Friday, July 12, 2024 • ו׳ תמוז תשפ״ד
https://www.notion.so/ylowy/1c2464dda6644066b4d…
זה נפתח לך?
עכשיו?
זה סתם העתקה של הקבוצה במחזורים קודמים
פרק כ –
פרק כא –
https://ylowy.notion.site/3093c4347f8a4f1bbe61c…
וַיִּשְׁמַ֨ע יְהֹוָ֜ה בְּק֣וֹל יִשְׂרָאֵ֗ל
חסר פה איזה מילה
ויתן את הכנעני בידם?
לפי הנדר כך צריך להיות
אִם־נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י
וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י
אפשר לא
אפשר שהוא רוצה לומר שהחרים גם אותם
שזה הנתינה בידם
יש פה דו משמעות של להחרים
בנדר זה משמעות של להקדיש להשם
שלא יקחו השלל לעצמם אלא יעשו העיר חרם כמו יריחו
אבל יש גם משמעות של להרוג את כולם, שנקרא לפעמים להחרים, אצל שבעה עממים דיברנו על זה פעם..
אז אולי רוצה לומר שהשם איפשר להם להחרים לא רק הערים אלא גם הכנענים עצמם
שזה בכלל פירוש אחר במילה להחרים
אגב לגבי הבעיה של קפיצת הדרך בפרשתנו.. אם קוראים את במדבר בלי דברים זה עוד יותר חריף
אנחנו רגילים להשתהות ארוכה בסוף המ׳ שנה אבל זה רק חידוש של משנה תורה..
במדבר בעצם כבר הגיע השבוע לערבות מואב..
ויש פה אפילו חצי כניסה של משה רבינו לארץ, שזה עוד דבר שקצת הושמט מן התודעה ההיסטורית כפי שהזכרתי
בטח יש קונספירציה ששבטי עבר הירדן לא ידעו מסיפור מי מריבה
שזה המצאה נגדם
משהו כזה
יש פה כל מיני מסורות שכוחת שלהם
כמו נחש הנחושת שעוד עבדו לו בזמן חזקיה
מי עבד לו
לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם?
אין לחם או יש לחם קלוקל?
ייש״כ
היום אין לחם מחר אין מים וכאשר כבר יש לחם זה מקולקל
📎 (file attached)
צ״ע, כלומר שהבאר נסע את המסעות
שעיקר הנוסע היה בעצם באר מרים
יש לזה גם רמז בפרשת צרעת של מרים
וכך המדרש
אבל לא יודע אם זה פשט השיר, חסר פה משהו שנבין…
נסעו גם עם השיר של ויהי בנסוע
יש כמה שירים בישעיה שהם כאלה רשימות מליציות של שמות מקומות
כנראה שזה דפוס כזה
אה אבל היא גם המציאה שמרים שרה פה… כאילו יש מדי הרבה קשר אבל דווקא לא כתוב
השיר בואו חשבון הוא על ההרס של ערי סיחון
ערי מואב בעצם
רק שפה זה טוב לנו איכשהו
כל הפרשה ז ה דרושים
שמרים אמרה דרשה ויצא מים
אבל משה שכח אז הכה
החידוש שאז היה אפשר לשתות את הדרושים ממש…
אפילו הבהמות הצליחו לשתות מזה…
יש ספר ברית מנוחה שמפרש מסעות המדבר על עולמות עליונים, מסתמא זה באמת
גם הספר הנזכר הוא לא בסדר ברור …
דרך ארץ פלשתים היה הסדר ברור
בגלל שהלכו מסביב הכל נראה ככה
מסביב לארץ אדום כזה
אנחנו עדיין באמצע לשכנע את אדום שנלך בדרך המלך אז כן….
שנשלם להם על המים
ביידן אומר שהוא לא מסכים לא סומך עלינו
לא ברור
זה אותו דפוס
זה הכל זכרונות קטועים
מה שבטוח זה שהיציאה ממצרים לא הלך כמו שחלמנו
נתקענו אלף פעם
איכשהו הגענו מתישהו קצת לארץ כנען
ספר דברים יהושע כבר עושה מהכל סיפור נקי
עזה זה עזה ..
ראיתי עכשיו זה באמת בעיה, רש״י ממציא סיפור שלם שחזרו פה 11 מסעות כי יש סתירה בסדר המסעות, ויש עוד בעיה עצומה שבספר יהושע כתוב שמלך ערד נכבש על ידי יהושע, עי” אב״ע. בקיצור לא מעשה פשוט.
לא שזה כאילו סתירה במציאות גם ישראל עשרים פעמים כבשו כבר את עזה ועדיין לא כבשו אותו…
אבל מסתמא הסיפור כל פעם משמש איזה נקודה
לגבי החטא של משה – הבנתי פתאום
למרות שכן יצא איזה מים או משהו בסוף הרי עובדה שהעם שרד..
לא בטוח אם זה בלתי מודע
למעשה לאורך כל תלונות המדבר משה אף פעם לא משמיע דיבורי חיזוק אמונה בחזרה
נדמה לי
משה נעלם לאהל מועד, נאלם, הולך לבקש מהשם, חוזר עם דיבורי נבואה על המן וכדומה
אבל לא מבטיח להם אף פעם “יהיה בסדר “
גם בפרשתנו כתוב אשר על הנהר.. מן ארם ינחני בלק
כן, אז אם מוכנים לחתוך את הסיפור אפשר להגיד שזה עמון…זה בכלל תירוץ לכל שאלה
בעיה של ביקורתיים מדי שזה נעשה גם תירוץ ..
החלטתי שחייב להיות שהיה תקופה שמואב היה הדבר הכי לא ישראל
כנראה שכחנו את זה
Saturday, July 26, 2025 • א׳ אב תשפ״ה
פרשת מסעי
ומצרים מקברים וגו׳, זה ממש קונספירציה, סיפור חדש לגמרי על יציאת מצרים, חשבתי ותחזק מצרים על העם וכו׳, מתברר שהם פשוט ניצלו את הזמן שמצרים היו טרודים באבלם (רש״י) וברחו
הפשט הפשוט של הפרשה של ואם לא תורישו והיו לצנינים וכו׳ עונש, אם לא תורישו את יושבי הארץ ותהרסו את המצבות, אז מה שהיה אמור לקרות להם יקרה לכם, ויהיו לצנינים וכו׳. רק כמובן שהעונש הזה הוא ממש טבעי ישר, אם תשאירו שונאים שבמקרה גם עובדי עבודה זרה, אז יצערו אתכם. לכן הנידון בין שמואל בןשלום והחולקים עליו כמו תמיד כל אחד לוקח חצי פרשה ומשתמש בה, שני הדברים כתובים בפסוק, רק שהענין הבטחוני ממוסגר כעונש על הענין האמוני.
למה נכתבו המסעות? הרמבם ואחריו רמבן אומרים שלכן כתוב ויכתוב משה, כי באמת קשה למה נכתבו, אז אומר שמשה כתב, או שזה בעצמו היה מצוה על פי ה׳ (ככה רמבן מתעקש שעל פי השם הולך על הכתיבה לא על המסע)
אבל מה התירוץ? רמבן מביא רשי וגם פירוש של המורה, ומסיים שאולי יש עוד סוד שלא נגלה לנו. רמבן היה כנה שאלה התירוצים לא טובים..
חיפשתי אצל מגלי סודות הרמבן אבל גם הם לא יודעים מה הסוד… יש הענין של שם מב מעניין מתי זה נכנס לפה
המורה אומר שזה בכדי שלא יחשבו שהיו במדבר במקום יחסית נורמלי, אבל לא הבנתי האם הוא יודע איפה כל המקומות הללו או שהיו ידועים בכלל כמקומות רחוקים מהיושב? דווקא המקומות המזוהים לדעתי קרובים לישוב, ובכלל כל מדבר סיני לא כזה ענקי שלא אפשר לשרוד שם, זה מסוג הדברים שהתירוץ של הרמבם כיצד זה מחזק אמונה מראה יותר את הבעיה מאשר את הפתרון, שהוא אומר שסיפורים על ניסים כל אחד יכול לספר ואחרי דור מי יאמין לך ואין להאמין, ואז מביא עבור זה תירוץ מצחיק, כאילו קשה יותר להמציא שמות מקומות מאשר כל הסיפור, אני לא חושב שהרמבם היה כזה טיפש לחשוב ככה
אבל יש בזה סוד
כי הוא מביא אחר כך, בנידון למה יש אריכות אצל הענן מתי נוסעים וכו׳, בפרשת בהעלותך, שמוסלמים קוראים למדבר מדבר התעיה
ובעצם כבר פרעה אמר נבוכים הם בארץ
שישראל פשוט היו אבודים לא ידעו את הדרך…
אז נגד זה אומר שזה הכל היה מתוכנן לפי הענן
ומה הסוד? שכל המורה הוא בדיוק מורה לנבוכים אלה.
והוא מסביר, שהסוד של כל טעמי המצוות רמוז בפסוק ולא נחם אלהים וכו׳
כלומר זה שנראה תעיה הוא באמת תעיה, רק זה שהענן מנהיג אותנו כפי התעיות שלנו, בגלל הסוד שנקרא ערמת החסד, שהקבה מנהיג כל דבר כפי השגתו
ולכן מי שחושב שצריך להוכחה על ניסי המדבר זה הוכחה..
אבל האמת שאין נבוכים בארץ, כי הנבוכים של המורה לא אבודים בכלל הם יודעים טוב את מה שהם יודעים והתירוץ הוא שהכל משל
וזה גם התירוץ על פי קבלה. אמנם לא כתוב על המסעות אבל רבינו בחיי מסביר על עטרות ודיבון
שכתוב שצריך לעשות עליו שנים מקרא ואחד תרגום, והוא מסברי שזה כי כתוב ערים גדולות ובצורות בשמים כל עיר יש לו ירושלים שלמעלה
ואלה הערים נקראו בשמות עבודה זר,ה ובאמת הוא שמות של הספירות
רק הע״ז לא יודע כיצד לחבר אותם ומקצץ בנטיעות, ולכן נרשמו שמות אלילים אלה בתורה כי לכן כבשו אותם ישראל שלא יטעו בזה שוב
אבל צריך לזכור את כל הסדר,
ולכן זה גם הענין בכל המסעות
נרבוני שם מקשה שהרב לא יישב למה כתוב כל פרשת תרומת השלל עם כל החשבון שהיינו יכולים לחשב לבד
אז הנראה לי,
ידוע שפרשיות הכהנים מלאים מספרים, זה כי כהנים הם סוג אנשים שאוהבים את היופי של העולם שהוא מסודר עם מספרים ומחזורים וכו׳, כלומר זה שורש נשמה של מתמטיקאים
וכמו כל סוד העיבור שהוא מתמטיקה פשוטה, אבל זה כלל לא פשוט, חוץ מזה שפעם היה סוד, גם היום רוב האנשים לא יודעים להנות מזזה ולסדר את העולם על פי זה
למדנו השבוע הלכות קידוש החודש אז היה לי כוונה ‘בעמך ישראל בחרת וכו׳ וחוקי ראשי חדשים להם קבעת׳, שיש משלנו שיודעים איך לעשות חשבון לקבוע ראש חדש, כן זה מתמטיקה פשוטה אבל זה מאיר מאד רק אם עושים את החשבון… אפילו רוב חכמי ישראל לא אחזו ראש בזה
ובקיצור, כל מי שאוהב מתמטיקה יודע שזה לא ענין של להגיע אל המסקנות, הכיף נמצא בלעשות את החשבונות
כמו שלמדתי מר׳ יצחק שמה, שלא יוצאים ידי חובת לימוד גימטריאות בספרי קבלה רק אם עושים את החשבון לבד.
ולכן התורה כותבת את החשבון זה פשוט כל ההנאה והחכמה לעשות את החשבון כמה יוצא חצי וכמה אחד מחמישים וכו׳
והפסוקים האלה הם שורש חכמת המתטמטיקה פה המקום שזה כתוב בתורה
קראתי שמתמטיקה מוסלמית התפתחתה בגלל שמוחמד המציא פורמלה קצת מסובכך לחישוב ירושה וזה גרם שיצטרכו להמציא מתמטיקה
אז ככה השורש בתורה זה תרומות ומעשרות ווכ׳ שצריך לחשב
מי זה החתם סופר?
כן, החת״ס היה בעד לימוד המדעים, היה חסיד של ספר הברית ואאל״ט רצה לחבר משהו כזה בעצמו
📎 (file attached)
פרשת דברים
📎 (file attached)
📎 (file attached)
רואים פה שההערה לא נכנסת לעיקר הסיפור, וגם הוא מדבר על כיבוש ישראל בלשון עבר, וגם אומר ‘להם׳, שזה לא הסגנון כל הדרשה שמדבר לנוכח ישראל
וכן בהמשך
📎 (file attached)
שווקה חצוף ממנו ועשה באמת סוגריים, אני לא יודע איך לצייר כאלה דברים
הדרשה הוא הפונט הדק של ציטוט
ופה החזרתי לעבה הרגיל, כאילו זה דברי העורך, בדיוק כמו׳ הכותרות כמו׳ אלה הדברים אשר דיבר משה׳
מסתמא כי זה קצת אפיקורסי להניח שיש עורך
כן מי שרוצה להלום את זרימת הדברים חייב להניח או שמשה אמר בסוגריים או שמישהו אחר..
וזה התפקיד שלי הרי להלום את הזרימה
הסיבה להניח שזה עורך מאוחר הוא שמדבר על כיבוש ארץ ירושתו בלשון עבר
וממילא אפשר תמיד לומר תירוצים אבל ספר דברים דווקא מאד מודע לאיזה זמן הוא מספר את הדרשה שלו, קשה להגיד כמו בספרים אחרים שזה כזה סגנון של סדר זמנים מעורבב
כי כל הקטע של הדרשה זה שמשה אומר בערך כזה, קודם פחדתם, אחר כך התחלנו להתגבר וניצחנו את סיחון ועוג, עכשיו ככה תנצחו את הכנענים
לא הגיוני בתוך הדרשה הזו להגיד, תראה, לא תהרגו את אדום כי הם כבשו כמו שאתם כבשתם את נחלתכם..
היסטוריה שלהם לא מפריע לי, מפריע לי שהקטע של הפסוק הזה הוא ‘תראו אתם כבשתם את ארץ כנען מיושבי בה לפנים, ככה עשו אחיכם באדום, השם עשה את זה׳. זה לא מתאים לדרשה שכולו חיזוק על זה שאתם עתידים לכבוש את ארץ כנען..
מי שרוצה לדחוק יצטרך כנראה לומר שמדבר על ארץ סיחון ועוג, אבל עדיין זה לא מתאים סדר הזמנים פה..
📎 (file attached)
📎 (file attached)
אבל אולי לא כדאי לשים כל זה?
הוא אומר ‘ואצו אתכם׳ וכו׳ חלוצים תעברו, ולא מפרט שזה רק לבני גד וראובן??
אולי כל הדרשה הראשונה הוא בעצם הרחבה של הדרשה לבני גד ובני ראובן בפרשת מטות?
זה הרי אותו דרשה, עם טענה שלא האמינו בזמן המרגלים והשם שהולך לפניהם, והמסקנה שיעברו חלוצים