ואל משה אמר וגו׳ – פרשה זו קודם עשרת הדברות בארבעה בסיון נאמרה לו. לשון רבינו שלמה. ויאמר י״י אל משה עלה אלי ההרה והיה שם (שמות כ״ד:י״ב) – לאחר מתן תורה נאמר לו כן, גם אלו דבריו ז״ל.
ואין הפרשיות באות כסדרן ולא כמשמען כלל. ועוד כתוב: ויבא משה ויספר לעם את כל דברי י״י ואת כל המשפטים (שמות כ״ד:ג׳) , שהם המשפטים האלה הכתובים למעלה, שאמר בהם: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כ״א:א׳) , כי איננו נכון שיהיה על המשפטים שנצטוו בני נח ושנאמרו להם במרה שכבר שמעו וידעו אותם. ולא יאמר ׳ויספר׳ אלא בחדשות אשר יגיד.
וכבר היטיב לראות ר׳ אברהם שפירש הענין כסדרו, ואמר כי עד הנה ספר הברית. והנה הפרשיות כולן באות כהוגן, שאחר מתן תורה מיד בו ביום אמר השם אל משה: כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (שמות כ׳:י״ח) , והתחיל לחזור ולהזהיר על עבודה זרה: לא תעשון אתי וגו׳ (שמות כ׳:י״ט) , וצוה אותו: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כ״א:א׳) , וכל המצות הבאות אחרי כן, והשלים באזהרת עבודה זרה שימצאו בארץ ובעובדיה (שמות כ״ג:ל׳-ל״ג) , ואמר לו אחרי צוותך זה להם: עלה אל י״י אתה ואהרן. והזכירה הפרשה כי משה עשה כמצות השם ובא אל המחנה: ויספר לעם את כל דברי י״י (שמות כ״ד:ג׳) כאשר צוה אותו: כה תאמר אל בני ישראל וגו׳ (שמות כ׳:י״ח) , ואת כל המשפטים כאשר צוהו: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כ״א:א׳) , וקבלו הכל בשמחה ואמרו: כל אשר דבר י״י נעשה (שמות כ״ד:ג׳) . והטעם, כל הדברים האלה אשר דבר לך השם נעשה, כי מאמינים אנחנו בדבריך, כמו שסיפר במשנה תורה: ואת תדבר אלינו את כל אשר יאמר י״י אלהינו אלינו ושמענו ועשינו (דברים ה׳:כ״ג) .
ואז (כתבם משה (שמות כ״ד:ד׳) על ספר, והנה משה כתב בספר) [אמר השם למשה שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך הטיבו אשר דברו (דברים ה׳:כ״ד) כי קבלו הכל בשמחה, לך אמור להם שובו לכם לאהליכם (דברים ה׳:כ״ו) , והנה שבו לאהליהם ועשו שמחה משתה ויום טוב ביום קבלת התורה. ומשה כתב ביום ההוא בספר הברית] כל מה שנצטוה חוקים ומשפטים ותורות, [ולקח הספר ההוא להיות בידו עד למחרת, כי לא היה באותו היום כדי לבנות המזבח, ושתים עשרה מצבה, ולעשות עולות ושלמים, וכל המעשים הרבים ההם (שמות כ״ד:ד׳-ה׳) , ועוד שטוב ונכון הוא להמתין להם הברית עד למחר ולתת להם עצה ומתון בדבר לדעת הישכם אוהבים לעשות כן בכל לבבם ובכל נפשם.] והשכים בבקר ממחרת היום ההוא לכרות להם ברית על הכל, [וכל ישראל השכימו לרגליו, וחזרו למקום שעמדו בקבלם את עשרת הדברים ושם] (ו)בנה המזבח, וזבח הזבחים, ונתן חצי הדם על מזבח י״י וחצי הדם שם באגנות, ולקח הספר שכתב מאמש וקראו באזניהם, וקבלו עליהם עוד לבא בברית עמו, ואמרו: כל אשר דבר י״י נעשה ונשמע (שמות כ״ד:ז׳) אליך, ככל אשר תצוה מאתו ית׳, ואז זרק עליהם חצי הדם, כי זאת אות הברית לבא השנים בחלקים שוים.
ואחרי שהשלים מעשיו עמהם הוצרך למלאות דבר השם שאמר לו: עלה אל י״י אתה ואהרן וגו׳, והוא שאמר: ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא וגו׳ (שמות כ״ד:ט׳) . [ואמר לו השם פעם שנית: עלה אלי ההרה והיה שם (שמות כ״ד:י״ב) – הודיעו שיתעכב שם ימים בקבלת הלוחות והתורה.]
ועשה עוד מה שצוה: ונגש משה לבדו אל י״י (שמות כ״ד:ב׳) , והוא שאמר: ויבא משה בתוך הענן וגו׳ (שמות כ״ד:י״ח) . והנה מעשה הברית ביום המחרת למתן תורה, ובו היתה העליה שעלה משה אל ההר (שמות כ״ד:ט״ו) , וממנה נתעכב שם ארבעים יום. והוא שפירש הכתוב: ויקרא אל משה ביום השביעי וגו׳ (שמות כ״ד:ט״ז) , ונאמר: ויבא משה בתוך הענן וכו׳ (שמות כ״ד:י״ח) . וכל זה מתוקן ומבואר.
וראיתי במכילתא (מכילתא דרבי ישמעאל שמות י״ט:י׳) שנחלקו בדבר, יש שאמרו שהיה קודם מתן תורה בחמישי, ואמר להם הרי אתם קשורים תפוסין וענובין, מחר בואו וקבלו עליכם את כל המצות. ורבי יוסי בר׳ יהודה אמר בו ביום נעשו כל המעשים, כלומר בו ביום לאחר מתן תורה נעשו המעשים של סיפור העם וכתיבת ספר הברית, הכל כמו שפירשנו. ולזה שומעין שאמר כהלכה.
וטעם ואל משה אמר – בעבור שהיו עד כאן המצות והמשפטים אל בני ישראל, אמר עתה שהיה זה המאמר אל משה שהיא מצוה שיעשנה הוא בעצמו, כי צוה אותו אחר שתשים לפניהם המצות והמשפטים ותכרות עמהם הברית עלה אתה אלי, ולכך עשה המצוה הראשונה בששי, והשכים בשביעי בבקר וכרת עליה הברית, ואחר כן עלה אל ההר ההוא והנקראים, על הדרך אשר נצטוו.
וטעם עלה אל י״י – על דרך הפשט יזכיר שם במקום הכנוי, כמו: נשי למך (בראשית ד׳:כ״ג) , ואת יפתח ואת שמואל (שמואל א י״ב:י״א) , וכן: והאר פניך על מקדשך השמם למען י״י (דניאל ט׳:י״ז) . אבל בתלמוד (בבלי סנהדרין ל״ח:) שאלו: עלה אלי מיבעי ליה, ובכאן אמרו: זה מטטרון ששמו כשם רבו. כלומר ואל משה אמר השם הנזכר בתחלת הענין, ויאמר י״י אל משה: עלה אל מטטרון שנקרא בשמי י״י. והטעם, עלה אל מקום הכבוד אשר שם המלאך הגדול, והכונה כי משה יבא בתוך הענן אשר שם כבוד י״י ולא יבא אל השם המיוחד, כי לא יראנו האדם וחי (שמות ל״ג:כ׳) .
ואין כונת רבותינו כלל במה שכתב רבינו שלמה למעלה (רש״י שמות כ״ג:כ״א) , גם במסכת סנהדרין (רש״י סנהדרין ל״ח:) הפך הרב הענין. וכבר הזכרתי (רמב״ן שמות י״ב:י״ב) כונתם בשם הזה, וכל דבריהם אמת, אלא שדברו בהגדה ההיא כמסתיר פנים, כי רב אדית לא גלה למין ההוא השואל ענין מטטרון הגדול וסודו, וחלילה, אבל הזכיר לו כי על מלאך מורה דרך בעולם התחתון הכתוב הזה מדבר, ולפיכך אמר לו דאפילו בפרונקא לא קבילניה, דכתיב: אם אין פניך הולכים (שמות ל״ג:ט״ו) , שאנו לא קבלנו שליח בלתי השם הנכבד וכבר פירשתי (רמב״ן שמות כ׳:ב׳-ד׳) סוד הפנים וכל הענין בביאור למשכילים בו במתן התורה.