סודות רבי אברהם אבן עזרא
ראב"ע הבין הסוד אבל לא הבין
יציאת מצרים בשכינה בלילה ותפארת ביום אבל לעתיד הכל ברחמים
שמות יג, כא
וי״י הולך לפניהם יומם – כבר אמרו שכל מקום שנאמר וי״י – הוא ובית דינו (בראשית רבה נ״א:ב׳) , [הקב״ה עמהם ביום ובית דינו בלילה]. אם כן, פירוש הכתוב: שהשם שוכן בתוך הענן והולך הוא לפניהם ביום בעמוד הענן, ובלילה בית דינו שוכן בתוך עמוד האש להאיר להם, כטעם: אשר עין בעין נראה אתה י״י ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה (במדבר י״ד:י״ד) .
וראיתי בואלה שמות רבה: כי לא בחפזון תצאו, כי הולך לפניכם י״י (ישעיהו נ״ב:י״ב) – לשעבר אני ובית דיני הייתי מהלך לפניכם, שנאמר וי״י הלך לפניהם יומם – אני ובית דיני, אבל לעתיד לבא אני לבדי, שנאמר: כי הולך לפניכם י״י ומאספכם וגו׳ (שמות רבה י״ט:ו׳) . וסוד המדרש הזה כאשר הזכרתי, כי בגאולה הראשונה היה הקב״ה עמהם ביום ובית דינו עמהם בלילה, אבל לעתיד לבא תתעלה מדת דינו ברחמים, ויהיה הולך לפניהם, השם המיוחד, כי אלהי יעקב מאסף אותם עמו, ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה (תהלים קל״ט:י״ב) , כי הכל במדת רחמים מיוחדת.
ור׳ אברהם אמר כי הכתוב ידבר כלשון בני אדם, בעבור כי כח השם ושלוחו הולך עם ישראל, כדרך: מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיהו ס״ג:י״ב) .
והאמת שהוא כדרך: מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיהו ס״ג:י״ב) , אבל לא כאשר יבין ר׳ אברהם ממנו, וכתיב: כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת (ישעיהו ס״ג:י״ד) .
רמב"ן בראשית פרק יח פסוק כ – כג (פרשת וירא)
ורבי אברהם אמר בו סוד מילדי נכרים יספיקו בו. ו
ויש עוד 'זה המתהדר בסודותיו'
בענין אורים ותומים
ויקרא טז ח על סוד השעיר
והנה רמז לך ר"א שתדע סודו כשתגיע לפסוק ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. והמלה מורכבת, וחביריה רבים. והנה הענין מבואר
רמב"ן שמות פרק כח פסוק ל (פרשת תצוה)
, כאשר חשב בזה ר"א. ומה שאמר שאלו ראה תשובת רבינו האיי לא אמר ככה, כבר ראינוה וחשבנוה, וידענו כי ר"א לא נתכון אליה:
צל"ע
רמב"ן במדבר פרק כג פסוק א (פרשת בלק)
(א – ב) שבעה מזבחות – רמז בזה ר"א סוד עמוק
רמב"ן דברים פרק יא פסוק כב (פרשת עקב)
(כב) ולדבקה בו – אמר ר"א בסוף, והוא סוד גדול. ואין הסוד מטעם המקום הזה. אולי יאמר לאהבה את ה' ללכת בכל דרכיו עד שתהיו ראויים לדבקה בו בסוף. ונאמר ביהושע (כג ז ח) ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם כי אם בה' אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה, אם כן היא אזהרה מאזהרות ע"ז, שלא תפרד מחשבתו מן השם אל אלהים אחרים, שלא יחשוב שיהיה בע"ז שום עיקר אלא הכל אפס ואין. והנה זה כמו שאמר עוד (להלן יג ה) ואותו תעבודו ובו תדבקון, והכוונה להזהיר שלא יעבוד השם וזולתו אלא לה' לבדו יעבוד בלבו ובמעשיו:
רמב"ן דברים פרק לב פסוק ז (פרשת האזינו)
(ז – י) שאל אביך – רמז למבינים, וכן זקניך – והטעם, כמו שאמר (לעיל ד יט) אשר חלק ה' אלהיך אותם וגו', כי לכל חלק במטה חלק למעלה. וטעם למספר בני ישראל – כי צורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד, והוא סוד גדול, והעד כי חלק ה' עמו – וזאת מעלה גדולה שלא עשה כן לכל גוי, על כן אמר הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם, שנפל ממעלתו באולתו. וזה טעם אביך קנך, כי קנהו לכבודו וילמדהו כאשר יפרש במעשה האב עם הבן, לשון ר"א, ודברי פי חכם חן. ואם כן יהיה פירוש זכר ימות עולם – שיתנו לב לזכור ששת ימי בראשית הטובה שעשה להם בעת היצירה, כמו שיאמר בהנחל עליון גוים וגו'. בינו שנות דר ודר – שיבינו לדעת מה שנעשה להם בדורות מעת ששרתה שכינה ביניהם כאשר יספר ימצאהו בארץ מדבר וגו':
רמב"ן דברים פרק לב פסוק לד (פרשת האזינו)
(לד – לה) הלא הוא כמס עמדי – ראש הפתן האכזרי שלהם שמתי באוצרותי, להאכילם מפרי מעשיהם. כי לי נקם ושלם – לנקום נקמת ישראל מידם, ולי שלם, לשלם להם כפעלם שכחשו בי. לעת תמוט רגלם – כשתתמלא סאתם, כענין כי לא שלם עון האמורי עד הנה (בראשית טו טז). ור"א אמר שטעמו וגם רשע ליום רעה (משלי טז ד), והוא סוד גדול:
מתוך: מקורות הסודות