ויקם שדה עפרון תקומה היתה לו.
כך יש לכל אחד להשתדל בשדהו וביתו וקניינו להקים אותם לתחייה, שהאדמה שאתה דורך עליה לא תהיה דוממת מתה אלא כעין שנאמר 'צועקים מן האדמה', והבית שאתה גר בו לא יהיה בן ארבעה קירות אלא כעין שנאמר 'אבן מקיר תזעק', ויגור בעולם זקוף בעמידה, ולא עולם שוכב בישנוניות אלא כאשר יסתכל על העולם העולם עצמו יעורר אותו לחיות.
כפי שלפעמים אתה נכנס למקום יפה או בית יפה והוא מדבר אליך בקומה, ולעומת זה לפעמים אתה נכנס לבית שהוא חשוך ואפרורי כזה הבית עצמו גורם לך לרצות למות אתה מרגיש זה ראוי להיות קבר יפה. על המקום הראשון נאמר 'חיי נשמות אוויר ארצך', ועל השני נאמר 'מבחר קברינו'.
אבל אברהם אבינו עיניים היו לו, והוא פעל להקים שדה עפרון אשר במכפלה, כי אברהם אבינו ראה מקום שנדמה לעפרון, עפרוריות ואפרוריות וישנוניות, 'ועפרון יושב', היה חיתי זקן כזה ששכב על המרפסת שלו עם סיגר, והיה לו בקצה שדהו מערה כפולה חשוכה לפנים ממערה, וחשב נו אם אברהם חושב שזו מבחר קברינו אדרבה ביני ובינך מהו, אבל בעיניים של אברהם תקומה היתה לו.
על כן 'קומו ישני מכפל לסעדני'. וכפי המתואר בפדר"א על אברהם שנכנס למערה וראה שם אדם וחוה משוחחים. וכפי המתואר בבבא בתרא על ר' בנאה שנכנס למערה וראה שם אברהם דגאני בכנפיה דשרה, כי זה המערה הוא מקום שבו הנדמים מתים חיים, וזו הצפיה הוא מה שאנחנו עושים בקריאת פרשיות אלה לדבר עם אברהם ושרה ולפעמים אף להסתכל על שיחות אינטימיות שלהם כמו חמסי עליך, וישם שדה עפרון.