Sunday, April 24, 2022 • כ״ג ניסן תשפ״ב
גם לא כתוב שעשה את זה לעיני העם , השני והשלישי היה רק על תנאי ואנחנו לא יודעים אם האמינו באות הראשון או לא
לא הכרח. גם אלמלא ידענו שהיה אחיו כפשוטו היה אפשר לפרש אחיו מישראל
אפשר
זה נכון
אבל אי אפשר להתעלם מהקשר בין המטה והדם ושני הדברים הראשונים שעשה לפרעה
וצרעת לא עשה, רק אם שחין קשור לזה
אגב שייך להמשך אבל היה לי הארה בחג אולי חשבתם, כל הזמן משה מבקש שיצאו ויעבדו את ה׳ במדבר, דהינו יזבחו שם קרבנות. ואז פתאום במכת בכורות יש מפנה השם אומר עזוב, אתם לא באים אלי אני אבוא אליכם. ועברתי בארץ מצרים. אז תזבחו פסח לה׳ בתוך מצרים. זה נראה לי עיקר החידוש של פסח מצרים.
צריך לעיין בכל זה
אולי, מן הסתם המציאות כמו תמיד מבולגנת והכתוב כבר רצתה לעשות סדר וסידרה סדר יפה של עשר מכות וכו׳ אבל המציאות לא כל כך נענית לסידורנו והפסוק עצמו עוד נושא את הבלבולים של המציאות בזה שמשלבת כל מיני סיפורים, וחכמים של ביקורת יש להם פתרונות לכל דבר זה מקור זה וזה מקור אחר אבל זה גם לא פותר את המציאות רק זה כזה שכבה של הסברים מסודרים מדי שרוצים לעשות מדע פשוט מסיפורים אנושיים מבולגנים, וכן כל המפרשים שמנסים להחליק כל אחד כפי טעמו, ומה
יש הרבה סיפורים של התורה ויש ארבעה בנים כל אחד מקבל סיפור אחר, וכאלה..
למשל הדבר זה משהו בסיסי בכל המכות,
אפשר לעשות רציונליזציה כזו שהדם גרם למחלות והכינים וערוב ודבר שחין בכורות זה הכל בערך מכה אחת
ככתוב ישלח בהם חרון אפו עברה וזעם וכו׳
וזה לא רק רציונליזציה למעט בניסים זה גם נראה קצת כך מהכתובים
לאו דווקא הרי ביקורת זה כבר תירוץ. אבל גם בלי זה כמו שאתה אומר יש סיפור שתכליתו הוא סיני ויש סיפור שתכליתו הוא ישוב הארץ ויש סיפור שתכליתו למען תספר וידעו מצרים כי אני ה׳, וזה הכל חוטים של נרטיב שנשזרים זה בזה ואיכשהו נעשים משהו אבל לא מוכרח שכל פעם רוצים להגיד סיפור אחיד
למשל, ראיתי מישהו מרכיב שני מדרשים צחקתי. מדרש אחד אומר שפרעה העביד בפרך החליף את עבודת הגברים לנשים וכו׳. מדרש שני אומר שהנשים במצרים היו הולכים לבקר את בעליהן בשדה ומביאים דגים וכו׳. אז הוא אומר תראו איזה נשים צדקניות הן היו אפילו שהן דווקא שעבדו בעבודה הגברית הלכו לבשל עבור הגברים שעסקו בעבודה הנשית.. זה מצחיק כי שני מדרשים אלה מעולם לא התכוונו להיות ביחד. עכשיו האם התכוונו להיות היסטוריים? אפשר שלא אבל אפילו אם כן, הרי זה לא סתירה מסתמא התשובה שתקופה אחת או לכמה אנשים עשו את הרשעות של טרנסגנדריזם אבל רוב התקופה באמת הגברים עבדו בבנין וכו׳,
אני אומר שגם אם הם קרו זה לא לענין לחבר אותם ככה
אבל זה לא סתירה שאפשר לספר מנקודות אחרות, היו שחשבו שיחזרו והיו שחשבו שלא, אני יכול לחשוב על עשרים תירוצים תגידו שהם דחוקים אבל המציאות עובדת ככה
זה שהסיפור סותר זה כי רוצים להדגיש נקודות אחרות אז מספרים ככה, יציאת מצרים מספר בכלל סיפור טבעי שלא היו בו נסיים בעצם היציאה צריך לשים לב לזה
הם ברחו חמושים ופרעה רדף אחריהם וכו ואז נעשה קצת נס בים, זה לגמרי לא מסתדר עם כל סיפור הניסים, לא רק שנהפך לב פרעה הסיפור לא עושה סנס. רק הוא בעצמו יודע שהיה כבר ניסים רק פרעה באמת שכח מזה וזה כבר סיפור אחר.
אנחנו מדמיינים שזה קרה באותו שבוע אבל בכלל יכול להיות שקריעת ים סוף קרה בתמוז..
היה עונת בחירות והיה צריך לפרעה איזה ניצחון
תסתכל איך פוטין משחק עכשיו במריפול הוא אומר שמנצח כי לא מנצח וכו׳ והכל כי הוא רוצה לעשות איזה תהלוכת ניצחון בתאריך קבוע מראש,
זה העולם עובד ככה..
טוב אבל אפשר להמציא לצאתם זה בכלל קריעת ים סוף
המציאות מלאה פרשנות.. מה שפרעה דיבר בטלביזיה הרשמית של מצרים שברחו זה מציאות של פרשנות שפרעה אמר..
למה אי אפשר לשלב, זה סתירה רק אם קוראים את זה במובן מוחלט שהחליפו את *כל* העבודות של נשים וכו׳. אבל אפשר לומר החליפו חלק או חלק מהזמן או חלק מהאנשים ואין בעיה.
אני לא יודע לגבי תאריכים אם כולם צריכים להיות כפשוטם , כמו שמדינת ישראל לא באמת קמה בה׳ באייר תשח זה סמלים התאריכים היה איזה הכרזה וכו׳ אבל זה לא קובע את המציאות באמת
אבל אם הכתוב מתכוון לומר שהיה תאריך רשמי של יציאה ביד בניסן שכן אנחנו חוגגים היום, כמו שאמריקאים אומרים שאמריקה קמה ב4 ביולי 1776 לא כי באמת הם מתכוונים בפשוטו של סיפור שהיה אז בכלל משהו, אפילו את ההכרזה לא חתמו אז.. אולי ביקשו לחתום ולא חתמו.. כולם מבינים שהסיפור הוא מתומצת מאורגן סביב תאריכים שנעשים סמליים וכו׳ וההיסטוריה הוא כפי שהוא. הסיפור לא מתכוון להגיד כפשוטו של כוונת הכתוב את הקריאה הכי חלקה, ולא צריכה להיות קוהירנטית אם מישהו יקשה כיצד אתה מספר שהכריזו ב4 ביולי הרי אתה בעצמך אתמול סיפרת שגורג וושינגטון בכלל היה באיזור אחר באותו תקופה זה לא קושיא
האם הפשט של הכתוב הוא שנעשה נס ונסעו ששים רבוא ביום אחד כולם כאחד מרעמסס לסוכות? זה אולי המדרש אבל איני חושב שזה הפשט
נו תדמיין בעצמך ההיסטוריונים החכמולוגים אומרים שהחתימה על ההכרזה היה בכלל ב7 ביולי או משהו ובכלל יש ספק אם ארהב ממשיכה אותה הכרזה או החוקה שהוא חמש עשר שנה מאוחר יותר ואם המלחמה אז זה קרה חצי שנה אחרי.. נו תמיד יש כאלה דברים
כמו שלא באמת הסתיים המנדט בה באייר והקדימו כי היה ערב שבת במקרה וגם זה וכו׳ נו אז דורות הבאים יתבלבלו יצאו ביום או בלילה בערב שבת או בשבת
אני אומר שהספרות גם מתכוונת להיסטוריה.. החודש השני וכו׳ זה הכל לפי הסדר של היום ובוחרים תאריכים סמליים וכדומה זה לא שנלמד באיזה שעה היתה יציאת מצרים
בקיצור אולי לא נפקא מינא למה שאמרתי, שאפשר להבין שסיפור הים קרה בקיץ אפילו שלכאורה כבר הגיעו לסין בחודש השני וכו׳, זה אין מוקדם ומאוחר בתורה 🙂 אבל סתם אין סיבה טובה להגיד מה שאמרתי רק נסיתי לחדד שזה עוד סיפור עם לוגיקה משלו
גם השמאלנים לא חושבים שזה פתרון טוב עבור המושלים ..