתדל להשלים מאתמול..
*דבר ה׳ יקר*
הפסוק מתאר את הופעת נבואת שמואל כחלק מן הסיפור שלו שטרם שמואל היה כל המצב באדמה והוא מרומם אותו. גם אין מלך. גם הכהן שיש שהיה כנראה המנהיג אז בניו לא הולכים בדרכיו. ולא עוד אלא שגם נבואה לא היתה נפוצה באותם הימים. באמת בכל ימי השופטים אנחנו כמעט לא מוצאים נבואות, ואפילו בימות יהושע כמעט שאין נבואה. ומשמואל ואילך יש נבואה רצופה. גם אם לא שומעים לנביאים לפחות יש. אז נבואת שמואל אינו רק עוד נביא, כמו ששמואל חידש את מוסד המלוכה בישראל כך לפני זה הוא חידש את מוסד הנבואה בישראל. ובלשון הארי פתח שערי הנבואה, וממנו התאפשר לשאר הנביאים. וכנראה שמואל פתח בית מדרש גדול לנביאים ולימד את זה, שהרי כשהוא ממליך את שאול הוא שולח אותו לפגוש חבל נביאים, ולהתנבא עמהם. וזה לא היה בנמצא טרם ימי שמואל שהיה דבר השם יקר.
תרגום יקר פה נדיר, לא ‘טייער׳.
ונר אלהים טרם יכבה – לכאורה מדבר על נר המנורה, וקשה לי שהרי היו צריכים להדליק אותה מערב עד בוקר ולמה יכבה בכלל, הפסוק נראה מתאר שלא היה מאוחר בלילה עוד היו הנרות דולקות, אבל כמעט כבו, כזה מצד דמדומים הלכו כבר לישון אבל הנרות עוד היו מצקצקים
הסיפור עם שמואל ועלי בתחילת הנבואה נראה שאכן היה סדר מקובל לנבואה, כלומר היו בה כללים שאפשר היה להעביר הלאה כיצד לזהות שזה נבואה וכיצד להתנהג שזה הופיע, רק שמואל לא הכיר בקול שהוא קול השם וחשב שהוא קולו של עלי. ועלי שהיה נביא בעצמו או עכ״פ קיבל כיצד הנבואה עובדת, הבחין אחרי שלשה פעמים שזה הנבואה, ככתוב ויבן עלי כי השם קורא לנער, ולימד לשמואל הנוסח מה עושים במצב כזה.
ולכן יותר מסתבר לי לפי הסיפור הזה שאכן שמואל ועלי התכוננו לנבואה. צריך לדעת שכל עיקר מטרת המשכן לא היה אלא להתנבאות ככתוב ונועדתי לך שמה. לשם זה הרי יש משכן בכלל שיגור בו השם וידבר משם אל בני ישראל. וכך היו באמת נוהגים כל הזמן, אם על ידי האפוד או על ידי הארון או על ידי דרכים אחרות. וכששמואל הוקדש להשם היה עושה שם איזה משרתות שהיה צריך אבל בעיקר היה מתבודד במשכן עם עלי ולומד ממנו מה עושים כדי לפגוש את השם במשכנו. אז זה לא דוגמא טובה של נבואה פתאומית, אם כי יש סיפורים כאלה כמו גדעון, אפשר לומר שאותם סיפורים באמת אינם הדוגמא העיקרית של הנבואה ועליהם נאמר גם אין חזון נפרץ. שזה לא כסדר הרגיל, כעין השופטים עצמם שלא היה בסדר הרגיל על ידי הכנה בן אחר בן וכו׳ אלא פתאומי, וכן הנבואה באותם הימים היתה כך, ומשמואל חזר הנבאוה להיות כסדר בבית המקדש ועל ידי קבלה רב מרב וכו׳
וכך אומר רש״י בתחילת הספר שפה מתחיל מה שמתואר בפרקי אבות וזקנים לנביאים. כלומר הנביאים שנחשבו במסורת התורה הם שרשרת של נביאים שקיבלו תורה וסדר נבואה איש מפי איש.
אך מה שאפשר ללמוד מכאן לגבי אופי הנבואה הוא שאכן הנבואה נשמע לנביא כמו קול גשמי כפשוטו. ואינו קול פנימי או צורה אחרת של קול. ששמואל היה יכול לטעות שזה קולו של עלי. וכך כתוב במדרש לגבי תחילת נבואת משה שכאשר שמה הקול מתוך הסנה חשב שזה קולו של עמרם אביו. כי בתחילה הנביא היה שומע קול פשוט, אך על ידי זה שראה שהקול לא מגיע משום מקום ואי אפשר לייחס אותו לאדם, הבין שזה הקול של השם והתבטל אליו באופן הראוי לקול זה. כלומר הידיעה שקול הנבואה הוא קול השם הוא באמת לא מפורש בגופו צריך להבין אותו מסימנים כמו חיצוניים. כמו שיש לנו סימנים בספר דברים אם הנבואה מתקיימת. ולנביא עצמו הסימן הוא שהוא שומע למשל קול עלי אבל עלי אומר שהוא לא קרא לו. ועל דרך זה הוא גם במראות הנבואה כמבואר כמה פעמים במקרא שמזה שראו שהוא נעלם פתאום ואין סיבה גשמית להבין כיצד הופיע והלך הדמות מזה ידעו כי השם הוא.
ומה שזה קולו של עלי דווקא, בפשט זה כי הוא היה שם והיה רגיל לקרוא אותו כנראה בלילה כשהיה צריך אותו. ויש כאן סוד שבאמת הנבואה מתלבשת לאדם בתוך הקול של רבו המלמדו תורה, ולפעמים בתוך הקול של עצמו. ראה בתחילת שער רוח הקודש לאריז״ל. כי הנבואה צריכה קול גשמי להתלבש בתוכו ואיפה יש כזה קול, הלא אין גשמיות בשמים. אלא שהקול של האדם עצמו או של רבו בעסק התורה והמצוות הוא מתברר ועולה ויורד שוב בתור קול הויה. וראו שם כיצד אפשר לעשות את זה.
נבואת שמואל עצמו חוזר בעצם על נבואת איש אלהים שבא לעלי למעלה. אפשר איש האלהים היה שמואל בעצמו אך שם היה צעיר ולא קיבל רשות מעלי הסתתר בתור איש אלהים אנונימי.. בעצם הסיפור עם קול עלי אפשר יותר משהוא הכניסה של שמואל לנבואה הוא גם סיפור על קבלת האישור שלו מעלי שהוא נביא. שזה דבר חשוב, במיוחד לפי חז״ל שמקודם כבר נכווה בזה והורה הלכה בפני רבו. ויש כדוגמת זה גם בנבואה. כמו שרואים בפרשת בהעלותך לגבי אלדד ומידד. (ויש באותו פרשה שורש גדול לענין שמואל). שכל זמן שהתלמיד אין לו אישור מהרב שלו שהוא אכן נביא אינו יכול להתנבאות. כל שכן שהנבואה שלו לרוב יכולה לסתור את לימודי הרב. כמו נבואת אלדד ומידד שם משה מת ויהושע מכניס. כך ממש נבואת שמואל עלי מת ונענש, ואני מחליף אותו.. זה לא מקרה שהנבואות הראשונות של הנביאים הם השלילה של רבם כי כך זה באמת עובד כשהוא מקבל אומץ וכח להיות נביא בעצמו זה מנתק אותו מרבו, הרי נביא לא צריך רבי..
ולפיכך כל הסיפור של הקול ושמואל הוא מסובב שבעצם שמואל כביכול מביא את הקול שלו אל עלי, ואכן אפשר תמיד לפקפק על כל נביא מי אומר שזה קול השם אולי אתה שומע את עצמך, אז שמואל ממש בא לעלי עם הספק הזה ואומר לו הנה קראת לי הנני, ואחרי כמה פעמים עלי מבין שבאמת יש לשמואל קול השם. וכך בהמשך הסיפור אחרי נבואתו שמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי, כי באמת אשר יגורנו בא.. ועלי היה באמת צדיק והוא לימד לשמואל את האמת שנביא אין לו לכבוש נבואתו אפילו לא מיראת רבו ונותן לו רשות אל תכחד ממני
כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני- הוא אומר כמה שאתה מפחד עכשיו מלגלות, העונש על זה שלא תגלה יהיה יותר גדול. נביא הכובש נבואתו מיתתו בידי שמים ונביא שאומר נבואתו ומקבל עונש על זה כי הרגיז את המלך נבואתו בידי אדם. עדיף להיות בקטגוריה השניה.
ולמתבונן כל הסיפור הזה של קול עלי וקול השם וכיצד שמואל עובר את רבו ונהיה נביא בעצמו הוא מהלך נפלא של התבגרות התלמיד. כי באמת התלמיד אינו מקבל רוח השם אלא דרך רבו. אבל צריך להתאמץ לשמוע את קול השם שבתוך קול הרב לא שקול הרב עצמו יהיה עבודה זרה. ואז כשאתה מחלץ בשלימות את האור המקורי שמתוך קול הרב אתה כבר לא צריך אותו. אבל במילים אחרות השגת כל מה שהוא יכול ללמד אותך לנצח. ואם הרב הוא צדיק כמו עלי ולא מקנא בבנו ובתלמידו (יש מאמר כזה אדם אינו מקנא, אבל כבר אמרו שכנראה צריך להיות אדם, הרבה מורים מקנאים בתלמידים ולא מרשים להם להיות מה שהם, ויש לזה שורש כי באמת לפעמים התלמיד יש לו עוד מה לקבל מהרב ולא ראוי לו להיות עצמאי עדיין, אבל הרב נוגע בדבר..) אז הוא אומר לתלמיד שאכן כך צריך להיות ומרגיע את החשש שלו מזה
הפירוש של מאשי על בני עלי נכון
וגם הפירוש על לא יתכפר בזבח ומנחה יפה. בזה אפשר להבין מה שאמרו חז״ל בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה וגמילות חסדים. וזה נאמר על חכמים שהיו מנהיגים והיו מבית עלי. כלומר לפי פירושי שעיקר הקללה היה שבית עלי לא היו מנהיגים ולא יהיו הם מקריבים זבח ומנחה, כי בזה הם לא הבינו נכון וקלקלו. אבל סוג מנהיגות אחרת חזלית של תורה וגמילות חסדים דווקא כן אפשר וזה יכפר על החטא של בני עלי.
סיום הפרק הוא כמו סיכום ומבט אל המשך הסיפור. שאכן גדל שמואל והיה לנביא על כל ישראל ובית עלי נדחו. וידעו כל ישראל כי נאמן שמואל לנביא להשם. כמו שעלי הכיר והודה בזה כך בהמשך הכירו בזה כל ישראל. והשם הוסיף להראות בשילה מאז כי שמואל החזיר את הנבואה לשילה שהוא מקום הנבואה כנ״ל והיה השם מדבר איתו שם.
ואנחנו יכולים ללמוד מזה שאכן יש נביא שאינו נאמן וצריך לפרש ששמואל נתקבל כנביא נאמן. זה לא שבאותם הימים סתם האמינו לכל מי שאמר שהוא נביא.. היה איזה דבר ששיכנע אותם ששמואל הוא נאמן.
אולי זה שראו שהתקיימה נבואתו על עלי הוא שהוכיח להם שהוא נאמן
תודה
באמת ייתכן שלא יתכפר בזבח הוא יותר כללי. שמואל כמו כל הנביאים לא אחז שאפשר לכפר בכלל על עוונות עם זבחים. אולי זה מועיל לכפר ולרצות אחרי התשובה אבל קודם צריך לעשות תיקון המעשים. שמואל אומר לשאול הנה שמוע מזבח טוב וכו׳. אם כן אפשר שהוא אומר לא יעזור לבית עלי זה שהם עושים כל הזמן זבח ומנחה אם לא יתקנו מעשיהם.
למה הסיפור מספר שעלי לא יכול לראות? כנראה שבגלל זה היה רגיל לקרוא לשמואל בלילות, שמואליק לך תביא לי את המשקפיים אני לא רואה אותם.. ולכן סבר שמואל שהוא קורא לו
מסתמא הדרש הוא שזה כמו ביצחק, המעשים הרעים של בניו גורמים לו שלא ירצה לראות אותם..
Thursday, December 29, 2022 • ה׳ טבת תשפ״ג
העלו להיברובוקס עכשיו.. מי שרוצה
https://hebrewbooks.org/66242
סליחה שאין קשר.. אתם יודעים משהו על חלוקת פרשיות השבוע אם יש בהם איזה היגיון או מי מדבר על זה?
ייש״כ!
Friday, December 30, 2022 • ו׳ טבת תשפ״ג
אלא מה אפשר להגיד? זה חייב להיות כבר הפירוש של דברי הימים עצמו אחרת איך אפרתי יכול להיות לוי?
גם באמת רואים את שמואל משרת במשכן וכן מקריב קרבנות ומברך להלן, שזה עכ״פ התפקיד של לוי
אברבנאל אומר שמואל הוא ממוצע בין שופטים למלכים כי שמואל היה שופט שמינה מלכים
בפרשת השבוע
מה הפשט שיוסף מתחתן עם בת כהן לעבודה זרה וכן מחריג את הכהנים מהמס שלו ואין על זה שום מילה שזה לא בסדר כל העבודה זרה הזו? ואדרבה כשהוא מדבר עם פרעה על אלהים אפשר לחשוב שזה אותו אלהים. ומסתמא יוסף בפועל הוצרך לעבוד לכל אלילי מצרים כפי הסדר שהיה נהוג. מה החכמים אומרים על זה.
לא חושב שזה אותו פוטיפר, הפסוק מאריך להגיד שזה מישהו אחר
ויש לו גם שם אחר…
אני אמרתי מה אני חושב…
אבל גם זה שפוטיפר היה שר בית הסוהר לא כתוב…
גם זה לא ברור, משמר ובית הסוהר זה לאו דווקא אותו דבר
וששר המשקים והאופים יהיו במשמר בבית שר הטבחים דווקא מתאים
עיין באבן עזרא
אדרבה לדעתו גם שר הטבחים לא היה שר בית הסוהר
אבל מה שלא ברור הוא פסוק ד, כתוב פעמיים איפה שם אותם, במשמר בית שר הטבחים, ואל בית הסוהר מקום וכו׳. לא מוכרח שזה שני שמות לאותו מקום ואדרבה ייתכן שזה שני שלבים או משהו
זה היה מקום לשמור אותם , כמו מעצר בית כזה
מה תמוה? מה זה טבח? טבוח טבח והכן אומר יוסף.. ודווקא מתאים שהוא חבר של המשקה והאופה
ועכ״פ מפורש אחר כך שיש שר בית הסוהר וזה לא אותו איש כמו אדוני יוסף..
אני רואה שפעם קודמת פירשתי פרקים ראשונים של שמואל..
א
https://yitzchoklowy.com/moadim/rosh-hashanah/1…
ב
https://yitzchoklowy.com/bible-929/1-samuel-2/
ג
https://yitzchoklowy.com/bible-929/1-samuel-3/
ד
https://yitzchoklowy.com/bible-929/1-samuel-4/
Saturday, December 31, 2022 • ז׳ טבת תשפ״ג
אוקיי אבל מה המדרש של דברי הימים? כיצד הוא מפרש את הנוסח אפרתי? (אם הוא הכיר את נוסח שמואל כפי שהוא אצלנו?(
אני רואה שרשי מפרש אפרתי – מהר אפרים, שגר שם ולא דווקא שהיה מאותו גזע
רק שאז זה כפול..
אבל אפשר באמת שבזמנים יותר קדומים היחס לשבט היה יותר על פי המגורים ולא תמיד לפי הגזע. או לפחות היה אפשרות כאילו להצטרף לשבט. רק אצל דברי הימים שהכל בבירור גנטי אז הוא אומר שמבחינה זו שמואל היה לוי
אולי..
כי בזמן שמואל היה יותר מכובד להתיחס לאפרים מאשר ללוי
אז התירוץ פשוט שבזמן שמואל לא היה ההלכה שצריך להיות מגזע לוי, זה היה תפקיד ולא גזע. אז את שמואל דברי הימים מיישב שבאמת במקרה היה לוי. על דוד ושאול צריך תירוץ אחר..
כלומר דברי הימים מיישב לפי ההלכה שלט
שלו
למדתי היום מדרש מעניין על יחוס השומרונים )?(
ז ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון רבי מאיר חמא חד שמראי אמר ליה רבי מאיר מהיכן אתית א״ל מן דיוסף אמר ליה רבי מאיר לא אמר ליה שמראי ואלא דמאן אמר ליה מן דיששכר א״ל מנא לך אמר ליה דכתיב ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון אלין שמריא אזל לגבי אפטוריקיא אמר ליה אמר לי סבהון דיהודאי חדא מילא והיא תמהא א״ל מה היא א״ל אמר לי מן דמאן אתית אמרית ליה מן דיוסף אמר לי לא מן דיששכר דכתיב ובני ישש כר תולע ופוה ויוב ושמרון אלין שמריא א״ל חייך מן דיוסף אפקך מן דיששכר לא אעלך:
בראשית רבה צג
השאלה כיצד מפרשים את התורה. אם לוי חייב להיות ממש נכד ביולוגי. לא כזה ברור שזה פשט התורה אולי. עובדה ששמואל לא הקפיד…רק מה באופן מסורתי אומרים הוראת שעה או דחוקיים אחרים, שבסוף זה לא כזה שונה מלהגיד היתה פירוש אחר להלכה
מאיפה אתה יודע שלוי בכלל היה בן יעקב ..חושב שכבר למדנו אצל בני נח שלפעמים בן זה לא כפשוטו ממש..
רשי בפרשת השבוע אומר שלא תמיד “כהן” זה משרת לאלוהות לפעמים זה סתם שר, ויש לו ראיה “ובני דוד כהנים”. וכן כהן און כהן מדין. שכל הראיות האלו זה לכאורה רק דוגמאות שבו לא נוח למסורת לפרש כהן כפשוטו
אבל מה באמת הפשט? כהן זה תמיד priest?
לגבי השאלה שלי מה עם כל העבודה זרה של מצרים. רושם רק קשרים לא יודע מה לעשות אתם..
א. תועבת מצרים כל רועה צאן לפי הפירוש שזה אלהים שלהם.
ב. במדרש וירא את העגלות אשר שלח יוסף, ולא אשר שלח פרעה . כי העגלות שפרעה שלח היה עליהם עבודה זרה ויהודה שרף אותם..
ג. אנכי ארד עמך מצרים מסתמא קשור לזה ששם הוא לכאורה מקום אלהים אחרים.
Sunday, January 01, 2023 • ח׳ טבת תשפ״ג
ספר מדהים שמואל הלואי שיהיה לי כח להבין או לכתוב, בינתיים רק קראתי מעט
החלטתי שאנחנו בכל התקופות ביחד. גם אין מלך ואיש הישר גם יש מלך דוד וגם יש מלך ירבעם וגם יש חורבן וגלות וגם כבר חזרה מלכות בקיצור
וככה זה היה תמיד .. חלוקת התקופות הוא סתם סיפור
יש בעיה כזו בהיסטוריה כיצד מסנכרנים את ההיסטוריה של מצרים לישראל וכו׳, אבל האמת הוא שהם לא מסונכרנים… יש כזו אמונה שיש למשל רק שנת 2023 אחת וכל הדברים קורים בה גם בישראל וגם במצרים וגם ביון..אבל זה סתם אמונה ..נו מסתמא נכון ברובד פיזיקלי… אבל אין שום הוכחה לזה.. בכל תרבות יש סדר תקופות שלה, והם לא מסתנכרנים רק לפעמים ישראל נמצאים במצרים אז יש שם פרעה אבל זה לא משנה איזה פרעה זה היה לפי הכרונולוגיה של מצרים זה סיפור אחר
זה עוזר לי בערך כלום להבין שיהושע בן נון היה בתקופה של מלחמת טרויה או משהו כזה. זה קרה בעולמות שונים