מאות שנים נהגה תחרות בין מלכות שומרון ובין מלכות ירושלים. זאת אומרת אני הגדולה העשירה מרובת האוכלוסין וחזקה וזאת אומרת ולי מקדש אל ולי תורה.
תגלת פלאסר הגלה את מלכות שומרון, מלכות ירושלים שרדה עוד כמה דורות וגם היא חרבה, חזרה למקומה ושוב גלתה.
ועדיין לא נחה מריבתם, שומרון קול תתן לי נאה לבכות, מיהרה גלותי והיא רבה. ואהליבה תזעק נשרפו ארמוני, ונכפלו גלויותי. ואתם אינכם יודעים על מה לבכות כלל.
והמקונן אומר, החומל על דל חמול על דלותם, ראה ענים ושפלותם, אל מה הוחלף תחרותם, רחם כי אתה שברם ואתה אילותם.