Thursday, September 03, 2015 • י״ט אלול תשע״ה
מסכנים
בקיצור מתי הפארטי
Friday, September 04, 2015 • כ׳ אלול תשע״ה
אפשר בזמן של הסליחות בטח כולכם צריכים לצאת מהבית בכל מקרה. ..
נו איפה שמעון אני רוצה לבוא
אולי אלך
אבל 770 זה חבורת משוגעים
איפה מתאספים המשכילים?
the meshugaas is attracted to the great kedusah
maybe I’ll come
send me the time and adress in ishi
מה כתוב בספר החינוך?
זה חידוש של יוסף אני סתם גנבתי אותו..
Thursday, March 28, 2019 • כ״א אדר ב׳ תשע״ט
אבל כאן נראה דווקא שהשירות יותר חשובות
אותו גמרא זה לא הפשט או שזה דלא כפשט המקרא…
זה שזה סגנון אחר זה לא קושיא בעצם זה הרי פשוט שזה שירה אז זה סגנון של שירה
אבל החוקרים לא אוהבים נבואות לעתיד…
רמבן
והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן תגיד כל המוצאות אותנו בביאור הזכירה תחלה החסד שעשה עמנו הקב״ה מאז שלקחנו לחלקו והזכירה הטובות שעשה לנו במדבר ואשר הנחילנו ארצות הגוים הגדולים והעצומים ורוב הטובה והעושר והכבוד אשר הנחילנו בה וכי מרוב כל טובה מרדו בה׳ לעבוד ע״ז והזכירה הכעס אשר היה מלפניו עליהם עד ששלח בהם בארצם דבר ורעב וחיה רעה וחרב ואחרי כן פזר אותם בכל רוח ופאה וידוע כי כל זה נתקיים ויהי כן ואמרה השירה כי בסוף ישיב נקם לצריו ולמשנאיו ישלם והטעם כי הם עשו כל הרעות עמנו לשנאתו של הקב״ה כי לא ישנאו את ישראל בעבור שעשו ע״ז כהם רק בעבור שלא יעשו כמעשיהם ויעבדו את הקב״ה וישמרו את מצותיו ולא יתחתנו בהם ולא יאכלו מזבחיהם ויבוזו ע״ז שלהם ויבערו אותה ממקומותיהם וכענין שאמר (תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום אם כן לשנאתו של הקב״ה יעשו בנו כל הרעות האלה והם צריו ומשנאיו ועליו להנקם מהם וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח כי בבנין בית שני לא הרנינו גוים עמו רק לעגו עליהם (נחמיה ג לד) מה היהודים האמללים עושים והיו גדוליהם עבדים בהיכל מלך בבל וכולם משועבדים לו ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כפר אדמתו עמו והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה אבל לא ישבית זכרנו וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה ויכפר על חטאתינו למען שמו אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין וכך הזכירו בספרי (האזינו מג) גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא ולזה רמז הכתוב שאמר (פסוק מד) ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הזכיר “כל” להגיד שהיא כוללת כל העתידות למו ואם היא קטנה בדבור כי ביאר להם עניניה הרבים ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום:
סיום דבריו באמת מתבקש ולכן לגוים אי אפשר לקבל את זה הם אומרים וודאי נכתב יותר מאוחר… אבל לא בטוח שזה עוזר גם אם ככה
יש אגדה כזו שהכל כתוב בשירת האזינו גם מאורעות פרטיים. אבל גם אם החלק הזה על דרך הפנימיות הפשט הפשוט של השירה הוא שזה הסיפור הכולל של הכל
הוא לא רק סיכום של דברים הוא גם חוזר עד תחילת בראשית בהנחל עליון גוים
ומגיע עד לסוף שנקרא אחרית הימים או לעתיד לבוא או ימות המשיח
זה מסוג הדברים שאי אפשר לכתוב אלא בשירה. זה לא שהיה אפשר לכתוב נבואה בפרוזה אבל במקרה נכתבה שירה
זה מין השגה עליונה מן הסדר הלינארי הרגיל שהוא שירה
צריכים לדעת שבעולם העתיק שירות נאמרו תמיד לקרוא. לא היה כזה מושג של שיר שעיקרו בכתב. אם יש שירה אז כנראה שהיו משוררים bards שהיו מסתובבים בישראל בזמן העתיק ושרים את השירה הזאת
בימינו נשאר רק שירת הים בתפלה.
אבל כל השירות שבתנך היו נאמרים לעתים ידועות בציבור
ומסתמא אם יהודי עשה שמחה או רצה לעשות חגיגה גדולה או המלך רצה לעשות איזה תזמורת הביא אנשים שיודעים לשיר עם כלי זמר ושרו את שירת האזינו
ויכול להיות גם שהשירה הזאת קדמה למשה וכבר היו שרים אותו האבות או ישראל במצרים. זה לא מיוחד למשה כמעט
ועכשיו זה ששירים נכתבים בלשון אניגמטית הוא לא בטעות סתם כדי לעשות רושם שאתה חכם כמו משוררים בזמננו לפעמים..
זה בגלל שזה נועד לשיר בהרבה מצבים שונים אז כותבים את זה בצורה הכי מופשטת שיהיה אפשר להתאים בנפש לכל מיני מצבים.
כמו מזמורי תהילים שאעפ שכתוב עליהם מצבים ומאורעות של דוד רואים כבר בפשט שלהם שדוד כתב אותם בצורה יותר כללית ובאמת מן היום הראשון היו שרים אותם בבית המקדש ובבית הכנסת גם לא באותם מצבים שלשמם חיברו
וכך אם היה כתוב השם הוציא את ישראל ממצרים והלכו במדבר סיני בעננים זה סיפור יפה אבל מה אני יכול לעשות מזה שיר
אבל אם עושים את זה הכי ציורי ומופשט ואומרים ימצאהו בארץ מדבר ובתהו אפשר לפרש את זה על כל מיני מצבים בעבר ובהווה ובנפש
וזה לא דרש זה באמת הכוונה הראשונה אחרת היה כותב מה שהוא מתכוון..
בשיעור שלי פרשת האזינו התעמקתי קצת בסוד השירה והמטואפורות שלו ומה פירוש עדות השמים והארץ
https://youtu.be/rlaKYrUTBQE
השירים בזמן העתיק היו עוברים בעל פה והיו המשוררים גם עושים שינויים במילים לפי העניין.
אני לא יודע מה פה אבל אפשר שימה בפיהם יש גם גירסאות בעל פה
כמו יש כמה פסוקים בתנך שהם חזרות על פסוקים אחרים בהתאמה לפי העניין
או לפעמים בתפלה לוקחים פסוק ומשנים את הנוסח לפי העניין
מסתמא. פעם לא פחדו מbad news ולא חשבו שכל דבר צריך להיות מתוק ויפה…
גם זה המשך אחד ובסוף כתוב נקמה
השירים העתיקים הגדולים כולם כוללים דברים רעים טרגדיות ורוע מוסרי ואנושי
פעם הבינו שהעולם מלא רע והמשוררים לא פחדו מלהנכיח אותו גם רוע אנושי גם רוע אלוהי. גם פחד וגם יראה וגם אהבה. החכמה הוא לספר את הכל הסיפור אחד לא לנסות לעשות הכל סוכר ודבש
אני אומר פה משהו מאד חשוב. זה לא היה נתפס שיק דיכאוני החצי הזה. זה היה מרומם. כל הרעיון שזה מדכא הוא בגלל שאנו אנשים מודרנים מוזרים שלא יודעים לא כיצד לשמוח כראוי ולא כיצד לבכות כראוי
התנך כמו השירות של יון ושאר העולם העתיק מלא מוות כמו שהוא מלא חיים. מלא כשלון כמו שהוא מלא הצלחה. זה נתפס הכל כחלק מסיפור אחד
זה היה real people
חלק מהשירים הכי יפים זה של המפסידים
לא צריך להאשים מומץנותאיזם
התנך מונותאיסטי והסיפורים ברובו הם ככה
אבל כמובן אפשר להגיד שזה השפעה האלילית על התנך ובאמת ספרים שנחשבים יותר מונותאיים בו יותר משעממים .. השווה דברים מול בראשית או דברי הימים מול מלכים ..
השיר הכי יפה בתנך הוא איכה
וגם הגוים יש מקבילות לכך לא זוכר כרגע השמות יש שירי קינה מאד מוצלחים
היום אף אחד לא יודע מה זה לבכות בלויה אפילו. יונה פעם הביא סרטון של קינה דיברנו על זה ..
התחלתי לכתוב את כל זה בעד דלא ידע שלי . זה למדתי מקמפבל שמסביר למה כל המיתוסים נראים שעושים האדרה של הרוע
נחזור לשירה עצמו.
מאפיין אחד לשוני של השירה הוא שהוא משתמש כל הזמן ביוד. בכלל האות יוד מופיעה יותר מדי בכל השירים פה בתחילת הרבה מילים ובשירים אחרים בסוף הרבה מילים…
אבל עכפ הרבה דברים נכתבו פה במה שנראה לשון עתיד ולכאורה לא שייך לעתיד
אז למדתי כעת בספר אחד על היחס בין עברית ללשון המקרא
שהוא טוען שמה שבלשון תנך יש עתיד בהווה ובכלל אין בו תמיד את הסדר זמנים המסודר שלנו פעל פועל יפעל. זה כי באמת המקרא יש לו תפיסת זמן אחרת ולא רק תפיסת לשון אחרת.
ולכן ויו מהפך מילה לעבר זה לא שהוא טריק שמהפך זה כי יש יותר נזילות בין עבר לעתיד בכלל ובאותו אופן שאתה מוסיף ויו קישור אתה אומר שזה היה כבר
הוא מציין מקור לזה אני צריך לעיין בזה
ואם זה נכון יש פה פתח להרבה סוד
ולגבי שירה הרושם שלי הוא שזה שאתה כותב ימצאהו…יצרנהו.. יראה.. ידין.. כאילו הכל מתרחש פה בזמן אחד שcollapse את ההבחנה בין עבר לעתיד או אפילו מהפך אותם.
כי השירה מתאר כמו עולם שבאמת לא מתרחש בסדר הזמנים שלנו. הסיפורים שנמצאים בעולם הזה שאנו מפרשים שהשירה מתכון אליה הם רק כמו ענפים של העולם שמעבר שבו ימצאהו ויראה ויקום וכו׳.
כלומר זה שהשירה רומזת ואנחנו מנחשים הוא מתכוון לזה או לזה זה לא טריק של הסתרה. זה באמת תפיסת עולם שהוא מעביר כך. כל הדברים בעצמותם מתרחשים אי שם בעולם שמעבר לזמן ומקום. ומה שיש פה הקבלות לזה הוא כערך הקבלות פירושי השיר לרמזיו.
מקווה שאני מובן
Saturday, March 30, 2019 • כ״ג אדר ב׳ תשע״ט
יש עוד שיר אחרי זה של וזאת הברכה..
אנחנו צריכים לעשות סיום על התורה השבוע