Tuesday, April 12, 2022 • י״א ניסן תשפ״ב
זה בכל מקרה נראה לי רחוק, בטח יש עוד ערים או שמות שמנוקדים באופנים שונים ואף אחד לא מציע שזה מקומות שונים
זה גם נשמע פחות או יותר אותו דבר, לפחות לפי הכלל שלנו ששני שווא הראשון נח..
אתה צריך להביא עוד מקום כזה, לניקוד יכולים להיות כל מיני סיבות או סתם במקרה
זה כבר פשט פשוט, נגיד בתוך ארץ רעמסס בנו ערי מסכנות שנקראו פיתום ורעמסס, או משהו כזה
כלומר זה באותו מקום, רק העיר מסכנות שבנו הוא אכן עיר חדש או שזה עיר מסכנות באותו מקום
ערי מסכנות זה גם היה המצאה של יוסף כמובן
כל הסיפור של יוסף וארבע ידות בעצם מוזר, כאילו שמלך צריך תירוץ כזה לבקש עשרים אחוז מס… המלכות אמריקה מצליח לבקש סכום כזה מבלי סיפור שלם שבעצם כולנו מכרנו להם את אדמתנו..
פרק מז כתוב מפורש
זה אותו דבר ארץ זה פשוט מקום לא בנוי סביב לעיר, הרי בתחילה ישבו ברעמסס שהיה מקום מרעה ולא עיר, ואחרי זה בנו שם עיר מסכנות שזה מקום לאחסן תבואה שגדל בארץ.
גם מסתמא רעמסס היה על שם המלך שנקרא כך ואולי הוא המלך החדש של זמן יציאת מצרים, אז מה הניקוד יעזור לי
שמות אלהי מצרים כמעט לא נזכרים בסיפורי מציאת מצרים אבל רעמסס זה על שם רע, או משהו
גם נראה שיש בטח רמז בזה שאל גדול של מצרים נקרא בעברית ‘רע׳..
העשרים אחוז זה רק מס הכנסה על החקלאות… יכול להיות שהיו עוד מיסים.. וגם זה לא מס הכנסה על הריווח זה מס טוטאלי על הכל
זה לא יעבוד… סתם כתוב ‘משיתוהו׳.. נו
אבל זה הרי לא קושיא הטעם הזה הוא בעברית במצרית יש טעם אחר..
זה מה שהקשה אב״ע
אתה צריך להתעלם מהקשר בין ‘משה׳ ל׳משיתוהו׳ במדרש השם, והפעל משיתוהו כמעט לא נמצא בתורה חוץ מזה, זה לא..
או שהוא רוצה לומר שמשיתוהו אין פירושו בכלל שמשכה אותו מהמים, אלא הכוונה מן המים ילדתיהו
יש לי איזה בעיה עם כל הפירושים האלה בפרשיות אלה לפי המצרית
כי זה אומר שאף אחד לא הבין את הפסוקים כפשוטם כבר מי יודע איזה זמן.. יכול להיות באמת.. רק מה זה מוזר.. אני אפילו לא יודע אם ישראל בימי בית ראשון הכירו מצרית מספיק טוב להבין ספר שמות.. אולי כן..
אם הפירושים הללו נכונים אז הם קושיא גדולה על המסורת ולא חיזוק שלה
כלומר המסורת שלנו, לא המסורת של ימי דוד..
כי אם מילה פשוטה כמו טוטפות אנחנו בכלל לא יודעים פירושה וממציאים לה פירושים מזורים לך תדע מה עוד אנחנו לא יודעים
זה היה אחד מטענות שפינוזה..
ועל זה אי אפשר ליישב תירוצים של תורה שבעל פה וכו׳
הרי אם יש מסורת תורה שבעל פה היינו מצפים שהיא גם תזכור מה פירוש המילה משה.. זה בסיסי..
והיא לא, אפילו לא אחד מכל המילים הללו נראה לי נמצא במסורת על פי המצרית, אולי יש אחד או שנים במדרש
עכ״פ נו אפיקורסים שיגידו מה בא להם אבל הדתיים שמשתמשים בכל זה כראיה למסורת שהיה יציאת מצרים כו אני שואל עליהם
צריך לשאול את חגי משגב או מישהו..
זה יכול להיות אבל המפרשים הללו אומרים להיפך שהכתובים משתמשים במילים ומושגים מצריות
לא הבנתי ההבחנה שלך,, אליבא דאמת מניחים תפילין זה מה שהכתוב התכוון או לא.. ?
על מה כן יש מסורת אם אפילו פירוש המילים אנחנו לא יודעים? נו למה אני נשמע ככה אבל זה בעיה..
על זה אפשר לדון אבל זה לא היה הקושי שלי על פירושים מצריים..
יהודים קוראים בתורה אלפיים שלשת אלפי שנה ולא יודעים מה פירוש משה.. ובימי משה זה מסתמא היה פשוט.. זה בעיה בפני עצמו גם בלי ההיסק לגבי הנחת תפילין
נכון אז נשתכחה תורה במובן הכי יסודי
אולי גם פסח מילה מצרית אף אחד עוד לא אמר? 🙂
אבל הטענה שלי מפירושים מצריים זה שאם זה נכון אז זה יותר אובייקטיבי
אם יש מילה עברית שלא יודעים אפשר להתווכח לנצח בראיות פנימיות ואין הכרעה, אז מה נעשה. אבל אם בוודאי משה במצרית זה ככה ואף אחד בכל המסורת לא ידע זה קושיא אובייקטיבית
כי כולם כבר נפלו 🙂 איזה מין תירוץ זה..
איזה עובדות מתגלים? נראה לי רוב האנשים המסורתיים לא יודעים את זה
ואם היו יודעים הם לא היו מסורתיים
בקיצור על עצם הקושיא יש לדון אני רק שאלתי לשיטתו של מי שמשתמש בזה כ׳דע מה שתשיב׳ ולכאורה זה עושה את העמדה שלו יותר גרוה..
גרוע
נראה לי הרבה יהודים עזבו את התורה במשך הדורות בגלל בעיות כאלה.. זה שמתרגלים לבעיה לא פותר אותה..
נו בטח אף אחד לא עוזב מקושיא רק מתאווה אני מדבר תאורטית..
קיצור נעזוב את העוזבים צריכים לחפש מהלך יותר מתקבל בכל זה..לדידי
לכן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כי המדרש אומר אפיקו-מן אבל המחקר אומר שזה מילה יוונית..
נראה לי גם המדרש הוא רק מראשונים.. אבל מה משנה
כן זה כבר מהלך מסוים, אפשר להגיד גם לגבי משה כך