Thursday, April 29, 2021 • י״ז אייר תשפ״א
לא יודע נאור.. אבל ברמת הפשט לאו דווקא שהכוונה להכות בשבט ממשי.. הרי יש פה כותרת ספר משלי.. והרי התקבולת מעידה עליו ‘ואוהבו שחרו מוסר׳, ולא ‘ואוהבו מכהו מכותו רצח׳.. הפואנטה נכונה גם אליבא דנאורים שצריך לחנך את הבן שלך ולא לתת לו לגדול פרא.. (אולי רוסו לא יסכים.. נו)
זה מתחרז עם המון פסוקים הן מצד האב והן מצד הבן שהמוסר הוא טוב ולא סתם איזה המצאה של האב או משהו..
זה נראה לי קצת קראי או פרוטסנטי כזה לחשוב שזה צריך להיות כפשוטו ממש..
אני לא יודע, פלפולים יותר קל לעשות בזמנים אחרים.. אני חושב שלערבב הלימוד עם העצב לא עושה טוב לשניהם. אני בכיתי פה שעתיים אבל לימוד טוב תמיד גם בתור בריחה או משהו אחר, לא צריך להמציא איזה פלפול שיקשר את זה אולי טוב יותר להבין שזה לא קשור כשעצבים עצבים ואם אפשר לללמוד אז אפשר ללמוד בלי קשר לזה.
האנגלי מפרש פה פסוק זה בלי קשר, שיש מי שמאבד את התבואה שלו כי לא התנהג במשפט, לא חסך נכון וכדומה.
ולכאורה זה הפשט הנכון או משהו בכיון הזה, המדרש דורש על צדיק ורע לו אבל לא חושב שספר משלי בכלל רוצה לעסוק בבעיה זו, הרי בכלל הוא תמיד מבטיח שלצדיק יהיה טוב ולרשע רע.