שום דבר שהובטח לנו לא מתבטל, אבל לפעמים דברים מתאחרים. ויש לזכור שהאיחור אין משמעותו ביטול, אלא דחיה.
הדברים אמורים הן בכלל והן בפרט. כמו שאומרים בכלל, 'אם יתמהמה חכה לו', הכוונה לאו דווקא להיות בציפיה דרוכה, אלא זה השגה שכלית, להכיר את ההבדל בין ביטול ובין דחיה.
ועל זה שואלים את האדם בעת פטירתו, 'ציפית לישועה'. אין זה אמור רק על ישועה כללית אלא גם פרטית, שכל דבר שנועד לאדם יתקיים גם אם לא יקרה היום או מחר. וזה מן היסודות שאין אדם יכול לחיות מבלעדיהם.
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה'.
אלה הדברים שציווה לפני החטא אלה הדברים שציווה אחרי החטא, בסך הכל מה שהיה צריך להיות בתמוז הוא עכשיו בתשרי, זה משנה, אבל זה לא התבטל.