Friday, February 02, 2024 • כ״ג שבט תשפ״ד
הדרוזים מתייחסים ליתרו ויש להם דת סודית, אולי צריך לחפש שם ..
גם יש להם באמת משהו דומה ליתרו וזרעו, שהם שכנים של עמלק אבל לא בשיטה שלו
וזה עוד סוד, שכנראה עמלק ידע משהו , ולכן כועסים עליו, אנחנו צריכים לגנוב את זה בסוף דרך יתרו
משהו מוזר בפרשת יתרו שבעצה מסיים וצוך אלהים וכו׳ אבל בקיום לא כתוב כלום, רק וישלח משה..
📎 (file attached)
נראה השם רצה שמשה יעמוד למטה ויזהיר שהעם לא יעלו, והכהנים יעלו, אבל משה אמר שלא צריכים אותו כי העם כבר נזהר, אז השם שינה את התוכנית ואמר שמשה יעלה עם אהרן אבל הכהנים לא יתקרבו
מה זה כל הזמן בפרשה “האלהים” הידוע?
ה דברות אחרונות אני חושב זה ככה
מה נעשה להר סיני גם שם האש והעשן היה מזבח? ברור שכתוב שהיה שם מזבח וגם סיום הפרשה זה הלכות מזבח…וזה נקרא “לגשת לאלוהים ” בכל מקום, לגשת למזבח, ושם כהנים ניגשים.
רק הפוך שהמזבח והשופר שלנו זה זה..
אני מרגיש ש״ושפטו את העם בכל עת” זה “לא יבא בכל עת אל הקדש”
בכל עת יהיו בגדיך לבנים
גרשום קרא משה שמו במדין על שם גרותו שם. לבן הנוסף לא נאמר קריאת שם,ולכן גם בפרשת יתרו לא כתוב “כי אמר”, אבל השם שלו ניתן כנראה בברית מילה שלו…כאשר לקחה צפורה צור.. ולכן שם מתאים ויצילנו מחרב פרעה כי כבר מתו האנשים המבקשים את נפשך
לגבי כהן מדין, תפסתי שמדין הוא בנו של אברהם אבינו מקטורה, ומסתמא היה להם מסורת של עבודת האל מאברהם
וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יׇקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃
גם מוזר שכל אלה שקנו את יוסף הם בני אברהם
ויאמר משה אל העם אל תיראו –
שניהם אותו דבר זה רק פעם אחת…
וגם בסיני התיצבו בתחתית ההר
גם, ישעיה בהפטרה הגיב כמו העם . יש לנו תנך כזה שהתגובה הנורמלית של בן אדם לראיית אלהים זה “ואומר אוי לי”..
או “מות נמות כי אלהים ראינו”
ותמיד יש אותו תשובה? לו חפץ להמיתנו לא לקח מידינו עולה ומנחה…
ובכל זאת מדי פעם הורג למען תיראו כמו בקרובי אקדש
זה עובד בעיקר לגבי עמי כנען
ובאמת לגבי עמלק ואדום לא נאמר שהם רעים עובדי אלילים, אלא שהתחילו איתנו ללא דבר וכדומה
אבל מדין זה בעיה כי כן נעשים חוטאים בפרשת בנות מדין וכו׳
ובאמת הקושיא של זמרי הוא קושיא גדולה…
אבל אולי לדרך הפשט צריך לומר שאכן משהו רע קרה למדין מאז הזמן שמשה שהה שם והם נהיו יותר מושחתים, ואולי זה קשור למה שרמוז בסיפור ויבאו הרועים ויגרשום
משפטים
לא לפי הפשט…
בטח מתחיל בעבדים כי יצא ממצרים מבית עבדים, נראה לי כתבו המפרשים, וכן נקרא עברי שכן קראו לנו המצרים.. וכאילו, אם למרות שיצאתם ממצרים נשארו איזה עבדים עברים.. תעשו להם קצת יציאת מצרים לפחות..
כן ברור כי למשל עשרת הדברות זה קרה היום אתמול זה לא קדום…
קשור ליתרו כנראה, שכחתי אם כתבתי שם, שזה כנראה אותו ענין שהיו באים לכהנים להכרעה מאת אלהים אבל יתרו מציע סיסטם חדש, או משהו
הכנתי קריאת התורה..
שירה אמרת
אבל איך תדע מה בדיוק הפשט בכל ההלכות ..
https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/%…
אפשר להתחיל במקומות שחז״ל אומרים די מפורש שהם עוקרים את הפשט
ובדרך כלל יש איזה תנא שסובר כפי הפשט ..
אבל הלשון הזה הוא מדרש שאומר שזה רק בג מקומות….
יש לי פירוש על הגר״א הזה איפשהו…
אבל לכאורה הגר״א קרא יותר מדאי מפרשי הפשט שפירשו לא כחז״ל, ואילו חכמים עצמם לא חשבו שהם כה רחוקים מהפשט ברוב המקרים..
https://www.facebook.com/groups/700309060043848…
📎 (file attached)
📎 (file attached)
“זבח לאלהים יחרם בלתי להויה לבדו” – נשמע שצריך היתר מיוחד לזבוח להויה אחרת גם זה היה בכלל יחרם..
אגב בפרשת משפטים שהוא לכאורה התנאי המקורי של הברית באמת לא כתוב שיעניש אותם אם יעבדו עבודה זרה, למרות שכתוב שצריך לשבר המצבות וכו׳ כתוב רק שיעניש אותם אם יענו את האלמנה והיתום!
זה ראיה גדולה לשיטת הנביאים שאומרים שלא ציוה אותם על זה בעלותם ממצרים, נכון שציוה אותם על זה בספר דברים אבל זה כבר יותר מאוחר..
יכול להיות שהענין של צעקת העני הוא בעצם זה שהוציא אותם ממצרים, כמו שנאמר ויצעקו בני ישראל וכו׳, אז אותו דבר יקרה לכם אם תענו את העני שבכם
מסתמא הרב הולצמן אמר לך..
אבל זה מחלוקת בגמרא זבחים.. והפשט לא ככה
אבל משהו מוזר, כי חרם הוא גם סוג של קרבן, בעצם קרבן עולה.
אז אומר מי שיזבח לאלהים יעשו ממנו עולה…
כמו שכתוב בפירוש אצל עיר הנדחת
כליל לה׳
אני חושב שכבוד האלהים היינו הבית דין נמצא באמצע בין עזרה לגר ולשונא…
שבת ושביעית – שבת זה בשביל האמה והגר והבהמה. שביעית זה אפילו האביונים והחיות שבשדה.
יובל לא כתוב בפרשת משפטים תצטרך לחכות לפרשת בהר….
אולי כי זה עוד במדבר ולא שייך כ:כ
מה קורה בסוף הפרשה? מגלים לנו הסודות מה בעצם הסיפור של מעמד הר סיני
זה הכל אותו סיפור של פרשת יתרו
משה מספר לעם המשפטים
והם אומרים נעשה
אז הוא כותב, ועושה מזבח לייצג את ה׳, וזורק עליהם דם בשם ה׳
וקורא את ספר הברית באזניהם
הכהנים נשארים למטה
ליד המזבח מקריבים שם, זה אצילי בני ישראל או נערי בני ישראל האוכלים ושותים
רק משה ואהרן והזקנים עולים להר לראות את ה׳
הכל כפי שביארנו בפרשת יתרו
ואחר כך משה נכנס לענן שעל ההר לבד לקבל התורה
זה הכל בדיוק כתוב בפרשת יתרו
וחוזר פה שיש אש וענן וכו׳
הכל מובן בתכלית הפשטות כמו שרמזתי שבוע שעבר
📄 ../media/מקרא מסודר פרשת משפטים תשפד.pdf
📎 (file attached)
תודה. פירסמתי לכל והוספתי הוספות שלך..
החלטתי שצריך לשחרר רוב החידושים מהפייסבוק, חבל שייתקע באותו קליפה, רק מה הבעיה שיש תוספות חשובות של חברים אז נו לכן יש המילה תוספות..
Saturday, February 15, 2025 • י״ז שבט תשפ״ה
מעניין לא ידעתי מזה
מאיפה זה
טוב אז לשים את כל הפסוקים האלה בתקבולת בחומש שלי…?
אין הכרח שהיה שירה עם רק זה יכול להיות שזה סתם קישוט אקראי למקרא…
בכלל רוב התורה זה שירה למי שרוצה דווקא…
המבנה הקצבי מעט הוא מובנה בתוך השפה זה לא צריך להיות שירה בשביל זה..
וישמע יתרו חותן *משה*
הנה תקבולת
פשוטו של מקרא זה:
ואם תאמר למה לא הזהיר את הרבים עצמם לא לעשות כזה דין? כי יש להם יצר גדול, הפסוק מנסה לצמצם נזקים, אומר לפחות אל האחרון שחוכך אם להצטרף להמון, אין מצווה…
ולא כתוב כאן שום דבר על הליכה אחר הרבים לטוב, אם כי אפשר אולי ללמוד את זה שאם הזהיר מללכת אחרי רבים לרעות משמע יש הוה אמינא שילך אחריהם, אז מסתבר שאם הרבים דווקא עושים טוב אז יש ללכת אחריהם, כלומר הדיוק ‘לרעות׳ ואילו לטובה כן
אבל זה דיוק חלש, כי ידוע שהרבים מעצם היותם רבים לא צודקים… ובאמת חכמים מפרשים שזה לא דין ברבים בכלל.. רק על היחידים של הסנהדרין שילכו אחר הרוב *מביניהם* כלומר מתוך האליטה של היחידים ללכת אחר הרוב לא שיש בכלל אופציה של ללכת אחרי ההמון לטוב
ובפשט זה לא קשור לזה כי מדבר פשוט על התהוות מוב כזה שלא להימשך אחר זה, וזה דרכו של עולם
ואולי ההמשך ‘ודל לא תהדר בריבו׳, כי תמיד ההמון אומר שהוא בא להגן על איזה דל…
📎 (file attached)
וזה הולך ביחד עם הפסוק הקודם, לא להתחיל להאמין לכל שמועות, זה הכל מדבר על המצב הנורמלי הזה שמישהו כותב פוסט איך השני מעוול דלים אז כולם מצטרפים
למרות שידוע שהכותב הפוסט הראשון האו רשע, אומרים נו אבל בשביל להרוג רשעי יותר גדול יש להצטרף אליו
אומר הפסוק אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס
אל תחתום על העצומה רק כי נשמע לך שהשמע שווא היה נכון
כי אתה נותן יד עם רשע
📎 (file attached)
נכון כי הטעמים קראו כמו הפירוש האחר, לא תענה על ריב לנטות, אחרי רבים להטות, לא שאי אפשר לדחוק גם בהם הפירוש שלי (אבל החומש שלי לא מקפיד על חלוקת הטעמים באופן עקורני)
אלא?
גם בהמשך זה אותו ענין
ומה הפשט? כלומר מהו העונה על ריב
אבל גם לפירוש שלי זה בעצם להטות, כדי להטות
אבל רבים התרגום שלו זה מוב…
‘כי ברבים היו עמדי׳
רבים אומרים לנפשי
דווקא לא ברור איפה מצינו שזה ‘הרוב (מתוך הכלל), זה בדרך כלל יותר ‘הרבה׳
אבל אני טוען כאשר אומרים סתם ‘רבים׳, בלי הקשר כמו ‘שרים רבים׳, ‘ימים רבים׳, שזה בעצם כמו שאומרים באנגלית או ביוונית the many’ שעניינו המוב
ה׳כולם׳, זה לא דבר טוב…
כן זה השאלה אם זה מדבר לשופטים
אני לא חושב שזה מדבר לשופטים כי הרי מדבר פה לכולם, למרות שכן יש דברים כמו לא תשקח שוחד שבוודאי הוא לשופטים
אבל לכן זה בעיה כי אם מדבר על שופטים אז יש סברא שכן ללכת אחר רוב החכמים, וצריך להמציא דוחקים מתי זה רע
אבל לא כזה סותר הפירוש שלי, היה מוב והם התארגנו לצעוק לבית דין או למלך, ויש איזה צדיק שחושב שהוא צריך לבוא להעיד עבורם
כנראה שכל המשפטים הם כזה מעגל, התחיל עם זה שפחדו לגשת אליו, אז שיעשו מזבח אדמה, והוא יבוא, ואז אומר בינתיים כאשר אתם לא לפני תשמרו על כל המשפטים, ואז חוזר לסיים, בכל אשר אמרתי לכם תשמרו, ותחזרו לבוא לפני שלש רגלים בשנה, זה הדבר האחרון (פלוס כמה הערות שכנראה שייכים לרגלים איכשהו כמו לא תבשל גדי)