Wednesday, June 05, 2024 • כ״ח אייר תשפ״ד
אבל איך זה התחלק אם זה נכון
רדק סוף מג: (ה) מה תשתוחחי – אף על פי שלא זכר בזה המזמור עלי נפשי תשתוחח (תהלים מ״ב:ז׳) אמר מה תשתוחחי כי שני המזמורים ענין אחד ודברים אחדים
כאיל תערוג – כל המפרשים אומרים שלערוג זה לשון צעקה, כמו שלכל חיה יש פעל מיוחד לסוג הצעקה שלו אז הצעקה של האיל נקרא לערוג, לא יודע אף פעם לא שמעתי קול של איל…
ומאיפה הגיע הפירוש שזה השתוקקות? אני רואה bdb מפרש כך
רשבם מתרגם ‘תתאוה׳
youtube.com/watch?v=8Jua-e206Bs
לא יודע..
למה רש״י חושב שזה ליטרלי הבנים של קרח..
בטח גם פה היה כתוב במקור וְאֶרְאֶה
כי זה קצת צולע וְאֵרָאֶה פני אלהים
חסר את
גם רשי סובר ככה רק שנאמר בנבואה, לא באמת הבנתי ההכרח, זה יכול להיות כל מיני מצבים שמישהו לא מצליח להגיע לחג
גם רשי מבין שזה המשך של ג׳הבתים
ונאמר כאן מה תשתוחחי (תהלים מ״ב:ו׳, מ״ב:י״ב, מ״ג:ה׳) שלשה פעמים כנגד שלש מלכיות העתידות לבטל עבודת המקדש וישראל צועקים ונגאלים מלכות בבל ויון ואדום.
היתה לי דמעתי לחם – מכאן שהצרה משבעת את האדם ואינו מבקש לאכול, וכן הוא אומר בחנה: ותבכה ולא תאכל – פירוש מעניין. הייתי מפרש יותר שאין לו מה לאכול אלא דמעה..זה מתאם ל׳צמאה׳
אוקיי אבל משוהו צריך לכתוב. אולי,ואראה ‘ב׳פני אלהים
כן, למרות שכן יש פסוקים פה שמדברים על לראות פניו ממש
פניך יי אבקש
כן בקדש חזיתך
פה – בתהלים
מאד מעניין
עכשיו תביא כל הפרטים שלא הכנסת…
לפי התרשים שלך גם האלהיסטיות לא מתחלק יפה בין הספרים
נו שזה לא נחתך על אותו החתך
Thursday, June 06, 2024 • כ״ט אייר תשפ״ד
זה ממש חשוב אני צריך ללמוד יותר שיהיה לפני כל הספר תהלים
מה שרואים ברור זה שיש קבוצות של מזמורים ששייכים זה לזה
אם כל הספר יש לו איזה מהלך זה כבר שאלה יותר מסובכת כנראה
מה שכבר למדנו ועברתי בערך קצת זה החלק הראשון שזה באמת הכי מה שאנחנו כולנו מזהים בתור ‘מזמורי תהלים׳, הכל פה תפיליות אישיות על גוון אחד פחות או יותר, שהצדיק ינצח את אויביו
אני הרבה זמן כבר חולם לעשות עריכה משלי לספר תהלים..
ולהוסיף תפלות יפות משאר התנך כמו התפלה של אברהם ושל יעקב
לפי איזה סדר ענייני..
מה עוד יש בתנך לפי אלפבית, איכה, אשת חיל, יש עוד?
כבר לא זוכר היה לנו ווכוח על זה?
מעניין אם אפשר למצוא קשר תוכני לה׳ חומשי תורה
בטח זה נערך באותו מספר בגלל זה הרי