Tuesday, February 12, 2019 • ז׳ אדר א׳ תשע״ט
ועכשיו בגלל כל הסיפור הזה שהקרקע שייך לשבט מזה נובע שהבנות גם שייכים לשבט, זה לא הולך כזה בקלות שבת תהיה עצמאית הבעיה של בת עצמאית היא שהיא הורסת את השבט, אז אם היא מקבלת פריבלגיה שיורשת עם זה מקבלת עוד הגבלה שהיא אמנם יכולה להינשא לטוב בעיניה אבל רק מהשבט הזה
זה פסוק מאד מענין כי הוא כמו מדגיש שהוא לא אומר שהשבט יכולים להכריח אותן למי להתחתן, חס ושלום, אבל הם צריכים לבחור בעצמם מתוך השבט..
יוצא משהו מוזר מעט שהקרקע משעבדת את הבנות. אולי בגלל זה בועז גואל את הקרקע וגם את רות. כי בגלל שנעמי ירשה את הקרקע צריך לדאוג שלא תיסוב נחלה והגואל את הארץ גואל גם את האשה
וכנראה הפסוק מספר שכן עשו בנות צלפחד ונישאו לשבט אביהן שלא יבוא מישהו בדור שאחרי זה בטענות שחלוקת הארץ לא הוגנת כי היה איזה סיפור עם בנות ונתערבו הנחלות, לכן התורה מעידה שכבר אז נישאו לאיש הנכון ואין מה לערער. זה בהמשך להבנתי כל הזמן שהגורל וכל זה הוא להבטיח את הסדר שבין השבטים ולחזק אותו מערעורים שהיו שבטים מערערים זה על זה
הפסוק האחרון אלה המצוות וגו׳ צריך ביאור קצת על מה הוא הולך, זה נראה כמו החתימה של החומש הזה (שהוא התורה בכלל כי אחרי זה משנה תורה), אבל על איזה מצות ומשפטים בדיוק, ואיזה מהן נצטוו פה בערבות מואב?
חזל אמרו שהדין הזה היה רק לדור הראשון ושעשו חג טו באב שהותרו שבטים לבוא זה בזה, שזה מראה שהתפיסה השתנה לגמרי בזה בדורות יותר מאוחרים, אם כי איני יודע אם ממש הפסיקו לנהוג ככה בדור הבא, כי זה קשה להבין (אלא אולי כדברי שזה רק לתקף את החלוקה הראשונית ומאז מה שיקרה יקרה) אבל יותר מסתבר שבאמת התחילו יותר להתנהג כמו עם אחד ולא יב שבטים וממילא בטלה החלוקה החמורה לשבטים ונחלות, וצריך לחקור בכל זה.
נכון. ריאל אסטייט פרטי עובד רק בתוך מסגרת של מדינה ריבונית ופה מדובר על הקמת הריבונות בעצמה…
יכול להיות שהסבת הנחלה אינו ענין קנייני אלא עובדתי אם הבת תינשא לגבר משבט אחר בהכרח הוא יקח את זה לעצמו כי הוא חזק ואין מה שמפריע בעדו
באמת מעניין שכל המצוות מסוג הזה הם בספר במדבר. (אם כי אפשר לצרף השרים שהציע יתרו ואפשר לחשוב אם יש עוד דוגמאות)
ככה אני רוצה 🙂
אני לא חושב שהיה ממש סיפור כל פעם אבל המציאות הוא סיפור כזה.
ובנין אב זה דבר לגיטימי, למשל רק פעם אחת כתוב ויקרא אל משה ואנו מבינים מזה שכל פעם שכתוב וידבר ה׳ אל משה היה גם קריאה אלא שלא חזר עליו כל פעם, כך בזה. הכתוב מקצר במה שפחות חשוב ומביא כל פעם חלק אחר. הרמבן הרבה פעמים מעיר שלפעמים הכתוב מספר את דבר ה׳ לנביא ולפעמים רק דבר הנביא לעם אפילו שתמיד יש שניהם. וכו׳
לא חושב שזה באמת מדע. יש רעיון כמו שני כתובים הבאים כאחד וכו׳ אבל אפשר למצוא תירוצים זה דברים טכניים..
נו לא תסתור הרעיון שלי ככה.. אני יכול גם ללכת עם אותו הגיון ולומר שלשה כתובים כן מלמדים ויש שלש..
לכן אני אומר שאי אפשר באמת ללמוד לפי הכללים הללו מילולית, זה רק תלוי מה מסתבר לנו אם זה היוצא מהכלל או שזה דווקא הגילוי על כל הכלל
אבל באמת יש עוד מצוות כמו גיד הנשה וברית מילה שנובעים מסיפור, רק באופן אחר קצת.
יש 3 רק בבמדבר נחלת בנות צלפחד ואסור הסבת נחלה ופסח שני
למה בפירוש יש עוד סיפור שבאו ..
אבל בגלל הדיונים הללו אני באמת חושב שלא באמת על זה זה תלוי החקירה, אני אגיד יש 3 תגיד יש 2 ונתווכח סביב זה בגלל זה לא באמת אפשר לעבוד עם הכללים הללו
מה שאני מתכון בעצם זה משהו כזה, נגיד יש מצוה של שומר חנם ושומר שכר. אני יכול לכתוב סיפרו שיום אחד ישב משה לשפוט את העם ובא לפניו שומר שהיה גניבה ושאל משה את ה׳ מה לעשות ואמר השם שומר חינם פטור שומר שכר חייב. זה שלא כל דבר כתוב ככה זה פשוט כי התורה לא היתה נגמרת.. אבל במציאות באמת משה שפט את העם ובטח בא לפניו שאלות כאלה. אז אם ההלכה נאמר לפני הסיפור או לאחריו פחות חשוב אני אומר שיש כזה סיפור לכל מצוה ויש צורך במציאות לכל מצוה כמעט
צריך רק קצת יותר יצירתיות..
מעניין אתה אומר שכאשר זה מתפצל הפתרון הוא רק אם מוכרים אבל זה פתרון רק אם יש עוד מאיפה לקנות אם באמת הגבול מוגבל אז נגמר השטח וצריך לכבוש עוד..
אבל כמו שמאשי אומרת אם מפרשים את היובל דווקא שחוזר למשפחה לא לאיש הפרטי זה עונה על זה, שיוצא היובל דווקא מאחד שוב נחלות לגדולות
ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו
אבל לא יודע כיצד זה עבד באמת פעם, עד כמה היה נחשב שהנחלה של המשפחה הפרטית או הכללית יותר או השבט הכי כללי
כל הרעיון של דודו יגאלנו הוא כך
אנו חושבים שהדוד יחזיר את זה.. הוא לא מחזיר רק זה חוזר למשפחה וכולם עובדים שם ביחד כמו משפחה
יכול להיות שבאמת היום העולם פשוט מדי גדול עבור שכל זה יסתדר בפשטות, וצריך איזה רעיון אחר. אבל הרעיון של קולקטיב עדיין יכול להיות חזק ומצד זה עושים חוקים שמגבילים את זכות הקנין כדי שיהיה דירות בזול וכדומה
חזל אומרים אלה המצוות שאין נביא לחדש דבר מעתה
אבל כל המציינים אומרים שזה הפסוק בסוף ויקרא
בכלל צריך לדעת שיש פסוק זהה כמעט סוף בחקותי אלא ששם כתוב בהר סיני
זה נראה שהיה חוקים שנמסרו בסיני וחוקים שנמסרו בערבות מואב שהם ויקרא ובמדבר והם שניהם מסתיימים בסגנון זהה
צריך באמת לשאול עליהם אם זה הפשט של אלה המצוות כיצד יש עוד ספר שלם אחרי שזה נאמר פעם אחת.. עד שנאמר פעם שנית אלה המצוות ולפי שלמדנו מחיים זה מוכיח שאי אפשר ללמוד מזה כך…
Wednesday, February 13, 2019 • ח׳ אדר א׳ תשע״ט
🍸🥂📢🥂🍷🥃🍹🍾🍺🍸
תשתו לחיים לכבוד סיום ספר במדבר
ומי שלא למד מספיק שישתה לחיים לכבוד התחלת ספר דברים
Tuesday, September 06, 2022 • י׳ אלול תשפ״ב
בענין הוויכוח היפה בין שלמה לנריה מצד מה אשם, שני דברים, קודם כל הרי שוגג זה גם לא נקיות גמורה מאשמה, כך לפחות ההלכה שאונס או אפילו קרוב לאונס אינו גולה, וכך מסתבר, בימינו יש לזה קטגוריה ברוב מדינות כמו גרימת מוות ברשלנות וכדומה. ויש בזה כל מיני מדרגות.
שנית, אולי אפשר להמשיג את זה בטומאה אבל לאו דווקא שצריכים לזה, בפועל האדם נרצח. יש משהו כמו נזקי ממון שלפעמים אחריות עליך גם אם לא ממש ידעת, אמנם בהלכה שם זה תמיד מעוגן בחיוב שמירה וכדומה אבל גם יש מושג של ממוני גבך שלא קשור לאשמה. וכן כאן הנרצח מוטל מת וזה בעיה בלי קשר לשאלת אשמה, הוא מת ללא צדק. אכן אפשר להגיד למה להאשים את הרוצח אבל פה יש איזה רעיונות אולי כמו שכתוב בשמות והאלהים אנה לידו, או אפשר לחשוב עוד, עכפ זה נקודה
לא הבנתי