האטומיזם של המתכלמין (מורה נבוכים א, עג, הקדמות 1-3) מחייב שלא רק הגופים אלא גם הזמן והמקום מורכבים מחלקיקים בלתי-ניתנים לחלוקה — מסקנה שאריסטו עצמו גזר כדי להפריך את האטומיזם, אך חכמי הכלאם אימצו אותה בזרועות פתוחות. התוצאות האבסורדיות מרתקות: אין תנועה אמיתית אלא רק "קפיצות" בין אטומים, אלכסון המרובע שווה לצלעו, וכל הגיאומטריה של אוקלידס קורסת. מעבר לכך, נחשפת מחלוקת עמוקה על טבע הזמן — האם הוא דבר ממשי בעל סדר, או כפי שהרמב"ם מגדיר בעקבות אריסטו: "מקרה של מקרה", שכמעט אינו קיים וחומק מכל תפיסה.