דברי הימים ב יד – דברים מקבוצת הדיון

Monday, June 11, 2018 • כ״ח סיון תשע״ח

יכול להיות שכל הסיפור שכל פעם שעבדו עבודה זרה הצליחו הוא בהגדרה כך

כי עבודה זרה פירושו כפשוטו לעבוד לאל זר, אלהי עמים אחרים אשר סביבותם, או במות פרטיות שעשו להם.

ומלכות יציבה צריכה עבודה יציבה אחודה בירושלים.

במילים אחרות אם ישראל נוטים בבמותם לאלהי מואב מסתמא גם מתקרבים למואב עצמו או זה בגלל שמואב שולטים קצת.

ואם הם עובדים רק במקדש ירושלים ממילא בית דוד שולט על כולם.

מרידה לעשות במה לעז הוא ממש אותו דבר של מרידה המלך היושב בירושלים.

ריכוז הפולחן וריכוז המלוכה ותוקפה ענין אחד הוא.

לכן ירבעם היה צריך לעשות לו מקדש לעצמו וכו׳.

בקיצור אם אסא מסיר את הבמות ותשקט המלוכה לפניו. וודאי אם הסיר את כל המתנגדים למלכותו ומערערים על השלטון שלו שקטה הממלכה לפניו..

ואם רוצים אפשר לעשות מזה מוסר שהשפעה תרבותית גוררת גם השפעה כוחנית. אם כולם אוכלים מקדונלדס עוד מעט נצטרך לקבל פקודות מאמריקה. אם ילכו אחרי אלהי הגוים עוד מעט ממש אותם גוים ישלטו בכם.

ומלכים שטעו בכך או שלא היו מספיק חזקים לבער עבודה זרה ממילא גם סבלו מיליטרית

מצרים ובבל עבדו כולם לאל אחד ולא עוד אלא שהמלך שלהם היה נחשב אלוה ממש בעצמו.

וכאשר כמה יהודים באימפריה היוונית לא רצו להשתלב בדת בממלכה בערה בהם חמתם , ובצדק..

הם היו אפילו סובלניים, לא ביקשו שיעבדו בלעדית לזאוס, אבל לפחות לשים צלם שלו גם בהיכל היהודי.

ובזמננו גם יש civic religion ואם אחד לא רוצה להשתתף בשירת ההמנון טרמפ יצעק עליו