Thursday, December 24, 2020 • ט׳ טבת תשפ״א
או להיפך שזה שיר מסובך וצריך ללמד אותו היטב..
Monday, July 01, 2024 • כ״ה סיון תשפ״ד
כן, צריך לכבוש אותה, יש כזה מסורת
מדוד המלך ..
וזה לא שיש שם שלטון יותר טוב עכשיו
הבעיה שהוא מתכוון ברצינות…
האמת שהגמרא היתה נגד הכיבוש הזה של דוד
ד. אפשר להגיד, אולי, שגם צורת המלחמה עצמה הייתה מאוד מסובכת. דוד התחיל להלחם בגלל תקרית דיפלומטית, וזה התחיל תגובת שרשרת, שהפעילה את כל הבריתות באזור. המלחמה פשוט הסתבכה ובכל פעם צבא אחר הגיע ולכדו אותם בין המשפטיים.
אז כל פעם הוא מנצח ואז כזה – מההההה מה קרה עכשיו?! איך פתאום אנחנו שוב בצרה ענקית?! איך זנחת אותנו ה׳?! והפרק מסתיים בהתחזקות – באלוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו
מזכיר לי את המלחמה היום. המלחמה בעזה מדליקה שרשרת של בריתות שנכרתו במהלך השנים, ולכן, ברגע שנלחמים מול עזה, אז פתאום לבנון התחילו לירות עלינו, והחות׳ים חסמו את ים סוף. תקפנו במקביל בסוריה, (כי איראן שולטת שם וכל סוריה-לבנון זה אזור מסובך), והתקיפה בסוריה גררה תגובה איראנית, בעלות הברית של איראן, אלו שפוחדים מהמהגרים האיסלאמיים, ומדינות שמזדהות עם הפלישתים ~אני לא יודע למה~, החליטו להכיר במדינה פלישתית, זה גרר תגובת נגד…
וכן הלאה וכן הלאה
בואו נגיד שהמלחמה האזורית שדוד התדרדר אליה בטעות הייתה ממש קשה, לא פשוטה בכלל, ועם הרבה אובדן. אבל – ניצחנו🥳
מקבוצה אחרת
לא זוכר את הפרטים של המלחמה הזאת בדיוק אם אני מסכים
אבל השאלה אם זה באמת בגלל שמלך עמון ביזה את השליחים של דוד
לכאורה דוד אכן היה אימפריאליסט
אורי יש לו מדרשים גם נגד הרציחות של יואב באדום..
נגד
תרי אורי איכא
אראה תיכף
כותרת ארוכה עם סיפור שלם זה אולי הכי ארוך? וישב יואב וגו׳
מה פירוש ‘לדוד, ‘ללמד׳? מי ילמד מזה
אבל לכאורה ‘ללמד׳ כמו׳ למנצח׳, זה מין פניה אל המשורר שילמד את השיר?
יש מדרשים מאד יפים פה
על הכותרת
מכתם לדוד על עדותן של סנהדרין שנמשלו בשושנה, שנאמר: שררך אגן הסהר וגו׳ (שיר השירים ז׳:ג׳) סוגה בשושנים כשנצרך שילמדוהו מה יעשה כשנלחם עם ארם נהרים ושלח את יואב עליהם. אמרו לו: לא מבניו של יעקב אתם, היכן היא השבועה שנשבע ללבן עד הגל הזה (בראשית ל״א:נ״ב)? ולא ידע מה להשיב. בא לו אצל דוד, אמר לו: כך אמרו לי בני ארם באו ושאלו את סנהדרין אמרו להם והלא הם עברו השבועה תחלה שנאמר: מן ארם ינחני בלק וגו׳ (במדבר כ״ג:ז׳), ועוד כושן רשעתים (שופטים ג׳:י׳) ארמי היה.
רשי
פסוק הראשון בתפלה זה לכאורה, זנחתנו – אך ‘פרצתנו׳. אנפת, אך – תשובב לנו
לפרוץ זה להתרבות להצליח
הרעשת ארץ פצמתה, רפה שבריה כי מטה
זה קרה לנו אסון הארץ רעשה, תרפא את השברים שנגלו בה
הראית עמך קשה, השקיתנו יין תרעלה, אבל זה, נתת ליראיך נס להתנוסס
הקשיים מגלים לנו את הגבורה שלנו משהו כזה
ואז מתחיל שיר שני, אלהים דיבר בקדשו
הפסוק למען יחלצון זה כזה פסוק מעבר
מזכיר כל מיני נצחונות, שכם, סוכות, גלעד, מנשה.
שכם כבר כבשו שמעון ולוי..
עמק סוכות מופיע הרבה פעמים בסיפורים שכחתי כבר, זה בעבר הירדן
זה בדרך לשכם מן המזרח
יעקב הלך מסוכות לשכם
וכן גלעד, ששם כבשו מנשה
ואז הגיעו לצד השני שבו אפרים ויהודה
ועברו מואב ואדום והגיעו עד פלשת
זה כל הסובבים השונאים המסורתיים שלנו
ומסיים בתפלה, שזה אולי היה אז, אבל עכשיו אלהים זנח אותנו
אין לנו הארון שיוצא בצבאותינו
אבל מכל מקום מתחזק, באלהים נעשה חיל
יש רמז יפה, אחלקה שכם – שכם מקום מועד לחלוקה שם נחלקו יוסף ואחיו שם נחלקה מלכות ישראל ויהודה
ועמק סוכות אמדד – סוכות מקום מועד למדידה, כי צריך למדוד אם יש שיעור לסוכה 🙂
(אבל מסתמא כמו שמדד דוד את מואב, זה איזשהו ביטוי של כיבוש)
כנראה הפסיקו לשאת אותו במלחמה אחר הסיפור עם השבי בפלשתים
אני רוצה לקרוא מילולית, אלהים לא יוצא בצבאותינו. לא אוהב שהכל משל ומליצה. פעם היה אלהים בצבאותינו ממש ועכשיו אינו יוצא עמנו.
וכך מפורש בתורה מפרשת בהעלותך ואילך שהשם יוצא בצבאותינו ממש, על ידי הארון והענן
הרבנים לא מרשים 🙂
נו זה הטרגדיה המתוארת בספר שמואל, באמת עשו את זה
פעם וכל הארץ נבקעה לקול פחד הפלשתים.. וזה לא עזר
אז מעכשיו ה׳ מתהלך בקרב מחניך נהי המשל
למדנו שזה מדי מסוכן לתת לארון ליפול ביד שבי…
אבל זה בעיה כבר אי אפשר לאיים על ה׳.. אשר עין בעין נראה אתה ה׳ ועננך עומד עליהם וכו׳
הכל משלים ובלהבלה
ודאי זה לא נקרא נראה עין בעין
אולי לא רצו לקחת אותו עד אדום
זה מדי רחוק
אנחנו ‘ידידיך׳
אשליך נעלי- הכוונה לזה
youtube.com/watch?v=_RFH7C3vkK4
ביטוי זלזול מזרח תיכוני עתיק..
הקשר בין שני החלקים הוא בעצם הפתיחה ‘אלהים זנחתנו׳. החלק השני מסביר יותר כי זנח זה לכאורה שפעם היה כן אתנו, אז מתאר כיצד דיבר בקדשו וכו׳ אבל עכשיו מי יובילני עיר מבצר הרי אלהים זנחתנו
Wednesday, July 03, 2024 • כ״ז סיון תשפ״ד
מה קרה לא התקדמנו היום?