נִמְצֵינוּ לְמֵדִין

נִמְצֵינוּ לְמֵדִין
שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְהַגּוֹיִם לַחַמָּה.
לֹא דַּיָּם לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם,
מַגְבִּיהִים אֶת עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם,

וּכְשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה,
סִימָן רַע לַגּוֹיִם, שֶׁהֵם מוֹנִים לַחַמָּה.
וּכְשֶׁהַלְּבָנָה לוֹקָה,
סִימָן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מוֹנִים לַלְּבָנָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כְּשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה בַּמִּזְרָח,
סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח;
בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב.

רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר:
כְּשֶׁהַמַּזָּלוֹת לוֹקִים בַּמִּזְרָח,
סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח;
בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב.

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר:
אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִתְּנוּ לַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יִרְמְיָה י,ב)
"כֹּה אָמַר יי:
אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ,
וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ".

והלכה כרבי יונתן