כי תפגע שור איבך –
מה שקרה הוא שכל הזמן התורה כותבת 'רעך' וכדומה, ובאמת המשמעות הוא לא מילולית 'החבר שלך', אלא 'רעך' זה 'זולתך'. גם אם אתה לא 'חבר שלו' כמובן. אלא שהתורה לא כותבת מילים מופשטות אלא קונקרטיות ולא היה מילת 'זולתך'. ובכלל יפה יותר לכתוב 'רעך'. וכך ראוי שבאמת כולם יהיו חברים שלך.
אלא שאז יבואו אנשים ויטעו ויגידו נו אבל הוא לא חבר שלי, וכמו שנוהגים לטעות. אז פעם אחת החליטה התורה נו אני צריך מילה שיבטא 'זולתך', אבל לא רוצה שיטעו ויגידו 'רק החבר שלך'. אתם יודעים מה, בא נכתוב בדיוק ההיפך, במקום מה שמשמעותו המילולית 'החבר שלך', נכתוב מה שהמשמעות המילולית 'השונא שלך'. המשמעות המכוונת אותו משמעות, 'זולתך', אלא שכתוב 'אויביך' במקום 'רעך', לאפוקי הטעות הזה.
אלא שבכל מקרה זה לא ביטוי נוח, אז נכתב רק בפרשה אחת שנלמד מזה לאפוקי טעות זו. ובאיזה מקום כתבה הביטוי הזה? במקום שהכי היית חושב שאולי זה כבר כן דווקא לחברים. לא להזיק מובן שזה אפילו לאויבים. אבל להחזיר אבדה או לעזב עמו מובן שזה לפנים משורת הדין כזה, אולי זה באמת רק לחבר שלך מילולית, אז בהם כתבה תורה 'שונאך'. וקל וחומר לשאר הדינים.