הקדמה 11 של המתכלמים (מורה נבוכים א, עא) עוסקת בשלילת האינסוף “על כל עניין” – טענה שהיא למעשה המטאפיזיקה של חידוש העולם. בעוד אריסטו מבחין בין חמישה סוגי אינסוף (גודל אחד, מספר דברים בו-זמנית, שרשרת סיבות, חלוקה בכוח, ורצף בזמן) ושולל רק את השלושה הראשונים, המתכלמים דוחים את כל ההבחנות ומכריזים שכל אינסוף בלתי אפשרי. הוויכוח המכריע נסוב על אינסוף “בזה אחר זה” – האם יכולה להיות שרשרת אינסופית של אירועים כל עוד הם לא קיימים בו-זמנית? אם המתכלמים צודקים, קדמות העולם נשללת מיד; אם אריסטו צודק, השאלה נותרת פתוחה.