ואל הארון תתן את העדות – לא ידעתי למה נכפל, שהרי כבר אמור: ונתת אל הארון את העדות (שמות כ״ה:ט״ז) . ויש לומר: שבא ללמד שבעודו ארון בלא כפרת יתן תחלה העדות לתוכו ואחר כך יתן הכפרת עליו. וכן מצינו כשהקים המשכן נאמר: ויתן את העדות אל הארון, ואחר כך: ויתן את הכפרת על הארון מלמעלה (שמות מ׳:כ׳) . לשון רבינו שלמה.
ואם היה זה צואה, משמעו יותר שאחר שיתן הכפרת על הארון, כאשר אמר, יתן בארון את העדות, כי ארון יקרא גם בהיות הכפרת עליו. ועוד כי יש לשאול גם כן, למה החזיר: אשר על ארון העדות (שמות כ״ה:כ״ב) , כי בידוע כי הכרובים הם על ארון העדות, ומה צורך לפרש עוד כיון שאמר: מעל הכפרת מבין שני הכרובים (שמות כ״ה:כ״ב) .
אבל פירושו, כי בעבור שצוה בכרובים והיותם פורשי כנפים למעלה (שמות כ״ה:כ׳) , ולא אמר למה יעשם כלל, ומה ישמשו במשכן, ולמה יהיו בענין הזה, לכך אמר עתה: ונתת הכפרת עם כרוביו, שהכל דבר אחד, על הארון מלמעלה, כי אל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך, כדי שיהיה לי כסא כבוד, כי אני אועד לך שמה (שמות ל׳:ו׳) ואשכון שכינתי עליהם, ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים (שמות כ״ה:כ״ב) , בעבור שהוא על ארון העדות.
והנה הוא כמרכבה אשר ראה יחזקאל שאמר: היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י׳:כ׳) , ולכך נקרא: יושב הכרובים (שמואל א ד׳:ד׳) – כי היו פורשי כנפים להורות שהם המרכבה נושאי הכבוד, וכמו שנאמר: ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית י״י (דברי הימים א כ״ח:י״ח) , כאשר הזכרתי (רמב״ן הקדמה לפרשת תרומה).
ועל דעת רבותינו (בבלי חגיגה י״ג:) הם צורות אדם, מלשון ארמית שתאמר לעלם רביא, והחזיר בשם הזה הכ״ף שורש, כי כן השם, כנערים, להורות על ענינם.
ואם תחשוב עוד למה היו פניהם איש אל אחיו והיו מקשה, תוכל לדעת כי ראוי להם שיהיו פורשי כנפים למעלה, כי הם כסא עליון וסוככים על העדות שהוא מכתב אלהים (שמות ל״ב:ט״ז) וזה טעם ולתבנית המרכבה (דברי הימים א כ״ח:י״ח) – כי הכרובים שראה יחזקאל נושאים הכבוד תבנית לכרובים שהם כבוד ותפארת, והכרובים שהם במקדש ובמשכן תבנית להם, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם (קהלת ה׳:ז׳) . וזה טעם ואדע (יחזקאל י׳:כ׳) – שראה באחד וידע באחד, ולפיכך אמר המה (יחזקאל י׳:כ׳) . והמשכיל יבין.