אחד הדברים המופלאים בזוהר הוא הרשות שנותן לעצמו לשאול קושיות לכאורה אפיקורסיות בתוך לימוד התורה עצמו.
זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנט עמוד א
ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא ….
א"ל אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב (שם ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקודשא בריך הוא וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא
א"ל אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא.
א"ל אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב (דברים כט) הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו הנגלות לנו דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו, אבל הנסתרות ליי' אלהינו דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא, וכ"ש למשאל.
ת"ח לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קודשא בריך הוא אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא.
זוהר כרך ג פרשת בלק דף קצב עמוד א
השתא אית לשאלא והא תנינן דלית חטאה כד בר נש מדקדק דיוקין דאורייתא וישאל שאלתוי לאנהרא מלוי, האי קרא לא אתיישבא ואית לשאלא….
ועי' באדרא ובזוהר בשלח על שאלת היש ה' בקרבנו אם אין