Thursday, March 24, 2022 • כ״א אדר ב׳ תשפ״ב
מה הפשט אבל, זה נשמע לי קמיע שמישהו כתב נגד איזה חבר שעצבן אותו ..
שניה, אני צריך להבין למה יש בכלל יש מילים חסרות אז במסורת? שכחו לנקד אותם? ולמה רק הניקוד הזה כתבו בספר תורה ולא שאר סימני הניקוד?
גם מה הכוונה שאמרת שאין ה״א בסוף מילה? ההא בסוף הויה זה כאילו ניקוד?
איזה ניקוד זה ה בסוף מילה קמץ?
מה לגבי זה
אבל זה לא עונה למה לפעמים כתבו ויו ולפעמים לא, צריך להיות לזה איזה הסבר הרי
על איזה שלב שלא תרצה הקושיא…
אתה אומר היו באמצע להוסיף ווין וזה פתאום נקטע אז קידשו…
זה לא מסתבר
זה שאין שיטה כי יכול להיות שהיה פעם שיטה והיא נשכחה
כלומר זה שהמסורת שלנו לא עושה סנס לא מחייב שתמיד זה לא היה סנס, הרי אנחנו לא בקיאים בחסרות ויתרות, יכול להיות שזה התבלבל באמצע ואז בעלי המסורת לפחות הפסיקו את הבלבול איפשהו…
נו גם זה צריך הרי הסבר, נגיד שבמקום שזה פחות ברור מוסיפים סימון וכדומה
וורטים יש בטח הרבה גם הפשט גם רמז סוד וכו׳ אבל גם זה לא שיטתי, לפעמים יש איזה מדרש אולי אפילו,
מה הכוונה מכחישי המקרא? מכחישים שמישהו דיבר עברית באותו זמן?
אבל איך זה עוזר לזה לא הבנתי, הרי לא כתוב פה איזה סיפור של המקרא
בטח אפשר לעשות גם על זה מינימליזם…
הארורים בהר עיבל זה מעניין אבל אפשר לפרש בזה מה שרוצים… זה לא נראה שזה אותם הקללות שכתוב בתורה?
אה, זה סתם, למה שלא ידעו לכתוב … אבל גם הכתובת הזו לא סיפור שלם?
מעניין, באמת החסידים של יואל אשר לא אוהבים גם את זה…
אלא? הטענה שלא ידעו לכתוב ברמה הטכנולוגית?
זה מוסכם שהיו גוים ומלכים אז שידעו לכתוב לא?
🙏
אבל זה כזה חידוש שהיה איזה כהן בישראל למשל שידע לכתוב? כתובת אחת במקום קדוש(?) לא אומר מה כולם היו
אה, בקיצור נראה שצריך להיות יותר מעודכן מה האפיקורסים אמרו בדיוק לפני בשביל להבין מה בדיוק זה מוכיח ומפריך וכו׳…אני לא מספיק מכיר..
אני לא כזה נגד סתם לא מכיר…ולא כזה מבין בכל הארכיאולוגיה וזה . אני עם מאשי שצריך לחפור בשמים לא בארץ…
אפשר לחפש את הסולם של יעקב
בקיצור שכחנו לעסוק בפרק היום…
Friday, March 25, 2022 • כ״ב אדר ב׳ תשפ״ב
אז צריכים להבין פרק לה
לכאורה יעקב כבר נדר שיחזור לבית אל, ופה צריך שאלוהים יתגלה אליו ויגיד לו
מעניין הלשון בברחך מפני עשו
לא היה בדיוק מתואר ככה למעלה
יעקב שוב פעם משכנע את ביתו מה שהשם אמר לו לכאורה. פה זה להיפך השם אמר לו אבל הוא מסביר להם מצד השכל שהרי השם ענה לו ביום צרתו
ולא אומר קומו ונעלה לעשות כדבר ה
מה הם אלהי הנכר פתאום, צריכים להסביר את זה. אם זה סתם כלים שהביאו מה צריך להטמין אותם. ואם קצת האמינו גם , אלהים אחרים גם למה צריכים להאמין אותם, לא שמעתי שפוליתאיסטים כאילו מתביישים בפני אל אחד להזכיר אל אחר?
ולמה צריכים ציון המקום ששם הטמינו
גם להטמין זה בדרך כלל משהו חשוב שרוצים לשמור כמו טומנים חמים… זה לא משמע קבורה לבער
אפשר הסתכלו על אלהי הנכר כמו שמות שצריך לגנוז… גם אם בסוף הם לא נכונים אבל התכוונו לשם שמים .
גם פתאום יש עם עמו
אבל צריך קודם ללמוד אחרי זה אפשר לראות מהלכים…
אולי זה קבוצות שונות יש בני יעקב ויש גם עם אשר עמו, עבדים או סתם חסידים ..
גם מה דבורה מי שמע ממנה עד עכשיו. כן שמענו שהיה לה מינקת בפרשת חיי שרה
אבל מה היא עושה שם עם יעקב ובניו בכלל, היתה אמורה להיות בחברון עם יצחק ורבקה
מתי רבקה מתה?
אחר כך עוד פעם וירא אלהים, לא כתוב איפה רק מתי, בבואו מפדם
אבל מתאים שזה יהיה באותו מקום כמו שנראה לו בדרך הלוך
קראתי הפירוש שלך יפה זה מהלך הגיוני
אבל מסתמא יותר מעניין לחשוב שבאמת יעקב עבד עבודה זרה בחו״ל..ורק בארץ ישראל לא עובדים אלהי נכר..
חס ושלום זה לא טיעון… לפי הרמב״ן שהוא אלהי הארץ ויש לו סימוכין במקרא כך מסתבר
הרי באמת צריך לשים לב שכל הסיפור להיות נגד עבודה זרה שאנחנו מספרים על אברהם אפילו לא מרומז בכתוב. אפשר להתווכח על ויקרא בשם ה׳ אבל עכ״פ וודאי שהצד השני של להיות נגד עבודה זרה לא כתוב. ואילו אצל יעקב יש לזה סיפור מפורש דווקא מהצד הזה.
ויעקב הוא היחיד באבות שיש לנו באמת סיפורים ממנו בחוץ לארץ, והוא אכן נראה מתייחס שם לאלהי נחור, גם שם יש לדון מה בדיוק הפשט אבל עכ״פ לא מפורש שיעקב מתנגד לזה
וכל הסיפור עם התרפים
וכן מה שיהושע אמר שאבותינו עבדו אלהי עבר הנהר שם
גם יוסף יורד למצרים ולא רואים שהוא מתנגד לאלהים שלהם… כתוב שהשם נתן חינוך וכו אבל הוא מדבר לפרעה על אלהים וכו׳ שזה כנראה האלהים שפרעה מכיר אחרת היה צריך להיות כתוב משהו
וכבר העיר רמבן על זה כמובן לפי דרכו, והזוהר
אבל גם בפשטות יש בזה מהלך
אני חושב גם הלכה למעשה
צריכים לדעת כיצד לדבר למישהו אודות אלהות גם אם הוא טועה וחושב ששמו ישוע או מה
זה לא חכמה סתם לשבור פסלים, זה סיפורים לילדים
ומה שנראה אצל האבות בפשט וגם בהמשך שהם משתתפים עם שאר עובדי אלהים לפחות במה שמשותף להם
לפי הלכה זה כנראה בעיה אבל לא לפי המקרא, למשל יעקב עושה ברית עם לבן וכל אחד נשבע באלהיו (שזה עצמו כבר לא מוכרח אבל נניח) , ובאמת איך אחרת אפשר לנהל יחסים נורמליים עם עובדי אלילים, ובאמת שנינו מסכימים שהאל שונא שקר ולישבע בשמו זה דרך להבטיח באמת
לפי הלכה באמת אסור לעשות עסק עם גוי בדיוק מטעם זה ..
נו תוספות כבר התירו וההיתר שלהם קרוב להיות ההיתר של יעקב רק אני מסביר בשפה לא הלכתית..
גם יש מדרש נראה לי שאין לקלל אלהים אחרים בפני עובדיהם
כי זה עושה אותם יותר רע ולא יותר טוב
אוקיי בכל הדרך הזו לא אמרתי שממש יעקב עבד אלהי נכר..
אבל זה קרוב לכך, כמו שאומרים עובדי עבודה זרה בטהרה, כי הצהרות לא מאד מעניינות אם בפועל אתה חי במדינה שנשבעת באלהים אחרים הרי בהכרח אתה גם עובד אותו בזה
וודאי, חמץ זה רמז לעבודה זרה.. מפורש בחזל וזוהר
מעניין. באמת לפעמים ה אומר שמו וגם מלאכים פעמים יש להם שם אז מה הפשט בלמה תשאל לשמי
יש לי תירוץ על דרך דרוש שהוא כן ענה לו ..שמו של האל הוא יעקב ישראל
הברכה הזו פה הוא בערך הפורמלה של הברכות לאבות, על הזרע ועל הארץ
וזה הברית שהוא באל שדי כמו שאומר בפרשת וארא.