וחזר להביא עוד ראיה אחרת שלא יחשוב כחי ועוצם ידי עשה לי (דברים ח׳:י״ז) , ואמר: שמע ישראל דבר אמת מפי, כי הגוים האלה הם גדולים ועצומים יותר ממך, ואיך תנצחם במלחמה, ועוד יש להם ערים גדולות ובצורות לרום בשמים, ואיך תכבוש אותם, ועוד ששם עם גדול ורם בני ענקים שאתה ידעת מן המרגלים שראו אותם, ואתה שמעת מימים ראשונים שלא יתיצב אדם בפניהם. וכשיתברר לך כל זה, יש לך לדעת ולהאמין מן היום הזה כי לא תוכל לעבור אליהם כלל עד שתדע בלבך שהשם הוא העובר לפניך שהוא אש אוכלה, והוא ישמידם ויכניעם, לא כח ועוצם יד שנתן לך, אבל יד י״י עשתה זאת בתקיפים שבהם. וזה רמז למה שהיה: וי״י השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים (יהושע י׳:י״א) , וכך אמר שם: ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו כי י״י נלחם לישראל (יהושע י׳:י״ד) .
והערים הבצורות שהזכיר כאן רמז לחומת יריחו שנפלה לפני הארון, וזהו שאמר דוד: כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם (תהלים מ״ד:ד׳) – ימין השם וזרועו בתקיפים, ואור פניו שרצם בהרוגי המלחמה שנתן להם כח עליהם. וזהו שאמר הכתוב עוד: ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת (עמוס ב׳:ט׳) – ייחד האמורי שהיה עצום בהם והשם הוא המשמיד אותו.