Friday, October 25, 2024 • כ״ג תשרי תשפ״ה
צריך לעשות עכשיו פרשת בראשית…
קראתי את התפסיר של רסג אתה יודע איך מבטאים את המילים אני מחפש להקשיב איך זה נשמע
ולכן כולם חיים כל כך הרבה זמן כי היו חורים גדולים בכרונלוגיה 🙂
חשבתי שיובל זה הרבי של ראש השנה שתוקעים בכלי שיר
היום אבא שלי בא בסעודה ואומר לי קראת את הסיפור של האחים שם, פלא שזה עדיין קורה כל הזמן, מוזר שלא יכלו להתחיל את הסיפור עם דמויות יותר מושלמות, כאילו מה היה חסר שהאדם הראשון לא היה אוכל מעץ הדעת רק השני…או שהאח הראשון לא היה רוצח את אחיו רק הדור השני…
שמתי לב שרשי לא קרא פרשיות שלמות ממש לא אכפת לו להיות עקבי עם הפירוש שלו מלפני כמה פסוקים, זה נראה לי שיטה עקבית. ליקט כל מיני מדרשים מתאימים מקומית למרות שלא מסתדרים בהבנת הסיפור הגדול אחד עם השני
בפעם ראשונה נפל לי קושיא עצומה ממש חור בסיפור: מי נתן את השמות לאילנות וצמחים???
הרי יש הסבר השם נתן שמות בג ימים ראשונים לדברים הבסיסיים. ולכל החי מחכים עד שאדם יתן שמות.
אבל מה שכחו לספר מה היה בינתיים ביום השלישי היו עץ פרי וכו׳ מי נתן לו שמות?
אז אמרו לי לכן לא יודעים איזה עץ היה הדעת כי אין שמות..
האמת כבר בפרשה זו עצמו, עלה תאנה
זה ממש מעניין שכתוב השם שעה לקרבן הבל ולא לקין כאילו הכל מבינים מה זה אומר, המפרשים צריכים להמציא שזה ירד אש או משהו. כנראה שזה היה פעם בסיסי
כנראה המילה תשוקה לא פירושו תשוקה, ראיתי רסג מתרגם משמעת ואז זה מתאים בב המקומות נכון
ובאמת גם אל אישך תשוקתך לא נשמע שמדבר על תשוקה כי הפירוש של רשי דחוק, הרי גם הוא משתוקק אליה למה שזה יהיה ככה.
רשבם מפרש טוב והנה טוב מאד, הסתכל על הכל אם חסר משהו או צריך לתקן משהו וראה שאין צריך
ויהי האדם לנפש חיה – לרוח ממללא
ואכן פשט הכתוב מניח אנליזה של החיים או הנפשות מאד בדומה למה שנמצא ב׳על הנפש׳ (עם ההבחנה שכבר אריסטו שם לב אליו שפעם לא קראו לצמחים בעלי נפש כפי שהוא קורא לזה, וגם רמבן שם לב פה
כי מה בכלל הקטע לכתוב נפש חיה רומשת בדגים, נפש חיה בבעלי חיים, ואז נפש חיה באדם. כל הענין הוא להגיד שהשם ברא את המינים האלה עם סוג ארגון או יכולת אחרת, הרי בים כולם רומשים (אולי בכלל הפירוש הוא שטים? עכפ סוג תנועה מעניינת שכיחה בים) ובעלי חיים על האדמה נעים מרצונם, והאדם בוודאי כל הסיבה שמתואר אצלו כל הויפח באפיו זה להגיד שיש לו משהו שונה
כלומר להסביר שהוא חי באופן אחר מהחיות, על זה בכלל כל הסיפור
לא מדבר פה על נשמה נפרדת מהגוף או משהו כזה אלא זה פשוט הסבר של סוג הדבר שהוא אדם וכיצד נעשה בדרך בראשית
והדבר הזה הוגדר גם אצל היונים וגם אצלנו ככח ההוגה, שזה דיבור אבל הכוונה לא לפיזיות של הדיבור אלא לזה שיש לו שפה כלומר חשיבה מילולית
ולכן באמת פשט הכתוב הוא שנעשה לנפש חיה = לרוח ממללא
ויש ראיה מוכחת שזה הפירוש של נפש חיה פה למרות שזה אותו מילה שכתוב אצל בעלי החיים זה לא סתירה כי פרשת בראשית מאד מוגבלת במילים ומשתמשת באותו מילה לדברים שונים וצריך לשים לב להקשר
כי בהמשך כתוב על חוה שהיתה אם כל חי ובוודאי היא לא אם בעלי החיים
אלא חי פה הכוונה חיות מסוג בני אדם
אני אומר הניתוח הזה קודם ליוונים… זה הסתכלות מאד פשוטה ובסיסית בעולם..
רק שכולם רגילים לדמיין שמדברים על נפש נפרדת ואז זה משהו שלא כתוב אבל גם היוונים לא התחילו משם…
אני חושב שהיסוד שלי שהפסוק משתמש באותו מילה לדברים שונים כי יש לו אוצר מילים מוגבל הוא יסוד נכון
זה לא מדע שאפשר להמציא כל פעם מילה חדשה…
אם כבר הייתי אומר שזה קרה בחטא עץ הדעת.. לפי הפשט
המידה הזו של רבי יוסי הגלילי שרשי מביא פותר המון בעיות חבל שרשי לא השתמש בו בעקביות…
לפי הכלל שלי אין סתירה..
במבול יש את הדבר המוזר הזה שהחיות בכלל אדם
אמחה את האדם… מאדם עד בהמה
וכן ‘כל חי׳ במבול אכן כנראה גם החיות
זה הגיוני כי באמת מבול לא עושה הבחנה בין אדם ובהמה אבל הכתוב רוצה לתלות הכל בחטא אז נשאר בעיה שהמפרשים טורחים להסביר איך הבהמות חטאו
אבל אז יהיה לנו חסר תיאור של בריאת הדבר הכי מעניין אודות האדם, כל הסיבה שיש לו פרשת בריאה נפרדת ולא כלול בבהמות
הרי למה בכלל יש ששת ימי בראשית? כי הכתוב בנוי על הנחה שיש סוגי ברואים שונים
וכל אחד מהם צריך מאמר או הסבר
ואם אדם הוא בהמה אז באמת לא צריך..
רק אמת שהכתוב מפרש מה ייחודי לאדם, זה שהוא רודה
אולי אונקלוס היה יכול לתרגם לנפש חיה ‘- לרוח שולטת…
אבל אולי זה אלים מדי
כן נו אוהבים את זה רק כי מתאים לאבולוציה.. זה לא פירוש כזה גאוני בפסוקים
מעניין, אם הולכים בחילוק הזה אז בפרק ב האדם לא שולט בבהמות?
הוא קורא להם שמות
מעניין באמת זה תיאור שעוסק יותר באינטלק ושפה
שפרק ב האדם עובד אדמה?
אה קין הרג את הבל כי הוא היה מהמקור האלוהי ולא אהב את המקור ההויסטי
אז אונקלוס צודק שלפי פרק ב האדם הוא רוח הוגה/מדברת ובאמת לפי פרק א לא
עובדי אדמה יותר מדברים מרועי צאן?
זה יכול להיות מחלוקת גם מה הצלם אלהים
כי חשבתי שבפרק א כתבו מפרש מה המשמעות של זה
בצלמנו.. וירדו
כמו שהשם רודה כלומר אלהים כך האדם
וזה באמת יותר פשוט
כך גם רסג מתרגם
כן כי אלהים = שליט
זה לא יסתדר אבל השם גם בורא על ידי הדיבור בפרק א
הפרק ב מתאים לתיאוריה הפילוסופית שהאדם צלם אלהים כי הוא חושב
ובאמת רק הויה במקרא חושב אלהים רק מדבר..
טוב שטויות מדי
כלומר ויתעצב אל לבו כוו׳
כן נו לא עובד
אני לא כזה אוהב כל הרעיון של חלוקות פרק א וב סתם דתיים שרצו לעשות ביקורת בלי לעשות ביקורת
הפשט של רשי שזה פירוט מסוים לא כזה מוזר
זה סיפור מסובך אז אפשר לדבר על כל מיני נקודות אבל אפשר שיהיה גם בתוך פרק א או ב לא חייבים דווקא לחלק כמו הגוים ואז להרגיש שהמצאנו משהו כזה נפלא
אוקיי השאלה בשביל מה זה מכריע
היסטורית זה מוסכם שזה מגיע מהפילוגוגיה הגרמנית ושהרעיון שזה גם ספרותי מגיע אחר כך , לא?
נגיד אני ממציא תיאוריה כזו
אני מכיר גם מורים בזמננו שכל סופר שלהם כותב תורה קצת אחרת ..