פרשת ראה – דברים מקבוצת הדיון

Friday, August 23, 2024 • י״ט אב תשפ״ד

📎 (file attached)

אני חושב שאני מבין בערך את סדר הפרשה

החלק הראשון הוא המשך לפרשה הקודמת, שלא יראו מן הגוים כי אם ישמרו המצוות השם יעזור להם בברכה ובנצחון

ב מן ‘כל המצוה׳ מתחיל דרשה שמדבר על זמן השפע, שכאשר יהיה להם ברכה לא יחשבו שזה הם עשו ויזכרו את ה׳ , והראי המזה שהוא האכילם במדבר שאין כלום

ג׳ מדבר על הזמן שינצחו במלחמות, שלא יחשבו שזה בצדקתם, ועל זה מביא לראיה את זכור אשר הקצפת במדבר. שיזכרו שהם לא ראויים לנצח

ד׳ מן ‘ועתה ישראל׳ הוא שוב דרשה קלאסית של הכנה לתורה. כאילו אחרי ההכנה הזו שמתחיל בעצם כל המצוה. סוג של מהדורה למה שעשה בפרשת ואתחנן שגם שם ‘ועתה׳

זה לא רק אורך זה גם סגנון ארכני מסוים, שהוא אומר דבר אחד ומוסיף באותו משפט עוד ועוד..

וזה ממש דרשה

אפילו הביטוי הזה שלקחנו לתפלה הגדול הגבור והנורא זה רק מתאפשר בגלל הסגנון הזה

ובכלל הסידור שלנו נורא אוהב את זה להגיד אותו דבר 2-3 פעמים

כלומר לפי הפשט דניאל וכו׳ לא אמרו הגדול והגבור והנורא כי זה חוזר על עצמו.. ולא נהגו בסגנון הזה

רק מסתמא זה באמת מתאים לרטוריקה ציבורית כמו תפלה

או עזרא שבוודאי היה תלמיד של ספר דברים וגם עשה דרשות כאלה

למעשה פרשת מה שואל מעמך הוא סטייטמנט טוב ויפה של מה ה׳ רוצה

ואין בו שנאת גוים או משהו…

וצריך לקרוא ספר דברים כמו דרשן שתמיד יש לו כזה מסגרת הוא אומר משפטים ארוכים ועושה מיליון ווריאציות, המטבע העיקרי של דרשות אלה זה ‘ושמרתם את המצוות למען תחיו׳. וזה חוזר על עצמו מאה פעמים או משהו.. אבל זה חשוב כדי שכל קטע יהיה לו מובן

זה סגנון בעל פה מובהק שאתה צריך תמיד שיהיה התחלה וסיום כדי שלא ישכחו איפה אוחזים

והאמת שגם ספר ויקרא נוהג ככה רק יותר בקיצור

הטעמים קצת הורסים לי כי הם רוצים שהכל יחולק על הסדר הרגיל תמיד

אבל היה באמת צריך לצעוק..

📄 ../media/מקרא מסודר פרשת עקב תשפד.pdf

📎 (file attached)

עכ״פ אם מתעלמים מכל מיני פרטים שנכנסו אפשר לראות ברור שיש כזה צורה של ב׳ הקדמות גדולות

גם כל אחד מהם יש לו כותרת של זמן ומקוחם

וגם בסוף כל אחד מהם יש איזה הוספה של מצוה שנקבע, בראשון ערי מקלט ובשני הבדלת הלוי

חושב שבפרשת השבוע יש הבחנה ברורה בין חוקי קדושה ובין עניינים סוציאליים. שהקדושה שייך רק לישראל, והגר והנכרי יאכלו נבלה. אבל הצדקה והמעשר וכו׳ וכן שביתת המועדים הגר בכללם

עבודה זרה ותועבה ברור בפרשתנו שגם לגוים זה אסור כי הוא מאשים את הגוים שלפי שעשו את זה הם מושמדים..

נראה לי נבלה אולי המצוה היחידה שכתוב בה שהוא לא לגר אשר בקרבך, או ששכחתי משהו

רבית מותר לנכרי לא לגר..

כן, אבל לא מפורש.

זה לא רק זה אלא בגוף דין הקדושה של ישראל כתוב שיש לעזור לגר ולתת לו הנבלה

אבל זה מעניין, כאילו בגלל שאנו לא אוכלים נבלה אז נשאר לתת לגר

כאילו זה חלק מהמטרה