Monday, July 27, 2015 • י״א אב תשע״ה
כבר דיברנו פעם על הלשון רבים אלוהים קרובים
כן כבר דנו על כל זה פעם בארוכה
שבלשון כבוד הרבים לא נמשך, כמו ולקח בעליו ולא אומרים ולקחו בעליו, שאז זה רבים אמיתי, ואם כן זה לא עוזר לאלוהים קרובים, או נגלו אליו האלוהים
יידל פשט לא תוסיף ו לא תגרע אינו כדרש חז״ל אלא סתם עוש אזהרה על קיום התורה
הפשט לא לא להוסיף חמש מינים בלולב או תריד מצוות
שניהם לא נכנסים לפשט לפעד, הוא לא מתכוון לזה בכלל הוא מתכוון כשזה סותר את המצוות הקיימות
לא תוסיף כמו לא תתן ששים מלקות תחת ארבעים
ולא תגרע לא תתן מלקות למחלל שבץ תחת סקילה
שזה ביטול התורה
אבל לא אם אתה רוצה לעשות מצווה חדשה
אני חושב שזה לא הפשט
אין לי הוכחה סתם לא נשמע לי שזה הפשט בפסוק, זה סתם פרק של מוסר שיקיימו כל הכתוב הפשט הזה זה כבר עוד פרט
ובכלל לא עושה הרבה סנס לשום מערכת של מצוות לעשות תנאי כזה
כמו שהעיר יידל שזה לא עבד
כי זה בלתי אפשרי שיעבוד
אבל למה שיפריע לו שיוסיפן
בכלל לא תגרע לא עובד טוב ביחד עם הפשט הזה
אולי לא תוסיף ולא תגרע למילות התורה, שלא תשנו
כי חמש מינים לא נוגד ארבע מינים
אולי זו דוגמא גרועה
אבל נגיד נעשה מצווה חדשה אסור ליסוע באור אדום
זה לא קשור ללא תוסיף
זהו שבל תוסיף אין לו בעיה עם מצוות חדשות על פי הפשט
הרגע המצאתי אותו..
מישהו כבר חשב על זה?
לא הייתי בישיבה קטנה הנכונה..
כן כי הוא נדחק
בכלל הרמבם יש לו איזה רעיון מוזר על זאת התורה לא תהא מוחלפת
ליודע איך הוא חשב שיכול להיות בעולם תורה כזו
קושיא ישנה שלי
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp
וכבר דנו שם על תושבעפ וכו
Monday, February 18, 2019 • י״ג אדר א׳ תשע״ט
וזה מעניין כיצד הוא אומר פה שהסיבה לא לעשות פסל הוא בגלל שהשם לא התגלה לכם בתמונה בחורב
כאילו לעמים אחרים אולי נגלה בתמונה אז מילא.. אבל אתם שמעתם ולא ראיתם ולכן אל תשחיתו ותעשו שום סמל
פסוק כא וה התאנף בי על דבריכם נראה מנותק למה הוא נמשך?
גם העמים לא חושבים שיש לו תמונה אלא שנראה בתמונה, לכן לא נראה לי שזה כמו הוכחה על המציאות אם יש לו תמונה כי זה לא השאלה
ואם זה פשוט היה ככה לא היה צריך כל האזהרות על זה,
בסוף הוא אומר סתם שאז ציוה השם לא לעשות תמונה
וכמו שכתוב בעשרת הדברות לא תעשו לכם פסל
אז נראה שיש פה עוד משהו
אחרי זה יש פרשה כי תוליד בנים
שהוא נבואה שלימה על הגלות והגאולה
והוא אומר שבזמן הגלות יעבדו אלהים אחרים
אולי זה כמו שעבדו לצלם של נבוכדנצר וכו׳
ואז בגלות יבקשו משם את השם
זה רמז שיעשו תשובה בגלות, כמו בימי מרדכי עשו תשובה
ואז יזכור אתכם השם
אבל לא כתוב פה גאולה
והוא שוב מפליא את החידוש של יציאת מצרים ומתן תורה שלא נעשה לעמים אחרים
פסוק לז ותחת כי אהב את אבותיך לא מובן לי, תחת מה, נראה כמו שחסר הסיןם
על זה אני אומר שלא ברור שהסיבה לא לעשות הוא בגלל שאין, באיזה אופן שאין, כי אז לא היה צריך מצוה. זה נראה שיש משהו נגד הפסל בפני עצמו, שהשם לא אוהב או לא רוצה שישראל יעשו.
זה לא מאד שונה באמת מהאיסור לעשות מזבח גזית נגיד. יש דרכים שהשם לא אוהב שיעבדו לו.
עכפ צריך לדעת אם עשיית פסל הוא אותו איסור של עבודה לצבא השמים, זה נראה כאן שני דברים פן תעשו סמל
ופן תשא עיניך ותשתחוה לצבא השמים ותעבוד אותם
בפרשה השניה כבר כתוב ועבדתם אלהים עץ ואבן
והלאה
יש שלש פסוקים אז יבדיל משה
שמטרתם לכאורה לדעת איפה הערי מקלט ושכבר משה הבדילם
ואז מפסוק מד וזאת התורה הוא פתיחה לדברי התורה והלכה שכתובים בהמשך
הרמבם חושב שזה מדבר על השאלה אם יש להשם גוף
אבל זה לא ברור לי
הפסוק הזה כי אל רחום השם אלהיך
נראה ממש שבא לסתור את הפסוק הקודם כי ה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא
גם לא מובן לי מה זה שלא ראו תמונה ופסוק אחרי זה נותן תמונה שהוא אש אכלה, ונאמר ועל הארץ הראך את אשו הגדולה
יכול להיות שהפסוקים אחרי זה כי שאל נא הם מה שעשו בביאה שניה
ולפי זה להוריש גוים עצומים וכו׳ כיום הזה הוא כבר מדבר על הגאולה השניה
הפסוק משחק פה עם סדר הזמנים, לפעמים זה היה בעת ההוא ולפעמים היום
חזל לא סתם דרשו היום על כל יום
Tuesday, February 19, 2019 • י״ד אדר א׳ תשע״ט
יפה מאד
אפשר השמחה הגדולה של פורים הוא זה בכל קראנו אליו – יש פתיחתא כמדומה למגילה עם הפסוק הזה – כי זה נראה שביקשו ומצאו אותו בגלות שזה באמת היה תגלית אז כי חשבו אבדו בגוים
Monday, September 12, 2022 • ט״ז אלול תשפ״ב
הרמ כותב שאף אחד לא אמר אף פעם על שרץ שהוא האל והוא פחות או יותר צודק היסטורית
מזל טוב! שתזכה לרוות הרבה נחת ומוחין של עולם עתיקא קדישא 🙂
מה זה השרץ?
אבל מה זה סותר הנקודה הוא שזה סמל
הרמבם דווקא מביא ראיה מצלמי הטחורים של הפלשתים..
אולי פספסתי קצת בדיון, אבל יש כאן באמת שאלה בפרט הפשט של פרשה זו, בצורה שהוא מציג את הפיתוי לעבודה זרה. וצריך להבין אותו. זה באמת שונה מהרבה מקומות אחרים. למשל בפרשת ראה הוא אומר אתה תראה כיצד הגוים עובדים ותאמר אעשה כן גם אני. וכן משמע לגבי פעור ובעוד המון מקומות. זה פיתוי פשוט ומובן כולם רוצים לעשות מה שהשכנים עושים. פה זה מוצג שפשוט תשא עיניך השמימה וכו׳. ומשמע שיש בזה עצמו פיתוי חוץ מזה שהגוים עובדים וכו׳. וכן הפירוט של כל סוגי מעשי בראשית (את זה ישנו באמת גם בעשרת הדברות, בשמים ובארץ ובעוף ובמים)
אז לגבי השמים זה כנראה מובן, כל אנשי הפגאניות העתיקה הסבירו שזה מאד סביר להגיד שהשמש והירח הם אלים
אלים מתחת למים וכדומה, גם היו, אבל לא ברור איך. יכול להיות שהתורה דווקא משתדל להגחיך את זה עם זה, על ידי שהוא משווה את צבא השמים לשרצים (לא מוזכרים פה אבל אני מבין הדיוק שלך) ולומר שהכל אחד, הכל נבראים ולא מעניין באמת לעבוד אותם.
שמה? אם באמת לא עבדו ככה אז לא זה היה הצד של לעבוד עבודה זרה באמת. אלא מה היה הצד? הרמבם יש לו הסבר שלו וכן הלאה. ולמה זה נשמע ככה בתורה ? כי אליבא דאמת הפלפולים שלהם שווים ללעבוד עץ ואבן.
בכל מקרה אני לא יודע, אנחנו יהודים מאד מצומצמים. אפילו הקתולים שכינינו בפועל מנשקים פסלים וכו׳, זה מוזר רק ליהודים ומוסלמים, בכל שאר העולם זה דבר נורמלי וקדוש..
איפה כתוב פה משהו על המחשבה
זה יפה בפשט אבל אם זה כל ההבדל אני לא מאמין ששווה למסור עבור זה את הנפש… מה לעשות. וכמובן אני מכיר את ההסבר של אורי וגם על זה לא שווה לעשות כזה רעש.. אלא מה כן, אני לא יודע.
לדאבוני כל ההסברים מאד יפים ואני אפילו מאמין בהם. אבל הם לא מצדיקים את השנאה המקראית לעבודה זרה ואין לי דרך להסביר אותה לעצמי.
על להגיד שהפסל הוא רק הכסא של השם ולא תמונה שלו
על איזה חילוק דק בין ייצוג לייצוג
אבל בוודאי שכן, על לעשות ד׳ עבודות לאותו פסל
אבל הם קוראים לו אלהא דאלהיא, אז שוב על איזה הבדל דק בין אל האלהים לסתם אל זה הבעיה
אני לא יכול להתחמק מן העובדה שבפשט התורה וגם פשט ההלכה כתוב שלפי העובדי ע״ז יש כמה אלים והאסון הוא לעבוד לאל הלא נכון
ומי שמאמין שיש באמת רק אל אחד די קשה להסביר איך אפשר בכלל לוגית לעבוד לאל אחר, הכי גרוע אפשר לטעות במשהו לגביו
והרמבם אכן כותב ככה שהבעיה של ע״ז זה טעות לגבי מהות האל
וזה לא מסביר את החומר, רק אולי לפי הרמבם עצמו אבל לא לשאר העולם..
אני מבין את ההבדל העצום. אני לא חושב שזה מספיק הבדל עצום לעשות ג׳יהאד נגד מי שלא מבין…
מלחמת שבעה עממים?
אז תגיד בגלל שהם שורפים בניהם באש?
זה הדבר היחיד שכתוב שעשו לאלהיהם שהוא תועבה, טוב אולי.
אבל זה לא קשור לאלהיהם
אבל לא ככה כתוב בפרשת אחרי
איך זה סתירה, הם לא אלים רק נחותים כלומר לא ‘אלהים׳, אלא משהו אחר.. לא ברור לי שיש על זה אפילו מחלוקת רמבם ורמבן..
טוב אז רק הרמבם המציא שהגיהאד זה בגלל שמאמינים בעבודה זרה? מסתמא יש לו מקור טוב
זה נכון אבל זה לא הסיבה שמצווה שנהרוג אותם
אולי במלחמת מדין אפשר להסביר ככה..
מכל אלהים אבל הם אלהים במובן אחר ממה שהשם הוא אלהים, זה לא ברור?
כלומר אחרת במה הוא גדול? מה שעושה אותו גדול גם באותו מידה עושה אותם ל׳לא אלהים׳, זה שיתוף השם, ככה נראה לי, אני לא בטוח שזה כזה מחלוקת, אולי בדגש
איפה הרמבם אומר שאין בכלל אלהים אחרים? להיפך הוא בפירוש אומר שבאמת הכוכבים יש להם שליטה וכו׳.
ולרמבן יש להם רצון/בחירה? צריכים הגדרות של המושגים האלה..
אני חושב שזה להיפך רמבם אוחז שלמלאכים יש בחירה ולרמבן אין..
יכול להיות שיש הבדל אמיתי ביניהם אם העמים האחרים מותרים לעבוד ע״ז, זה כן. כלומר רמבם מסתמא לא סובר הנקדוה של חלק לכל העמים באמת
הרמבן הוא בעיקר בפרשת אחרי נראה לי
וכן לא סובר שרק ישראל יש להם חלק ה׳
באיזה מידה רמבן באמת סובר שזה בסדר שהם יעבדו אלהים אחרים גם איני מבין
זה לא אותו דיון של שיתוף שכתבת, אפילו שנוטים תמיד להגיד ככה..
הרי רמבן גם כותב שהכנענים היה אסור להם לעבוד אלהים אחרים כי זה ארצו..
כן, אבל מה באמת לא בעיה שמצרים עובדי אלילים? לא נראה לי שזה כזה חלק בשיטתו
לא שם זה מובן, הוא מספר על זה שכל התוכנית נעצרה דור.
יש רק התלבטות שזה כאילו סתירה על טעמים אחרים שמשה לא נכנס לארץ אבל זה בוודאי נכסנ לענין שם
פה אין בכלל ‘דבריכם׳ שזה ילך עליו
אבל מה לעשות, זה קשה לכל הדעות… אני מסדר את זה כהקדמה כאילו, נכון זה נכתב בלשון עבר
תודה לא שמתי לב. צריך לקשר את זה גם לקישור הקשה בפרשת עקב בין המרגלים והעגל אולי זה אותו בעיה..
תגידו דעות על הסדר שלי אני חושב שהוא יפה חבל שלא נתנו לי לסדר את החומש 😉
אבל אם יש בזה ממש אני מאמין כמו בהרבה מקומות שהמסדרים סמכו עלינו שנבין את הסדר ולא תמיד נקרא לינארית כפי שזה נדפס מכל מיני אילוצים שונים