Friday, June 14, 2024 • ח׳ סיון תשפ״ד
יש משהו בסגנון הכתיבה של פרשיות כהניות שמאד לא לינארי, וזה מאד מבלבל את הסדר שלי..
למשל בפרשה שאני עכשיו לומד זה מאד ברור
הוא אומר שישקה ואז כביכול נזכר אה בעצם צריך מקודם להקטיר את המנחה, והוא עושה את זה הכי ברור, ואחר ישקה את המים
אז למה אמרת מקודם והשקה? זה היה כלל כזה
זה נראה לי פתרון גם לבעיות יותר גדולות אולי
כמו שהוא כותב בסוף ויקרא שזה הכל היה בהר סיני, ומה היה עד עכשיו, אני חושב שזה לא אמור להיקרא לינארית (כלומר לא כמו רמבן ואבע אלא כמו רשי..) הוא כאילו שכח לכתוב שהכל בהר סיני אז לא נורא יכתוב עכשיו
בקיצור אני חושב שהמקרא לפחות בפרשיות כאלה בכלל לא אוחז שסדר הכתיבה צריך לעקוב אחרי סדר המעשים, ולהיפך אם הוא רוצה שיהיה משהו על הסדר הוא מרגיש צורך לכתוב את זה ברור, אחרי כן, וכו׳, משמע שברירת המחדל זה שהעיקר שכתוב, הסדר לא מעכב
ולכן הוא יכול גם כל הזמן לשחק אפילו עם סדר המילים בשביל ליצור כל מיני מבנים…
תקח.. יקחו
וכדומה
כן
כל ההלכות והמפקדים לפחות
או רובם
ממציאים
כהנים זה אנשים שממש מתלהבים מלחזור 12 פעמים על אותו פרשה רק עם שם אחר
והכל לפי סדר יום אחר יום
עכ״פ לפי התוכן חלק גדול מספר במדבר זה כאילו השלמות לספר ויקרא
או דרכים אחרות להסתכל על זה
די נמאס לי מכל הפטריארכיה ככה וככה
אני עוד מחפש את האהבה השוויונית זה סתם כזה חד קרן
כן אני זוכר הפירוש שלך..
כלומר ברור שזה עדיף שיהיה דו-צדדי, אבל שוויוני זה נשמע לי תיאור סטרילי ולא מתאים למציאות אפילו בזמננו…
בוודאי, רק במקום לשנוא את הבעל שנאו את הצרה…
וגם היום זה ככה
זה כי מה שכתוב שהמים בודקים את הבועל זה בוודאי כי בוודאי מאוד גרוע לגבר לקחת אשת איש הרבה יותר ממה שגרוע לגבר נשוי לקחת פנויה וזה באמת בגידה גדולה במוסד הנישואים של השני וכל אלה שמוצאים בזה משהו שוויוני זה נורא מוזר
ואולי גם מבחינת אשתו זה יותר גרוע אם גונב את אשתו של חברו מאשר סתם שיש לו עוד חברה
ישי רוזן צבי יש לו מערכה נגד הסוטה…
אבל חלקית זה נשמע לי סתם, שלדעתו בגידה זה כיף
כאילו אפשר לטעון הרבה טענות ספציפיות אבל יש את השלב של נו…מה אתה מציע…מה בעצם לדעתך צריך לעשות לאשה בוגדת. אוקיי גם לגבר בוגד. אצלו כל עונש או אפילו סתם שיימינג זה פרימיטיבי ואכזרי
כן כי הוא מפרש וכך מפורש במשנה שחלק גדול מטקס הסוטה זה בדיוק השיימינג והוא נגד זה…
לא יודע, צריך לדייק…
כן רק אני טוען אולי שוויון זה לא אידיאל טוב , זה יותר עניין של למשל שוויון לפני החוק ולא מתאים לאיך שמערכות יחסים עובדות, כלומר כתיאור יסודי של הקשר. לא כמי מוציא את האשפה.. ומשהו כמו הדדיות יהיה אידיאל יותר טוב
כן
אין לי מושג איך אמורים לדון בזה בכלל… רק שמכל מה שאני רואה בסוף המסקנה זה שאין שום בעיה במה שהיא עשתה…
טוב אפסיק פה סתם מעצבן
אתה צודק (כלומר הזוהר ) שלקנא זה חלק מאהבה…
למרות שאולי יש סוגים רבים של אהבה
לאנשי הפוליאמורה יש טענה למה לא לפרגן לשני …
זה נשמע גם אהבה ..
כן, לא נשמע רומנטי להגיד לאשה אני אוהב אותך כמו שאני אוהב כל נשמה יהודית 😀
נכון. פיטר סינגר ..
אולי זה ליד ברכת כהנים זה באמת אהבה לכולם
גם נזיר זה מישהו שרוצה לאהוב את כל ההוויה ולכן הוא לא יכול לאהוב את היין או משפחתו
מעניין שהקטורת צריכה כף של זהב וכל השאר זה כסף
כנראה קשור לחשיבות הקטורת
(גם כי זה יותר קטן, אבל זה הולך ביחד)
האריכות בנשיאים זה פשוט הכבוד שניתן להם כמו שכתבתי פעם בספר נחמיה זה כמו הלוח הגדול בבית כנסת זאת נדבת
היה להם פרוטקציה אצל כותבי התורה שצריך לרשום את כל הנדבות שלהם באריכות
כאילו זה היה כל הקטע של הנדבות..שיהיה שלט גדול
ועד היום אנחנו תקועים עם זה..
זה ראיה שהתורה נכתבה בזמן משה כי מסתמא הנכדים של אליסף כבר לא ידרשו כזה פירוט..
דברים או במדבר?
יש וורט של ? שהכל מתחיל מספר שמות ואז זה מתפצל לשנים, צריך להסביר..
כל המצוות? נראה לי הסיפורים עושים סנס, זה מתחיל מבנין המשכן, דרך המדבר, ומגיע עד לכניסה לארץ
ובאמצע נכנסים כל מיני מצוות שרובם לא קשורים להקשר הסיפורי
אני חושב שזה הכל מתאר מסע כיבוש צבאי עם מחנות מאורגנים וכו׳, ומרגלים.. רק שאצל המרגלים זה נתקע..
אבל גם כל ההמשך זה מאד מלחמות פרקטי. מלחמת מדין סיחון עוג ווגו׳
זה מאד לא כמו שמות ודברים שמדברים מנקודה הרבה יותר תיאולוגית באיזה מובן
המשכן והארון פה זה כמעט רק המרכז של מחנה המלחמה
למרות שנוטים לשכוח את זה בפרשיות במדבר, אבל זה מפורש, יוצאי צבא..
והכהנים הם גם צבא, צבא העבודה..
זה המקור הראשון שעבודת השם הוא סוג של צבא 🙂
ממש כתוב מפורש לא צריכים רמבמים ומדרשים
אבל מסתמא לכן התפקיד שלהם לברך את ישראל ובקיצור לוודא שהשם ילחם להם
חשבתי שמעניין הלשון ‘ואחר ישתה הנזיר יין׳, כאילו הוא קורא לו נזיר גם כשהוא כבר ישתה יין, זה בכוונה
(קראתי בתורה ומישהו אמר לי שהיה אפשר להרגיש שכל נשיא היה לו כוונות אחרות…
Sunday, June 29, 2025 • ג׳ תמוז תשפ״ה
‘אם כמות כל אדם ימותון אלה וכו׳ – פירוש, אם קרח ועדתו ‘לא יוציאו שנתם׳, לא השם שלחני.. זה סתם כל אחד מת מה משנה קצת מוקדם קצת מאוחר. אם ימותו כאן ועכשיו ירדו חיים שאולה זה סימן למשהו..
זה גם שייך לנושא של נפלה ביד השם או ביד אדם, לא בטוח, אבל נשמע כאן שיש כזה מוסכמה שיש פקודת כל אדם מתי הוא מת, זה לא משהו מיוחד. לא השם שלחני. רק מצבים מיוחדים נקראים שהשם עשה.
יש משהו די פלא במדרשים על קרח גם המובאים ברש״י, שהם ממציאים בשם קרח כל מיני טענות לא כתובות בשום מקום, וגם לא עונים על הטענות אף פעם..
כאילו, היה לבעל המדרש קושיא למה מישאל בן אלצפן ולמה טלית שכולה תכלת כו׳, אז שם את הקושיא בפי קרח, ולא היה לו תירוץ אלא שמי שמקשה את זה נבלע באדמה..
כמובן אפשר לומר שהם ראו בזה סוג של קושיות סופיסטיות רטוריות בעלמא, אבל בפועל כל מיני דרשנים מחפשים את התירוץ, ולא ברור שיש תירוץ כזה קל
אני חושב שהם הבינו נכון את הפרשה, הפרשה אומר נכון יש קושיות על משה רבינו, אבל נו זה מה יש מה אפשר לעשות..
מאז כבר יש הרבה כופרים אחרים שנבלעו באדמה וכל מי שיש לו קושיה יכול להגיד אותו בשמם ולא יקרה כלום..
הפסקתם להגיב לי אני רואה..
אפשר לומר שהם אותם השאלות
וזה מה שאומרים שקרח עתיד לעלות מהגיהנום
יש הצעה שהכוונה ‘מחלוקת לשם שמים׳ הוא בעצם אותו משמעות של ‘כנסיה לשם שמים׳, כלומר מחלוקת אין פירושו פלוגתא אלא קבוצה של אנשים. כמו שהפירוש שלו בדברי הימים כג-כד, ‘מחלקות הלויים והכהנים׳ ואם כך מאד מתאים שזה שייך לקרח ועדתו כי כן קרח ייסד איזשהו מחלוקת של לויים אבל זה לא הצליח,
וזה מה שאני אומר שפרשת קרח הוא שייך לדבר הימים, כלומר קרח זה פשוט ניסיון לעשות את אחד מהמחלקות האלה רק שלו לא הצליח
והנפקא מינא של קרח לא מפורש בשום מקום אלא בדברי הימים בסיפור על עזיה והרעש, כמו שהראיתי במאמר על זה
אתה כתבת על זה?
מוחמד שמע את קריאת פרה והבין אותה ככה
אה, ומי שנגע באמת זה יכפר עליו מזה, אה אוקיי אם יש לזה סיבה ברורה למה לא אמרת קודם
מסקנה: ישראל עם עקשן
אתה בטוח שזה לא היה אתה? מי זה היה יכול להיות..שמואל?
מה שאמרתי שמעשה המרגלים הוא סיפור כיסוי – זה מפורש בפרשתנו במלחמת וישמע הכנעני שזה אותו מקום שבו נאמר שהמעפילים עלו והושמדו, חרמה… והסיבוב מארץ אדום לדרך ים סוף גם מפורש פה. נראה שאהרן מת באותו מלחמה..
הוא מביא שרב סעדיה מתרגם פרה אדומה בביטוי של הקוראן, שלכאורה לא קשור כי משמעותו צהוב, ומסתמא זכר משם..
להוציא מים מן הסלע, הרמבם ביסודי התורה ובפרק עב אומר שזה טבעי, תמיד קצת יסוד העפר נהיה מים וחוזר חלילה…
ישראל למלך אדום אומרים ‘והיא שעמדה׳ , היה רע לאבותינו ולנו, השם הצילנו ומתברר שגם אתם רעים לנו,..
וזה למעשה נורא מסובך, כי פה זה גם כיסוי על שם, כאילו ישראל ניצחו והחרימו את ערי הכנעני – וזה כמו טעם הפוך למה נקרא חרמה, למעלה משמע כי ישראל הוחרמו, ופה כי החרימו ערי הכנעני.. אבל אם ניצחו את הכנעני בנגב למה פתאום סבבו משם?
📎 (file attached)
כן היה לי את זה, ושלחו לי להסתכל במפרשים שמדברים על זה
https://www.facebook.com/photo
מדרשי מוחמד (סורת הפרה 67-73)
זה הכל כמובן מפורש, אני רק הראיתי איך הוא מצא את זה.. מעתיק מהתרגום הנמצא בויקי
נראה לי שההקשר הוא שהיהודים אף פעם לא מצייתים
אם כי נכון שיש בקוראן כזה רעיון שהאל לא כזה מסובך כמו שהיהודים רוצים.. שהדת שלו קלה ופשוטה (הרמבם גנב את זה די במוצהר..
לא יודע, הוא לא הכותב הכי ברור המחבר הזה..
כן או מי שכתב.. הספר שלו די מבולגן, ממש צריך מפרשים להבין מה הוא רוצה חצי מהזמן, ברמה של תחביר הפסוקים והמשפטים בכללות
נראה לי שיותר מספרים אחרים ממש תלוי מה ההטיות שלך..
אם אתה חושב שהיהודים ממש לא בסדר אז אפשר לקרוא חצי מהספר בערך על זה..
וא אתה חושב אחרת אפשר גם לקרוא אחרת..
לפי המסורת ההתגלות באה פסוקים פסוקים.. ויש עוד התגלות כיצד לחבר את הפסוקים.. אבל בקיצור מסתמא יש חכמים שמסבירים את הכיאזמוס וכדומה… אבל אפילו לפני כן הוא פחות מסודר מהכתבי קדש אחרים…
למרות שיש לו כזה רטוריקה שהספר שלו פשוט וקל וברור.. וגם מצד שני שאם מישהו חושב שזה לא אלוהי שיתכבד ויחבר ספר נפלא כמותו..
אז ראיתי בויקי שכופר אחד מוסלמי כזה הביניים ענה על זה שבטח אי אפשר לחבר ספר כמותו, קשה לחבר ספר כזה גרוע..