ויגש אברהם ויאמר האף תספה – אפו של הקב״ה היא מדת דינו, וחשב אברהם שהיא תספה צדיק עם רשע, כי לא ידע מחשבות י״י אשר חשב עליהם ברחמיו כאשר פרשתי (רמב״ן בראשית י״ח:כ״ב) . ולכן אמר כי הגון הוא וטוב שישא לכל המקום למען חמשים הצדיקים, אבל לא יתכן, גם במדת הדין, להמית צדיק עם רשע (בראשית י״ח:כ״ה) , שאם כן יהיה כצדיק כרשע, ויאמרו: שוא עבוד אלהים, וכל שכן במדת רחמים שהוא שופט כל הארץ, והוא העושה משפט כענין: ויגבה י״י צבאות במשפט (ישעיהו ה׳:ט״ז) ואמרנו (בבלי ברכות י״ב:) המלך המשפט, וזהו ענין הכפל: חלילה לך (בראשית י״ח:כ״ה) . והקב״ה הודה שישא לכל המקום אם ימצא שם חמשים בעבורם, כי במדת רחמים יתנהג עמהם. ומה שיודיע אליך כל הענין היות ויאמר י״י כתוב יו״ד ה״א, וכל אשר הזכיר אברהם אל״ף דל״ת, והנה זה מבואר.