Thursday, February 14, 2019 • ט׳ אדר א׳ תשע״ט
יכול להיות שגם לדורות יהיו היחסים כן, אולי המצוה לא להתגרות באדום ומואב הוא לדורות, אבל זה לא היה כך וכן לחמו עם אדום ומואב בהמשך
סתירה מפורסמת הוא מה קרה בין ישראל לאדום, לפי ספר דברים ציוה השם שלא יילחמו בהם, ולפי ספר במדבר ביקשו ישראל לעבור בארצו ואדום לא הרשה ויצא אדום לקראתו ולא הניחו. והקושיא עוד יותר גדולה כי זה שכתוב כאן ציוי השם אפשר ליישב שזה היה אחרי כן ציוה השם כן או שזה ההגיון הפנימי של הדברים. אבל פה מתואר שאדום יראו מישראל ואילו בספר דברים משמע להיפך שישראל יראו מאדום והוצרכו לבקש רשות ונפחדו כאשר יצאו לקראתם.
וזה נראה שבספר זה משה רבנו משתדל כל הזמן לחזק את ישראל שלא יפחדו מהכנענים והוא מספר להם את כל הסיפורים של תוקף ישראל ופחד העמים מהם.
וכן סיפור המרגלים אני לא בטוח שנאמר כאן למוסר, אפשר שהוא נאמר יותר פשוט לחזקם, אפשר להבחין את זה שאמר אחינו המסו את לבבנו לאמר. בפרשת שלח זה לא התיאור אלא שהוציאו דיבת הארץ רעה וכו׳. פה התיאור הוא פשוט שהחלישו את המוראל של העם ללחום ונגד זה מזהיר פה משה פשוט לחזקם שיהיו אמיצים וגיבורים למלחמה ויאמינו בה׳ שיהיה איתם.
הכתוב מספר את כל הגניאלוגיה של המקומות מי ישב לפני ומי הוריש את מי. יכול להיות שזה גם חלק מהמגמה של התורה לחזק ירושת הארץ כמו שאמרתי כבר התאוריה הוא שלכל עם נתן השם את ארצו, ולכן בדיוק כמו שישראל אמר להם השם להוריש את הכנעני כך בדיוק אמר לבני עשו להוריש את החורי. וזה הכתוב וישמידום וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירושתו אשר נתן ה׳ להם. ואפשר שזה עוד תשובה לשאלה של יונה שהכתוב רוצה לחזק את הענין הזה של ירושה, כשם שישראל נוחלים את כנען כן עשו יורשים את שעיר ושניהם הורישום מעמים אחרים שישבו שם לפניהם וכן נתן לבני לוט את מואב.
גם כל הסיפור עם אוכל הוא ממש להיפך בפרשת חוקת כתוב שביקשו לילך בדרך המלך ולקנות אוכל בכסף וגם את זה אדום לא הרשה ולפי הכתוב כאן קנו מאיתם, אבל בסוף כתוב ונעבור ואולי זה רומז שזה לא יצא לפועל ובסוף נטו מעליו ככתוב שם, ומשה רצה רק להדגיש כאן את היכולת של ישראל שיכלו לקנות ולא היו צריכים לטובות של אדום כי ה׳ אלהיך ברכך וכו׳.
ודעת מקרא אומר שזה לא אותו אדום וזה נראה לי הזיה
לפי פרידמן e d יש להם חורב p j יש להם סיני
אבל מה ההבדל? סתם שני שמות לאותו מקום? אז מה משנה אולי לפעמים נקרא כך ולפעמים כך
;כלום. הוא לא יודע על התאוריה שלי שזה הרבה דרשות..
הוא כן שם לב שפרשת כי תוליד בנים לא הולך ביחד עם שאר הפרק
לא. רק כי תוליד הוא אחר אבל גם דברים, התאוריה שלו זה שיש שני או שלש d
מה פירוש כל הדור אנשי המלחמה איזה מלחמה?
יש פה 4 עמים /ארצות שלכולם יש פה היסטוריה שלימה וכמה שמות ואני מנסה להבין
ב*כנען* (שם המקום? אבל יש כנעני וחיתי וכו׳ וכל המקום נקראים כנען?) ישבו מקודם ז עמים ואז כבשום ישראל
בער (שם המקום?) -> ישבו מקודם אימים שהם ענקים/ רפאים ואז המואבים/בני לוט וקראו לרפאים אימים
בהר *שעיר*/אדום (המקום נקרא שעיר? אבל היה גם איש שעיר החורי) ישבו החורי ואז בני עשו/אדום.
ב*עמון* ישבו גם מקודם אימים, וזה שנקראים זמזומים הוא סתם השם של בני עמון לאותו עם שהמואבים קוראים להם אימים, ושוב ישבו שם עוד בני לוט = (לפי הסיפור בבראשית שבני שני בנות לוט אחד נקרא מואב ואחד עמון)
ומה הספור עם העוים והכפתורים?
מה הם אומרים לסיחון כאשר עשה לי בני עשו ומואבים אם בסוף לא עברו דרך עשו ומואב כלל? רשי מפרש לא לענין לעבור אלא לענין לחם ומים, הוא מבין שגם אם לא עברו כן קנו מאיתם לחם ומים בסוך
בסוף
הגזירה שוה של סיחון מענין.
אולי זה בא ליישב מאיפה בא להם הזכות על ארץ סיחון. כי לפי ההגיון פה כל עם יש לו ירושה מאבותיו מאברהם או מלוט את ארצו, ואם כן בשלמא כנען הובטח לנו אבל ארץ סיחון מאין בא לנו. לכן הכתוב אומר שבעצם סיחון היה משוגע מה היה לו לצאת נגדנו למלחמה, בסך הכל ביקשנו לעבור, אלא שבמיוחד הקשה השם את רוחו למען תתו בידינו מזה אנו רואים שרצה השם להנחיל אותנו ארץ סיחון גם
נו אז תגיד..
חורב נשמע לי שם יותר רומנטי מסיני…חורב זה מדבר שממה כזה עם סנה שמתבודדים שם כמה רועים… סיני זה סתם שם
סיני על שם הסנה?
חורב על שם החרבה
יפה
לכל ה׳אעברה נא בארצך׳ יש הקשר מעניין. זה לא איזה דבר פשוט לתת לצבא עם אחר לעבור בארצך… זה לא כזה תמים סתם נעבור בכביש שלך מה אכפת לך.. אנו מכירים את הסיפור של יאשיהו שאמר אפילו חרב של שלום לא תעבור ולא הרשה לפרעה נכה לעבור.
בעצם אם חושבים על זה היום זה כמו שלאמריקה יש בייס בכל מיני מדינות שזה מראה שהם בעצם תחת ההשפעה של אמריקה. ולכן כל הבקשה פה לעבור זה בעצם אומר הם אמרו אנחנו נהיה עצמאיים לגמרי ולא בגבול ההשפעה שלכם.
ויש גם מסחר, יכול להיות שזה כמו סימן לבנים שבסוף סחרו עם הארצות השכנות אבל לא כבשום.
ראיתי בויקיפדיה שדרך המלך שאמרו ישראל לסיחון בפרשת חוקת הוא לא סתם תיאור הוא באמת שם של כביש שהיה נקרא כך the kings highway ושזה עדיין קיים, שהיה trade route חשוב לסחור בין ארצות השכנות שם, אז יש את ההקשר הזה.
וחזל אמרו עמון ומואב טיהרו בסיחון. שזה מראה באמת שצריך להבין כיצד כבשו את ארץ סיחון
כל הפסוקים פה הם בעצם סוג של שלש שבועות גירסא 1.0 אל תתגרו באומות השכנות תהיו מרוצים במה שיש לכם…
אולי איתם היה סוג של תחרות
מה באמת היה בגבול צפוני?
היה על זה מחלוקת בנחפשה ונחקורה לאחרונה אם סיני מקום קדוש
הרעיון פה הוא יותר כמו השורש של לא ימרדו. השם נתן לכל עם את מקומו או גלות ואין להתערב. איפה שלא נתן אז זה חופשי…
התכוונתי על אלה צריך להזהיר כי היה נסיון.
גם באדום.. אז באמת קשה..
לגבי צפון זה גם תלוי בפירוש גבול צפון יכול להיות שאלה גם ניתנו לאברהם
אם גבול צפון הוא עד פרת
אבל השאלה הוא אם היה פיתוי לכבוש בארצות אחרים שאסור.
זה לא פציפיסטי של הגנה בלבד הם כן כבשו ז עמים…
מה אתה מראה מזה?
אז זה נכון שהפסוק מנה כל השכנים של ישראל חוץ מארם
או בלשון אחר הוא מנה את כל השכנים של יהודה…
אבל עם ארם יש לנו הסכם מימות לבן..
שלא נעבור את הגל
Thursday, September 08, 2022 • י״ב אלול תשפ״ב
זה לא קושיא, הרי צריכים גם שכל לדעת על מה להתפלל… לא מתפללים בעד איש בין 95 שיחיה לעוד 10 שנה, אלא אולי לכל היותר שימות בלי יסורים וכו׳, מה שנענה הרבה פעמים. או מתפללים בעד צעיר שיחיה הרבה שנים…
זה לא מדין תפלה הדברים האלה זה מדין אחר..
Friday, September 09, 2022 • י״ג אלול תשפ״ב
זה לא נראה לי כזה קשה, הכוונה אינה במובן הזה שכולם יחיו הכוונה הוא שאנחנו מתפללים על כל אחד מהם, כמו שכל אחד מתפלל על עצמו ויש סיכוי, ולא ראוי להתפלל רק על עצמי אז כולל את כולם.
כאילו אלא מה תרצה שנגיד? לכתוב לחיים טובים רוב בני בריתך…?
“חוץ מיענקל הזקן שם בפינה הוא חולה מדי, לא נראה סביר שנתפלל עליו שיחיה “
לא הייתי רוצה להתפלל בכזה בית כנסת… עניין של נימוס
וזה מה שהתכוונתי לגבי תפלות על גדולים זקנים, זה עניין של נימוס או כבוד או ליכוד חברתי, אף אחד לא חושב שמתפללים כפשוטו שיחיה לנצח
זה כמו שמישהו יקשה על נוסח ההכרזה “המלכה מתה יחי המלך”. תשאל אתם לא שמים לב לסתירה? לא נראה שהברכה ‘יחי׳ כזו מועילה הנה המשפט הקודם היה שהמלכה מתה… יחי המלך לא הכוונה שהוא יחיה…
או נוסח העתיק “יחי המלך לעולם “.. “שיחיה נצח”
אתה מציע שיודיעו כך מבית האדמו״ר: הצדיק חולה הרופאים מניחים שימות עוד שבוע בערך, כדאי להכין אוטובוסים ללוייה… נו עושים כך אבל יש איזה נימוס
אז הנוסח המכןבד הולך הרבי בסכנת חיים נר להתפלל ואל כביר וכו׳
ובאמת לפעמים התפלות מועילות שהוא חי עוד שבועיים..
גוט שבת ❤️
שיהיה שבת שלום מכל מקום 🙂
יש עוד כל מיני קושיות או וורטין שנובעים מחוסר הבנה של נימוס התפלה או אפילו סתם פירוש המילות
יש ורט איך אומרים בערב ראש השנה במנחה “ברך עלינו את השנה הזאת “, אלא מאי שעוד אפשר לתקן וכו׳..
אבל קודם כל שנה הזאת אין פירושו שנת הלוח כלל אלא שנת התבואה, שאינו הולך לפי ראש השנה אלא לפי המציאות…
שנית גם אם כן זה טופס התפלה זה לא עובד ככה לקחת כל מילה בכזו רצינות
לא הבנתי מה לא הגיוני בזה שיהיה לתפלה מטרה שאינה שהתפלה תיענה
אז אינך צריך להסביר שברוחניות לא צריך הגיון וכו׳..
אבל באמת ר׳ אורי מתכוון מבחינת הגיון אמוני לא הגיון שכלי.. אני חושב שהוא מתכוון שנעשה נתק בין כל המציאות לבין העבודה,
כאילו אומרים אנא תרפא אותי ובכלל אין קשר בין רפואה למה שאומרים…
הכל נהיה רק ‘על פי קבלה׳ בלי שום רפרנס לדבר בעולם.. נראה לי זה מה שמפריע לו, או שיסביר את עצמו מתישבו..
הגיון אמוני זה לחשוב מה התורה יכולה להתכוון שיותר מסתבר וכדומה. הגיון סתם זה לחשוב מה אמת מצד עצמו… למשל אם לא רואים שהתפלה עובדת בפועל רוב הזמן אז דווקא יותר הגיוני להגיד שהיא לא עובדת ואולי יש לזה איזה ענין אחר..
להגיד ‘אין לזה מקור׳ זה עובד רק בהגיון אמוני (מה שקראתי ככה, כלומר לא הגיון מסוג אחר רק הגיון שמבוסס כבר על יסודות אמוניים שמניחים כאמת) כי מצד הרציונליות מה זה משנה אם יש לזה מקור צריך לחשוב אם זה נכון בלי קשר למקור..
Saturday, September 10, 2022 • י״ד אלול תשפ״ב
אני מעיד שהרב אורי מתכוון תמיד באהבה וחיוך ושמחה רק הטון לא עובר תמיד בכתב, כדאי לכם להכיר אותו פנים אל פנים