Wednesday, May 03, 2017 • ז׳ אייר תשע״ז
עכשיו אסף, עוד חכם
למה לא יכול להיות שהיה שמו אסף
בינתיים קרס הוואצאפ ולא ידענו..
מסתמא פה המקור לחזל שכל הקרבנות יהיו בטלים חוץ מתודה
מכלל יופי אלהים הופיע זה סימן שאלהים שורה ביופי, לא בכיעור
יבא אלהינו, אבל אל יחרש כמו שבא לאלהיו בקול דממה דקה, כמו שבא לכל החכמולוגים עם דומיה לך דומיה תהלה, יבוא הפעם ולא יחרש יבוא באש וסערה
אלהים אלהיך אנכי היה יותר מתאים אילו כתב הויה אלהיך אנכי, אלהים אלהיך זה כפילות כזו
אם ארעב לא אומר לך זה עקיצה יפה למי שחושב אלהים צריך משהו ממך, אפילו אם הייתי רעב לא הייתי מחכה לכמה קרבנות מסכנים שלכם אני יודע טוב טוב להסתדר לבד לי תבל ומלואה..
זבח לאלהים תודה אפשר לפרש שיזבחו רק קרבן תודה, או אפשר לפרש שהתודה שתתנו הוא הזביחה שאלהים רוצה
ויותר נראה לי שהוא קורא תגר על קרבנות קבועים את קרבני לחמי כל יום כאילו אלהים צריך ארוחת בוקר, אבל הוא חושב שעיקר התפקיד של הקרבנות זה כשאדם באמת נצרך לאלהים כמו בעת צורה נודר לאלהים שיביא לו קרבן תודה כשינצל, זה הוא כן רואה כיחס חיובי וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני, תקראו להשם ביום צרה ותנדרו לו, זה כמו שר נחמן מברסלב צועק עיקר התפלה שתבקש פשוט מהשם כשיש לך חסרון או צריך משהו, מי שרק מתפלל תפלות קבועות בכוונה ושוכח את עיקר התפלה אתה חושב אלהים צריך את הג תפלות שלך, אתה צריך אותו אז תבקש ממנו כשחסר לך
נדרי להשם אשלם יש הרבה בתהלים
זה משהו כמו שהחסידים אומרים יש לך צרה תקבל על עצמך שתינצל תעשה סעודת הודיה, זה מה שאלהים אוהב, פארטיס לשמו, הוא לא רעב לפרים ואלים וכבשים, אבל הוא כן רעב לאנטשין..
זה מעניין שהנדרים בעת צרה התחילו עם פשוט לנדור להגיד תודה כשינצלו. אנו רואים את זה הרבה פעמים, זה כאילו הרעיון לא תנדור להקריב מעצמך משהו לתת למישו צדקה או לקבל על עצמך איזה משהו שיפריע לך, זה הגירסא הרצחנית של עבודת השם, כאילו אוהב שאדם ירצח את עצמו, אבל נדרים בעת צרה פירוש תנדור להודות לו כשיציל אותך, תנדור לעשות פרטי. קרבן תודה זה שלמים זה סתם סעודה זה לא הנקודה של הקרבה כמו עולה וכו
אחרי זה הוא פונה לרשע וצועק עליו, אבל לא ברור מי הרשע הוא לא הניגוד של הקודם כ״כ, הוא אומר מה לך לספר חוקי ואתה לא מקיים אותם, לא נראה שמדבר נגד הרשע שמקריב קרבנות כמו ישעיה, אולי מדבר נגד הרשע העושה עצמו תלמיד חכם
אתה ראש ישיבה גדול אבל “תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי”, אויש זה ממש אמת
יש מליצה אם ראית גנב, ותירוץ עמו וודאי יש לו תירוץ טוב..
אלה עשית והחרשתי – אילו סתם היית נואף וגנב ומדבר לשון הרע נו מה אכפת לי, אבל דמית ואהיה כמוך, אתה עוד חושב כמו שאני צבוע וגנב ונואף ומדבר לשון הרע שאלהים (או הצדיק המשורר?) הוא דומה לך, גם הוא רעבתן של קרבנות .. על זה אוכיחך ואערך לעיניף
בינו נא זאת שוכחי אלוה – שני הפסוקים האחרונים הם כמו סיכום לכל הדבר – הוא אומר מי שרק מקריב קרבנות או לומד תורה כמו ליטוואק הוא שוכח אלוה. ומי לא שוכח אותו, מי שזובח תודה זוכר להודות לו הוא יכבדנני, ולו יראה דרך בישע אלהים
או שם דרך זה מי ששם דרכו
כך כנראה מפרשים, אבל אני הייתי רוצה יותר שהשם יראנו דרך בישע אלהים
אה כוונתי..
גם בהתחלה אל אלהים הויה
אבל שם זה מרכבה שלימה אל חסד אלהים גבורה הויה תפארת
דבר ויקרא ארץ מלכו
מלכות
וצודק מה שאמרתי מקודם שזה לחסידים שכן כתוב אספו לי חסידי – ומי הם – כורתי בריתי עלי זבח. ואילו הרשע זה מי שותשא בריתי עלי פיך הוא רק מדבר ולומד כמו ליטוואק לא אוכל
אספו לי זה מזמור לאסף
גם א״ל אלהי״ם הוי״ה זה בגימטריא אס״ף . כמעט רק חסר לאסף 2, אפשר לעשות משהן
לא כתוב שזה תפלה.. רק זה בספר תהלים. אבל אפשר נתקן לומר על קרבן תודה
באופן אחר זה כמו אנתם לקבוצת חסידים, זה היו שרים כשהיו מתאספים.. אנו החסידים ואלהים בא אלינו ואל השונאים שלנו הרשע הוא אומר שלא רוצה אותם..
לא מובן לי למה נסדר פה הפרק הזה
ד״מ מביא שאסף נקרא נביא בדה״י וזה נבואה שלו
כאילו יש סדר, הספר הראשון כולו לדוד, (חוץ מא-ב שהם מין הקדמה, י שהוא המשך של ט, ולג שלא יודע אבל מסתמא נמשך למה שלפניו)
ספר ב מתחיל עם קבוצה של בני קרח, אח״כ 1 של אסף, והשאר לדוד (חוץ מסו סז ע שאין להם שם ומסתמא נמשכים )
ספר ג מתחיל עם קבוצה של אסף אח״כ כמה בני קרח והשאר לדוד חוץ מאחרון פט לאיתן האזרחי
אז יש קבוצה של אסף והיה צריך להיות שם ואחד נתקע פה משום מה
אגב חזל ומובא ברשי ריש הספר אמרו שעשרה זקנים אמרו תהלים, והנה רק שבע מהם אפשר למצוא בתהלים משה הימן ידותון אסף וג בני קרח, אבל שלשה ראשונים אדם מלכי צדק אברהם הם נעלמים וזה כמו הספירות ג״ר נעלמים וז״ת גלוים.
גם בכללי משה ימין הימן שמאל ידותון אמצע אסף מל׳ וג בני קרח נהי
והכל נקרא עם שם דוד שהוא המל׳ האמיתית וכבר אתמר
יש פירוש שהתחלת המזמור מתאר את מעמד הר סיני שבו אלהים הופיע באש וכו׳, כורתי בריתי הוא ברית פרשת משפטים שכרתו בזבח, וזה מתאים למה שאמר שמעה עמי אלהים אלהיך וכו׳, ולפי זה ההמשך לא על זבחיך אוכחיך הוא כמו שאמר ירמיה כי לא צויתי ביום עלותם ממצרים על עולה וזבח, כי אמר אנכי לא תרצח לא תגנב וכו׳, ולא כמו שהם חשבו נזבחה לאלהינו במדבר אלא לא תגנב ותרצח ותנאף, אפשר מה שאמר כי לא תבל ומלואה הוא מה שאמר ואתם תהיו לי וכו׳ כי לי כל הארץ, באמת לא מוזכר קרבנות בפרשיות מתן תורה כמעט
וקראני ביום צרה הוא מה שאמר משה בואתחנן אחרי המעמד כי מי גוי גדול כו כה בכל קראינו אליו
אבל מתי אמר כל זה לרשע איני יודע
אם ראית גנב ותרץ עמו ועל מנאפים חלקך פסוק זה על אדמורים נאמר. עם רואים גנב הם רצים אחריו שיתרום להם כסף. ועם המנאפים הם לא רודפים אבל נותנים חלקם עמם שמגינים עליהם ואינם נותנים לרדוף אותם ח״ו
דמ אומר שזה הצד השני של עשרת הדברות, כאילו אלהים אלהיך אמר לא על זבחיך.. ואז אמר לא תרצח וכו׳ וזה רמז לפי פירוש הזה לרשע אמר אלהים. ותשב באחיך תדבר זה לא תענה
באמת תמיד תמהתי מה נכנס לא תענה לעשרת הדברות זה כאילו פרט בהלכות בית דין
אבל אולי זה כלל לכל הלשון הרע
פעם לא היה כל כך בית דין של דעת הקהל ובית דין של דמיו זה ודמיון אחר, היה יותר קרוב להם בית דין פשוט, היוום זה מדי יקר עבור אנשים רגילים.. אבל בדרך הרחבה וודאי אפשר לומר שלא תענה זה יסוד דין לשון הרע
אל תדבר רע על רעך עדות שקר
וזה באמת בעיה רחבה מאד בין אדם לחבירו, מסתמא יותר משיבוא לבית דין ויעיד שקר
או אולי אני נאיבי ויש הרבה עדות שקר כפשוטו ממש וכן נראה..
תודה יש קשר למתן תורה בשבועות מקריבים שתי הלחם שהם תודה וכן ביכורים הם פשוט תודה ונראה לי שיש לתורה שייכות עם הנקודה של לנדור תודה בלבד כאילו עולם בלי חסרון ויש דרשה למה לא כתוב חטאת בשבועות שכיון שקבלו התורה זה מכפר וכן התורה נגד כל הקרבנות כמו בשבועות לא ניצלו משום צרה רק חיו וזה החג של תורה. וכן תודה זה תורה עם דלת..
יש ספרי מוסר וחסידות שמאד עסוקים עם הפסוק ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי שצריך לעשות תשובה לפני הלימוד כאילו ה לא רוצה מצוות של רשעים ואיני חושב שזה קשור לפשט אבל קצת כן
Wednesday, December 02, 2020 • ט״ז כסלו תשפ״א
כתוב לכאורה שאלוהים לא רוצה קרבנות על חטא זה לא מכפר לו אבל רוצה שאם יש לך צרה תנדור לו ותביא קרבן תודה אחר כך
לא בטוח שהוא בא פה מצד תאלוגיה באמת
כשכתוב כי לי כל חיתו יער הכוונה אז אי אפשר לשחד אותו עם קרבנות כי הוא עשיר מדי
להיפך הוא יכול לקנות אותך להציל אותך ביום צרה, אתה לא יכול לקנות אותו
ממשיך את הלוגיקה מפרק הקודם
קרבן תודה אומר שאדם חייב לאלהים. קרבן חטאת זה ניסיון לקנות את האלהים.
שמעה עמי וכו׳ אלהים אלהיך אנכי נשמע שעושה פראפרזה על מעמד הר סיני. אנכי ה׳ אלהיך. וכמו שאמר ירמיהו ה לא מצווה שם על זבחים ועולות
לכן אני אומר זה סיפור מעמד הר סיני
אבל פה מופיע מציון
בניהול החשבונות בין האדם לאלהים חשבונו של אלהים תמיד ביתרה
שמעה עמי ואדברה זה משה שאמר כמה פעמים שמע ישראל.
ואעידה בל זה משה שאמר ואעידה בם את השמים ואת הארץ
הברית גם שייך לזה, ספר הברית שעשה משה שם
אבל הרשע למה ישא את הברית הרי הברית מעיד בו ‘הוא יקבל תוכחה
אלה דברי הברית
באמת בברית בינינו לבין ה בספר שמות ויקרא דברים לא מוזכר קרבנות לא כתוב אם לא תביאו הקרבנות הנכונים יבוא גלות.
אבל אני מחפש איפה כן כתוב מה שאסף אומר כן
פסוק כא מילא אם היית סתם גנב ונואף.אבל אתה עוד חושב שאתה מספיק עשיר לקנות אותי כאילו אני כמוך…אז עבור זה אוחיך
אסף היה אחר החורבן כפי שרואים המזמורים אחרים
אולי זה פירוש שלו על הפסקת הקרבנות
שהשם אומר אתה חושב שתקנו אותי, אני אראה לכם מה אני צריך
פן אטרף ואין מציח
זה פראפרזה על האזינו. ואין מידי מציל
ושם דרך זה כמו שכתוב שם שימו לבבכם
הוא יראה בישע אלהים כמו שאומרים יראה את הנחמה את המשיח
זה מזמור של כל ההיסטוריה. כמו עוד מזמורים שלו. מתחיל מבריאת העולם דיבר ויקרא ארץ ומגיע עד ימות המשיח בישע אלהים.
וגם את זה הוא למד משירת האזינו
פסוק כא יותר טוב. מילא שאתה בוגד באחיך. אבל אתה חושב שאני עוד אצטרף לשקר שלך עוד אקבל אותך יפה במקדש שלי.. זה לא
משה אמר שימו לבבכם אל הדברים וכו׳.
חגי אמר שימו לבבכם על דרכיכם.
שם דרך זה קיצור לשימו לבבכם על דרככם
יש איזה פירוש מוזר של ספרי מוסר קבלי שהרשע אומר לו אלהים למה תלמד תורה