לשון הרמ״ק (אור יקר לך לך סימן א, ובחסל״א מעין א נהר כ״א)
וזה מה שאמרו רז״ל כי הנשמה היא במאסר בגוף, וסדרו אנשי כנה״ג בתפלת אלה״י נשמה ואתה משמרה בקרבי – כי הש״י משמרה תוך המאסר הזה כי אינה מקומה והוא חוץ למקומה כנזכר.
המקור העתיק אצל ‘רבותינו ז״ל׳ שהנשמה הוא במאסר הגוף, הוא אפלטון בפיידון 62b, בשם ה׳סודות׳.
“המאמר הנאמר בנסתרות עליהם — שאנחנו בני האדם נתונים במעין משמר, ושאין לאדם להתיר את עצמו ממנו ואף לא לברוח ממנו, גדול הוא בעיניי ואינו קל לרדת לעומקו”.
ובלשון זה נעתק אצל מקובלים ופילוסופים ראשונים שהנפש ‘במאסר הגוף׳.
(בפירוש ראב״ע לקהלת ח, ח על פסוק “אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח”, “וזה הפסוק יורה שהרוח דומה לאסיר בבית כלא כאשר החלותי בתחלת דברי”. והיינו לשונו בהקדמת הספר “אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה (משלי ט״ו:כ״ד) – כי כאשר יתאוה האורח שנשבה לשוב אל ארץ מולדתו להיות עם משפחתו, כן תכסוף הרוח הַמַשְכָלֶת לְהֵיאָחֵז במעלות הגבוהות עד עלותה אל מערכות אלהים חיים שאינימו שוכני בתי חומר, כי הגוייות נמשלות לבתים ובעפר יסודם, וכענין: די מדרהון עם בישרא לא איתוהי (דניאל ב׳:י״א). וזה יהיה אם תתלבן הרוח ותתקדש מטומאת תאוַות הגויוֹת המגואלות המטנפות הקודש להתערב בשאול מטה, ותשיב אל לבה לדעת יסודה, ולראות סודה בעיני החכמה שלא תכהינה. והרחוק כקרוב לפניה, והלילה כיום, אז תהי נתכנת לדעת קשט דברי אמת, וְיִהְיוּ מְחוּקָקִים עליה, ולא יִמָחוּ בְהִפָרְדָה מֵעַל גְוִיָתָה, כי המכתב מכתב אלהים הוא, כי למען הַרְאוֹתָה הובָאָה הֵנה, על כן נכלאה במסגר עד עת קץ. וכל זה להועיל ולהיטיב לה. ואם סבלה עמל שנים במספר, כן תנוח ותשמח עולמי עד בלי קץ”. ודברים הללו נעתקו אצל רבינו בחיי בספרו ‘כד הקמח׳ ערך ‘אבל׳, בהרחבת הלשון כדרכו.)
(ולשון ‘מאסר הגוף׳ ראו לדוגמא ב׳נפש החכמה׳ לרמד״ל, וב׳שקל הקדש׳ שלו, ובהערות לחסל״א ציינו ללשון תורת המנחה סקילי, ובלשון זה נעתק הרבה בספרי חסידות וחב״ד. ואילו בכתבי חכמינו של הזמן העתיק המכונים אצלנו ‘רז״ל׳ לא נמצא לשון כזה אף רעיון כזה, אבל מנהג המקובלים לקרוא ‘רז״ל׳ לכל רבותינו זכרונם לברכה)
המילה היוונית שתורגמה כאן ‘משמר׳ הוא φρουρά, שיש מתרגמים ‘מאסר׳, ויש מתרגמים ‘שמירה׳, ויש בו כפל משמעות של מקום מאסר ושל שמירת האל על בני אדם הנזכר בפירוש בהמשך שם. וראה שהוא מתאים בדיוק למילה העברית ‘משמר׳, שהוא בלשון מקרא גם ‘בית מאסר׳ וגם ‘שמירה׳, שמצא רמ״ק בלשון התפלה ‘ואתה משמרה בקרבי׳, רמז לכפל המשמעות הזו, שנראה קרוב לפשט.