בשלשת השיעורים האחרונים התחלנו לעסוק בפרק ב'. לפי המוצהר בכותרתו, נושא פרק זה הוא 'במריי כוחות הנפש, ובידיעת החלק אשר בו, או לו, יימצאו המעלות והפחיתויות', כותרת זו ארוכה מדי והיא רק מטרימה את הסיבוך שבנושא הפרק. לפי דרך עבודתנו, פרק זה בעצם עוסק בסידור הטוב והרע בשנים או שלשה צירים שונים, אשר המטרה בכל זה הוא למצוא איפה בדיוק נמצאים מעלות המידות, שידיעת תיקונם הוא המטרה העיקרית של ספר זה. אמנם בגלל שהוא נמצא בתוך שניים ושלשה סוגי שיח שונים, הפרק יוצא מסורבל מעט ובלתי מובן. הסרבול הוא מושגי יסודי. מצד אחד, יש לנו קטגוריזציה של הטוב והרע הדתי, קרי המשמעת והמרי. זו שפה מוסלמית, כלומר שפה דתית כללית. בשפה היהודית קוראים לכאורה לאותו דבר 'מצוות ועבירות'. אבל כפי שנראה בהמשך הפרק הרב מחלק בין משמעת ומרי, ובין מצוות ועבירות ואומר שלמשמעת ומרי יש משמעות יותר רחבה מאשר למצוות ועבירות. אם כן כבר התרגום הפשוט בין מושגי ההלכה ובין המושג הדתי הכללי של משמעת ומרי ובין המושגים ההלכתיים התורניים של מצוות ועבירות, הוא בעייתי. בכל מקרה הרי זה נושא אחד בכללו. נושא שני לגמרי הוא 'המעלות והפחיתיות', זו שפה פילוסופית והיא עוסקת בתיקון הנפש ושלימותו. בשיעור הראשון ניסינו לסדר באופן כללי ארבעה סוגים שונים של טוב ורע הנפוצים בספרי יהדות (והאמת שיש יותר). בשיעור השני נגענו יותר בפירוט באחד מן ההבחנות שבין חיובי מצוות ובין האספקלריה של תיקון הנפש, במיוחד תוך כדי דיון בנושא של חינוך קטנים למצוות (נושא השייך גם ללימודי בר מצווה שלנו). בשיעור השלישי אתמול הרחבנו עוד יותר להסביר את הסתירה הראשונית היסודית שבו עוסק פרק זה, שהוא המבט האומר שכל הטוב והרע הוא עשיית מצוות ואי עשיית מצוות, ומבטים אחרים כמו תיקון הנפש והשלמתו או דביקות וכדומה. הסברנו שישנם שני דרכים יסודיות כלליות שניתן ללכת בהם לפתור את הסתירה. הראשונה הוא הזהות, לומר שפירוש המצוות הוא בעצם תיקון הנפש או דבקות וכדומה. השניה הוא הפירוד, לומר שאכן ישנם מצוות והוא ענין אחד, ויש גם עוד ענין שני של טוב שהוא תיקון הנפש או השכל וכדומה. חשוב להבחין בין הדרכים הכלליות האלה ובין שאלות פרטיות בתוכם. דרך משל, מי שהולך בדרך הראשונה ואומר שפירוש המצוות עצמם הוא תיקון הנפש, עדיין אינו צריך לומר שרק הציות למצוות וקיומם בקבלת העול כבר מתקן את הנפש, גם הוא יכול לחלק הרבה בין סוגי מצות שונים, או בין חלקים שונים בתוך קיום מצווה אחת עצמו, לומר למשל יש מצות שהם רק לשם קבלת עול ויש מצות שהם לשם תיקון המידות ויש תיקון הגוף והשכל וכו'. או לומר שבתוך מצווה אחת יש את כל אלה. כמו כן מי שהולך בדרך השניה יכול לומר שכלל המצוות שייכות לקבלת עול אבל יש עוד תיקונים אחרים שאינם כלולים במצוות. כמו כן יכול לומר להיפך שקבלת עול או תיקון הנפש במידות טובות הם בכלל עניינים שצריכים להיות קודמים למצוות שהם ענין מסוג אחר לגמרי. מכל מקום יש הבחנה יסודית יותר בין מי שאומר 'מצוות הם תיקון הנפש'. ובין מי שאומר 'מצוות הם ענין אחד ותיקון הנפש ענין נוסף, קודם להם או מאוחר להם. חשוב להבחין גם בין מציאות ומושג המצוות עצמם, ובין הטעמים להם. בוודאי גם מי שאומר שמצוות אינם אותו ענין של תיקון הנפש, עדיין יכול לומר שיש טעמים למצוות, ואפילו שטעמים הללו קשורים לסוגים שונים של תיקון הנפש. אבל אנחנו מדברים עכשיו על פירוש המילה מצוות, לא על הטעמים שלהם, שהם דברים הנמצאים בכוונתו או במחשבתו של נותן המצוות ואינם מהות המצוות עצמם. (ייתכן שזה אפילו להיפך, רק מי שסובר שמצוות עצמם הם ענין נפרד מתיקון הנפש, הוא זה שצריך לתת טעמים שהם רובד שני, של סיבת או תכלית או הכרחי המצוות. ואילו מי שסובר שהמצוות עצמם הם תיקון הנפש כולו או חלקו, הרי אינו צריך ואינו יכול לתת טעם למצוות בנפרד מן המצוות עצמם, שהרי די לו להגיד שהמצווה מתקן את הנפש. ודוק היטב). נשים לב שהרמב"ם לא הולך כאן בדרך הראשונה. למרות שהוא אכן סובר שתפקיד המצוות והחוק בכללו הוא להביא בני אדם לתיקונם. הוא אינו משבץ את המצוות והעבירות במקום מסוים בתוך מערך מעלות הנפש. הוא גם אינו הולך באופציה הראשונה שבדרך השניה (או השניה שבראשונה) לומר למשל שהמצות במובן הנפרד שלהם מתקנים רובד מסוים של הנפש, נגיד חלק הנפש המתייחס לקבלת עול, כאילו קבלת עול מצוות עצמם הוא מידה טובה אחת, וחוץ מזה יש עוד מצות או עניינים חוץ למצוות שמתקנים ברבדים אחרים של הנפש. אלא ההסבר שלו על מקום המצוות בנפש לעומת מקום המעלות והחסרונות, הוא שאלה קטגוריות שונות לגמרי שיש להם לוגיקה שונה המחלקם. הסברנו למה הוא אינו בוחר בדרך הראשונה או השניה, כי האמת הוא שכל מי שאומר דבר בנוסח 'מצוות הם משהו אחר', כבר שיחק בנו בכך שהחליף מילה במילה תוך כדי משפט. אם יש משמעות למונח מצוות, אז הם נפרדים מטעמי המצוות, ונפרדים מתיקון הנפש. ובאמת כל ההולכים בכיוונים הללו מסתבכים בשאלות של טעמים וקיום וכו'. והרי אם שאלנו בהתחלה שיש סתירה אם הטוב והרע הוא מצות ועבירות או בריאות הנפש וחוליו, כבר הבנו שאלה הם דברים שונים שלהם הגדרות שונות וגבולות שונים. ולענות על ידי שנדמיין שהמילה מצוות ועבירות משמעותו בריאות הנפש, איננו כי אם בלבול מושגי. אבל המושג מצוות יש לו הגדרה מאד ברורה, שהוא דברים שניתן לצוות לאדם, ושהוא מסוגל לקיים או לא לקיים. זה ההגדרה לא פחות ולא יותר. לכן זה אכן מתייחס לסוג של אדם (כלומר לא מלאך, שאי אפשר לו לא לקיים, ולכן למרות שבוודאי גם המלאך עובד את השם או עושה תיקונים, הוא אינו עושה 'מצוות'. וכן לאידך גיסא בהמה או ילד או שוטה, בוודאי יכול לעבוד את השם ולעשות תיקונים, אבל איננו 'בר מצוה'.). וממילא גם לחלק מסוים בתוך האדם (כלומר לא חלק המלאכי שבו שהוא השכל, שאינו יכול לבחור לא לדעת את האמת. ולא חלק הבהמי שבו שהוא הגוף שאינו יכול לבחור לא לחיות כגוף) אלא לחלקים שבו שהאדם יש לו דעת ובחירה עליהם. הרמב"ם נותן שמות לכל החלקים הללו, אבל אני חושב שהשמות שלו קצת מבלבלות או לא מדויקות, כי לא מה שמחלק את חלקי הנפש לענין המידות או הבנת הנפש עצמו, הוא מה שמחלק לענין המצוות. ולכן אני מעדיף לומר 'מצוות ניתנים לחלק של האדם שיכול להצטוות', אכן הרמבם קורא כאן לחלקים אלה 'המרגיש והמתעורר', וכוונתו בעצם ל'מעשים ורצונות', אבל זה רק בהגדרה מסוימת של החלקים הללו, ולכן הסתבכו כל המפרשים להבין כראוי. אבל זהו בעצם כוונתו.ואילו מה שנקרא מעלות וחסרונות, שבאמת יש גם לחלקים הללו עצמם מעלות וחסרונות, לא זהה עם המצוות והעבירות שיש גם בחלקים אלו. אלא הוא הגדרה השייכת לתחום הפילוסופי של תיקון הנפש.וכאן עלינו להמשיך להסביר, הן את משמעות ההבנה הזו של המצוות, וכיצד יש להבחינו מהבנות אחרות, ניתן לעשות את זה על ידי שנשווה את תירוצו של הרמבם לסתירה בין תיקון הנפש ובין מצוות ובין תירוצים של מחברים אחרים (למשל חובות הלבבות או שערי קדושה למהרח"ו ששניהם מטפלים בסתירה זו עצמה בפירוש, ועוד). וכן על ידי שנתאם את זה כראוי עם שאר תפיסת המצוות וטעמיהם ותיקון הנפש שלו. נזכור רק הערה אחת שדיברנו הכל במובן של הגדרה ברורה, כי לענין מעשה יש יותר קירבה בין שיטה זו לשאר השיטות כי בפועל הרמ מודה שעיקר כוונת המצות הוא תיקון הנפש, ולכן צודקים המדגישים את זה ואף אומרים במובן עמום מדרשי כזה שזה פירוש המצוות, (ובמובן מסוים אפשר לומר 'משמעות דורשין איכא בינייהו') אבל אנחנו נבקש אחר בהירות מושגית שתעזור לנו הרבה בס"ד.