Monday, February 11, 2019 • ו׳ אדר א׳ תשע״ט
👍
אני חושב שזה המובן של אין לו דם
שכתוב גם על הבא במחתרת למשל
כלומר בין אנשי העיר החברה המסודרת יש מין הסכם כזה שנשמור אחד על השני מרציחות. ואם מישהו ירצח נעשה דין ברוצחו שכך ישמעו וייראו.
אבל ההסכם הזה הוא רק בין אלה שמתנהגים כמו בני אדם. שהם עדיין בתוך הסדר אז אתה מקבל הגנה.
אם אתה איש כזה שמתעסק בדברים מסוכנים אתה הולך לחטוב ביער מבלי לבדוק אם הגרזן בטיחותי מספיק.
או אתה חותר מנהרות לגנוב מבית אחרים.
אז אנו לא אומרים שאתה חייב מיתה על זה.
מה שאנו אומרים הוא שאנחנו מסירים מאתך את ההגנה. חברת מגיני הרצח לא לוקחת אחריות על גנבים במנהרות. אז אם בעל הבית הרג אותך אל תבוא אלינו בטענות שנעשה בו דין כי אתה הפקרת את עצמך אתה רוצה להיות חופשי לחיות כמו בג׳ונגל אין בעיה רק אין לך דמים..
פסוק האחרון בפרק זה ראיה לצד שקדושת הארץ בגלל השוכנים בה
וְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֹשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שֹׁכֵ֕ן בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
לא כתוב ולא תטמא את הארץ הקדושה הזאת אלא הארץ אשר אתם יושבים בה ולא כתוב כי אני ה׳ שוכן בארץ ישראל אלא אני השם שוכן בתוך בני ישראל
כמעט בפירוש כתוב השם שוכן בארץ בגלל שהוא שוכן בתוך בני ישראל
Tuesday, February 12, 2019 • ז׳ אדר א׳ תשע״ט
זה מובן אם הגבולות היו אחרי הכבוש אבל כאן מדובר בשרטוט גבולות קודם הכיבוש. אז זה רק כמו הזכות בשטר כדבריך וזה פחות ברור כי גם עבר הירדן נתן וכו׳
👍
Monday, September 05, 2022 • ט׳ אלול תשפ״ב
כן הנקודה זה ‘מה מרגש אותך׳ בזה, למשל בדוגמא של העקידה לא צריך הסבר מה מרגש בזה, אבל פה נראה לי שצריך להסביר מה המרגש. (אפשר להשתמש בהסברו של רש״י למשל)
אבל יש לזה מובן פה. כי בכל הגבולות הוא מתחיל מצד אחד ואז עובר דרך הקו ואז מסכם ופה אין מה להגיד אז יש כאילו המסגרת בצורה ריקה, גבול גבול גבול, הכל הים..
גם המילה ים יש לה שני משמעויות שונות פה,
יש כאילו, ‘והיה לכם פאת נגב׳, ‘והיה לכם גבול נגב׳, רק זה לא בסדר הנכון..
יכול להיות גם שגבול קדם הוא קצת פיקטיבי כי מעבר לו יש שבטי עבר הירדן
אין בכל המקומות פעמיים
אז אני מציע אולי ‘והיה לכם פאת נגב׳ זה ההתחלה, ‘והיה לכם גבול נגב׳ זה בעצם הסיום שמקביל למה שנאמר ‘זה יהיה לכם גבול ים׳, רק שפה נוספו פה עוד פרטים. ובכלל לא הבנתי למה באמת יש כאילו שני גבולות לדרום וכבר שאלתי..
לא יודע, למה שזה יהיה בשורה הקודמת
יהיה לכם ‘הים הגדול וגבול׳, או ‘וגבול זה יהיה לכם׳
איך אתה יודע
תביא
אעיין
הטעמים בוודאי אוחזים כמוך
אבל אולי גם בהם הפשט הוא כמותי?
מה פירוש המילה גבול בכלל?
מעניין
גם למ״ד ננסים שבים בכלל קדושת הארץ הם נתחלקו לשבטים?
השאלה מה פירוש שייך? לאיזה נפקא מינה מה אפשר לעשות איתו
כן אבל לא ברור שהדברים האלה הם בכלל חלוקת הנחלות, בימינו יש כל מיני משפטים נפרדים לזה אני לא יודע מה היה אז
אפשר להמציא עוד דברים
למשל מה קורה אם הירדן זז מעט בצורה טבעית? אולי מזה לומדים שהגבול משתנה איתו, או להיפך…
מה פירוש ‘פאה׳?
מה ההבדל בין זה ל׳גבול׳?
אבל זה לא נכון כאן, ‘פאת צפון׳ זה לא הפינה של צפון, פה בפרק לה זה ברור, זה כל הצד
מה הסיפור של ערי הלויים ועיר מקלט
זה מעניין
בכללות כמו שבכל המפקדים אחר שספרו את ישראל ומנו אותם ספרו את הלויים כן גם כאן אחרי שנתנו לישראל נחלה נתנו ללויים נחלה. אז באיזה מובן ‘לא היה להם נחלה׳ אם יש להם.. רק שזה כאילו מתנה מאת שאר השבטים כל אחד כפי יכלתו, ולא ששייך להם בזכות עצמם. אבל בפועל לא מבין את ההבדל יש להם ערים..
ואם תאמר ערים יש להם אבל שדות וכרמים אין להם, בא הכתוב ופירש לך בכוונה שצריך לתת להם גם מגרש סביב לעיר למקנהם ורכושם
גם למה באמת שיהיו הלויים מפוזרים ככה, אם עבודתם הוא במקדש למה שלא יחנו כולם סביב למקדש, כפי שהיה באמת במדבר
יש סביב זה איזה סיפור בספר דברים אבל פה לא הגענו לזה, אז יש לומר הפשט הוא שמדובר בזמן היתר הבמות וכל במה צריך לוי..
יש משהו ברעיון הזה שכל הרוצחים גרים אצל הלויים, אני לא יודע אם זה לשבח או לגנאי..
לשבח אומרים בעלי המוסר אולי ילמדו אותם להטיב דרכיהם
לגנאי, נו
בכללות ראינו כמה פעמים שהסדרת הרציחה הוא כאילו אחד מההגדרות של לייסד מדינה, עיר מסודרת הוא כזו שאין בה רציחות אקראיות, זה התפקיד העיקרי של עיר או ציבלזציה. לכן זה מובן שזה מטמא את הארץ. בנוסף על ענין סגולי שאולי יש בזה. מקום שרוצחים בלי פחד זה כאילו לא מן הישוב
ולכן אני חושב שערי הלויים שהם קצת לא מן הישוב יש שם איזה סלחנות לרוצחים לפחות אם אפשר לספר שזה היה בשגגה
ולכן החרדים יש להם סלחנות לכל מיני פושעים כי הם לא מן הישוב
ובמקום שלא מן הישוב יש ערכים אחרים, ערכים של לויים כאלה אם אתה מתפלל בדבקות מדי פעם או לומד זה כבר מכפר על הרציחה והניאוף שלך
אצל גוי אנגלי מיושב כזה אין כזה דבר, הכל צריך להיות מן הישוב. הוא אומר אני מגן עליך אני לוחם וכו׳ ומה אתה רוצח פה אנשים סתם בשגגה מה שווה כל התרבות והמאמץ של ציבלזציה והמלך והמלוכה והשוטרים והשופטים. אבל יהודי לוי כזה פורח באוויר אומר נו מי יודע בכלל מה העיקר ללמוד קצת תורה כשאפשר, נו האשימו אותך ברצח בא תברח לבית מדרש שלנו, כן בטח אם אתה באמת רוצח יש בית דין שיבררו בדיוק.. אבל עד שהבית דין מסיים לברר עם כל הקים לי׳ס של הש״ך והקצות לא נשאר בטח רוצח אחד שנמסר ביד גואל הדם, ובקיצור
זה מה שהתכוונתי בגנאי, בערך, אולי זה גם לשבח..
ומה הלוי אומר? נכון במקרה מדי פעם שיש רצח אני לא יודע להעניש, אבל תראה בפועל יש פחות מקרים כאלה בכלל בגללי או בישוב שלי, אז מי אומר מה עדיף,
ומה מות הכהן הגדול? זה מה שקורה כאשר הרבי הזקן מת וכל הפושעים שהוא הגן עליהם צריכים למצוא פטרון חדש…
או אני לא יודע, הפשט הוא בטח שמות הכהן הגדול מסמל שעבר דור ואנשים כבר שכחו מי הרוצח
כמו שאחרי השואה כל הפושעים של לפניה נהיו הצדיקים, כי שכחו את הרכיליות
הענין של רצח בשגגה מאד מעניין תראו כמה פעמים התורה מדברת על זה. לא ענין פשוט לסדר. בימינו אפשר להבין למשל תאונות דרכים לא קל להחליט מי אשם ומתי וכו׳,
וגם נראה כאן שיש בעיה של כל מיני אנשים שרוצים לרצוח את השני אז מארגנים להם תאונה
כל הסיפור של עיר מקלט זה דוגמה יפה לדין חשוב מהתורה שלא נוהג כבר הרבה זמן, בטח יש תירוצים טכניים אבל זה התפתחות (או נסיגה) ברורה