סיכום השיעור 📋
סיכום שיעור – הלכות קידוש החודש, פרקים ט׳-י׳
—
הקדמה כללית: הקושי של שנת החמה
דברי הרמב״ם
שנת החמה היא הזמן שהשמש לוקחת לעבור דרך כל שנים עשר המזלות ולחזור לאותה נקודה.
פשט
שנת החמה היא השנה הסולרית – המחזור של העונות. הרמב״ם עוסק בפרק ט׳ בחישוב תקופות – מתי כל עונה מתחילה.
חידושים והסברות
(א) שנת החמה מסובכת יותר ממה שחושבים: הגישה הפשוטה היא ששנת החמה היא דבר ידוע ופשוט – “אפילו הגויים יודעים זאת” – ורק שנת הלבנה מסובכת (כי צריך לחשב את המולד). אבל שנת החמה מסובכת בערך כמו שנת הלבנה, ואולי אף יותר.
(ב) מהלך הלבנה למעשה קל יותר להבחין בו: כל אדם יכול להסתכל לשמים ולראות את מופעי הלבנה (מלאה, חצי, חדשה, רבע), והמחזור נראה בבירור. לחשב בדיוק את המולד קשה, אבל עצם המחזור ברור. אצל שנת החמה, לעומת זאת, הרבה יותר קשה להבחין מתי בדיוק המחזור מסתיים:
– הימים משתנים לא בקצב אחיד – לא כל יום נעשה ארוך או קצר באותה מידה.
– בלי שעון (שיש בו שעות שוות) קשה מאוד למדוד בדיוק כמה זמן היום ארוך. השעון עצמו מבוסס על השמש (שעון שמש), כך שצריך למדוד צללים, וזה מאוד מסובך.
– אנחנו מבחינים בזה בקלות רק כי יש לנו שעון – אבל פעם לא היה שעון.
מובא מדרש שחישוב אורך השנה היה “הדבר הראשון שאדם הראשון ניסה לברר”, וזה היה קשה לו.
(ג) טעות קטנה מצטברת: טעות קטנה של כמה דקות לשנה מצטברת במשך מאות שנים לסטיות גדולות. למשל, הלוח שלנו שהולך לפי תקופת שמואל היום כבר מוסט בערך שנים עשר יום מהשמש האמיתית.
(ד) חכמי האומות הקדמונים (בבל) היה להם מוסד — מעין “כולל” נתמך על ידי המלך — שעסק באסטרונומיה במשך מאות שנים, רשם תצפיות, ועשה ממוצעים. היו להם רשימות של ליקוי חמה למאה שנה בדיוק. חכמי בבל כבר מוזכרים בספר ירמיהו — מסורת עתיקה מאוד.
—
המזלות – הכלי העיקרי למדידת שנת החמה
דברי הרמב״ם
הרמב״ם בהלכות יסודי התורה כותב שהשמים מחולקים לשנים עשר חלקים שווים (מזלות) – קוראים להם על שם התמונות (קבוצות הכוכבים) שנמצאות באותם אזורים, אבל המזלות אינם באמת התמונות, אלא שנים עשר חלקים שווים.
פשט
הדרך המדויקת והקלה ביותר שהאסטרונומים הקדומים (חכמי התקופות) השתמשו בה למדידת שנת החמה היא דרך מזלות – שנים עשר קבוצות הכוכבים בשמים.
חידושים והסברות
(א) איך זה עובד:
– לכוכבים יש זריחה ושקיעה ממש כמו השמש – הם עולים ממזרח ויורדים במערב. אם מישהו מסתכל כל הלילה, הוא רואה איך כוכבים אחרים עולים ואחרים יורדים.
– השמש נעה יחד עם הכוכבים (שניהם הולכים ממזרח למערב), אבל השמש זזה בערך מעלה אחת כל יום ביחס לכוכבים (360 מעלות ÷ 365 ימים ≈ 1°/יום). לכן השמש נמצאת כל חודש במזל אחר.
– איך מבחינים בזה: אי אפשר לראות אילו כוכבים נמצאים מאחורי השמש ביום (כי מאיר). אבל אפשר בשקיעה לראות אילו כוכבים יוצאים ראשונים, או בזריחה לראות אילו כוכבים עולים ממש לפני השמש – ומזה מחשבים שהשמש נמצאת במזל הנגדי.
(ב) למה זה קל יותר מכל השיטות האחרות:
– לא צריך שום מכשירים (לא שעון שמש, לא מדידת צל).
– צריך רק לצאת בלילה ולראות איזה מזל נראה בשקיעה/זריחה.
– זה מדויק יותר מאשר לנסות למדוד כמה זמן היום ארוך.
(ג) חידוש עיקרי – שנת החמה = שנת המזלות: “פשוט שנת החמה היא שנת המזלות – אותו דבר.” שנת החמה פירושה שהשמש עוברת דרך כל שנים עשר המזלות, וכשהיא חוזרת לאותה נקודה שבה התחילה – זו שנה.
(ד) למה זה בכל זאת קשה לחשב בדיוק? אם אפשר לראות באיזה מזל השמש נמצאת, למה אי אפשר פשוט לעשות 365 סימנים בשמים (כוכבים כסמנים) ולדעת בדיוק עד היום? תירוץ: קשה לאדם לזהות כוכב ספציפי – אפשר רק לזהות קבוצת כוכבים (מזל/קבוצת כוכבים). אפשר לראות אם השמש לפני הקבוצה, באמצע, או אחרי הקבוצה – אבל לא יותר מדויק מזה. חוץ מזה, צריך הרבה שנים של תצפית כדי להגיע לחישוב מדויק – מדידה של שנה אחת יכולה להיות בה טעויות קטנות שמצטברות.
(ה) [סטייה: איך מסתובבים הכוכבים לעומת השמש] לפי המודל הקדום (גלגלים) יש גלגל המזלות שמסתובב כל 24 שעות ממזרח למערב, וגלגל נפרד לשמש שגם מסתובב, אבל קצת אחרת – לכן השמש זזה ביחס לכוכבים. החישוב המדויק של איך שני הגלגלים עובדים ביחד (האם הם על אותו גלגל או נפרדים, ואיך הנטייה משפיעה על זה) לא עובד בבירור. חשוב: למזלות אין שום “השפעה” על השמש – זו תצפית אסטרונומית גרידא, לא אסטרולוגית. שני הגלגלים (שמש וכוכבים) הולכים בנפרד, וההבדל ביניהם יוצר את האפקט ששמש “נודדת” דרך המזלות.
—
התפתחות היסטורית של חישוב השנה הסולרית
חידושים והסברות
(א) שלבי הדיוק:
– פעם חשבו שנה היא 360 יום — לכאורה מכאן נובע שמעגל הוא 360 מעלות (לא 365).
– אחר כך גילו 365 יום, אחר כך 365 ורבע — זה בערך תקופת שמואל.
– החכם היווני היפרכוס גילה חישוב טוב יותר — רק 6.5 דקות מוסט מהמציאות. זה בערך 4 דקות פחות מ-365.25 ימים. זה בערך החישוב הנקרא תקופת רב אדא (לא בדיוק שווה, כי רב אדא הולך עם חלקים).
– בזמן הרמב״ם כבר היה אל-בטאני עם חישוב אפילו טוב יותר — רק 2 דקות מוסט. הרמב״ם עצמו היה לו חישוב שהוא רק 4 שניות מוסט.
– המאיה היו להם החישוב המדויק ביותר מכל הציוויליזציות הקדומות — רק 17 שניות מוסט.
– היום יודעים שסיבוב כדור הארץ משתנה קצת (שנייה כל שנה בערך).
—
פרק ט׳ – תקופת שמואל
דברי הרמב״ם
שנת החמה לפי חשבון שמואל: 365 ורביע ימים. התקופות חלות בימים מסוימים בשבוע במחזור של 28 שנה.
פשט
החישוב של תקופת שמואל מבוסס על שנת החמה של 365 ורביע ימים. כל פרק ט׳ עוסק באיך מחשבים מתי כל תקופה חלה – איזה יום בשבוע, איזו שעה.
חידושים והסברות
(א) למה מעניין לדעת איזה יום בשבוע התקופות חלות? זה עדיין לא ברור למה זה כל כך חשוב לדעת. כל החישובים של פרק ט׳ הם פחות או יותר רק על הנושא הזה.
(ב) תקופת שמואל לעומת תקופת רב אדא – שיטות בראשונים ואחרונים:
יש מחלוקת יסודית האם שמואל באמת התכוון שהחישוב שלו מדויק, או שהוא ידע שזה רק בערך:
– שיטת כמה ראשונים (ר׳ חייא ואחרים): תקופת שמואל היא רק בערך (בפרהסיא — לעולם), ותקופת רב אדא היא החישוב המדויק יותר (בצנעא — סוד). הלשון היא: “תקופת שמואל בפרהסיא, תקופת רב אדא בצנעא.” הבעיה עם השיטה: הם חשבו שרב אדא הוא מדויק, אבל אנחנו יודעים היום שרב אדא גם לא מדויק.
– שיטת הרמב״ם: הרמב״ם, שכבר ידע שתקופת רב אדא גם לא מדויקת, לא אמר ששמואל באמת גם ידע את החישוב של רב אדא. הוא אמר שזו באמת מחלוקת – לא ידעו, ואחר כך ידעו יותר טוב. הרמב״ם אפילו אמר: “נחלקו חכמי ישראל וגם נחלקו חכמי אומות העולם” – זו לא שאלה יהודית ספציפית, אלא שאלה אסטרונומית כללית. החכם שמחזיק בשיטה אחת ראה את הראיות של האחר, וזה לא שכנע אותו. זה לא חיסרון.
– ראיה שזו התפתחות היסטורית: הספר מאור עינים (מצוטט על ידי המחבר “אבידן”) מביא ראיה יפה: החישוב של שמואל מדויק לזמנו — כי הטעות מצטברת, ובזמן שמואל עדיין לא הצטברה מספיק כדי להבחין. בזמן רב אדא החישוב שלו מדויק. אחר כך ראו שגם החישוב של רב אדא לא מדויק מספיק.
(ג) שיטת החזון איש – הלכה למשה מסיני: החזון איש היה מאוד מודאג לומר שחכמים לא ידעו משהו, אפילו בעניינים מדעיים שיודעים היום בבירור, אפילו נגד הגמרא בפסחים (שכתוב שחכמי ישראל הודו לחכמי אומות העולם). הוא הסביר שכל החישובים הם הלכה למשה מסיני. נגד זה מצוטט רבינו אשר שאומר: “וידע דתקופת שמואל בכלל התורה… דתנהג בהם במה שמועם” — כלומר, תקופת שמואל ניתנה בסיני רק במובן שצריך לנהוג לפיה, לא שהיא באמת מדויקת. אבל לנקש לעדים (לחקור עדים בקידוש החודש) לא הולכים לפי תקופת שמואל.
(ד) “כי חכמתכם” – הערך של חישובים אסטרונומיים: הערך של לדעת תקופות ומזלות הוא “הנהגה מושכלת” – שאדם יכול להתמצא בזמן. היום אולי היינו אומרים שמי שיש לו שעון טוב מבין טוב.
—
ברכת החמה (קידוש החמה) – הנפקא מינה ההלכתית היחידה של תקופת שמואל
פשט
הנפקא מינה ההלכתית היחידה של תקופת שמואל היא קידוש החמה (ברכת החמה) — כל 28 שנה כשלפי החישוב מתחיל ניסן באותו יום ושעה כמו בריאת העולם (שבת, תחילת ליל רביעי).
חידושים והסברות
(א) מה הטעם בברכת החמה? השמש לא עושה שום דבר מיוחד באותו רגע — זה רק מפגש אנושי (התכנסות מתמטית של המחזור הסולרי עם ימי השבוע).
(ב) למה בכלל עשו תקופות? כדי לדעת קידוש החמה? “ברצינות? אין בזה שום היגיון.” תקופות נעשו כדי לדעת מתי השנה הולכת, לא בשביל ברכת החמה.
(ג) ברכת החמה היא בעצם ברכה על כך שמעשה בראשית הולך בסדר, בחישוב — שאפשר לחשב. אבל השמש לא עושה שום דבר באמת באותו רגע.
—
[הערה בצד: המחבר “אבידן”]
השיעור מזכיר מחבר שכותב תחת השם “אבידן” — זה כנראה שם בדוי (“אמתי לא נפוץ כשם אמיתי”), והוא “מחזיק את עצמו חכם מאוד.” זה לא היעב״ץ (שאומר “תורה יותר חסידית”).
—
פרק י׳ – חישוב אחר לשנת החמה (תקופת רב אדא)
הלכה א-ב: שנת החמה לפי השיטה השנייה
דברי הרמב״ם
“שנת החמה למי שיאמר שהיא פחות מרביע מחכמי ישראל” – יש חכמי ישראל שאומרים ששנת החמה פחותה מ-365 ורביע ימים. האורך המדויק: 365 ימים, 5 שעות, 997 חלקים, ו-48 רגעים. רגע מוצג כאן: “רגע הוא אחד משבעים ושבעה בחלק” – רגע אחד הוא 1/77 מחלק.
פשט
פרק י׳ מביא חישוב חלופי לאורך שנת השמש, שהוא מדויק יותר מתקופת שמואל. זה מה שנקרא “תקופת רב אדא” (אף שהרמב״ם לא קורא לזה כך במפורש – הראב״ד גם לא קורא לזה “תקופת ראב״ד,” זו ברייתא המובאת בראשונים).
חידושים והסברות
(א) תוספת שנת החמה על שנת הלבנה לפי החישוב הזה: לפי תקופת שמואל ההבדל בין שנת שמש לשנת לבנה היה 10 ימים, 21 שעות, ו-204 חלקים. לפי החישוב החדש זה 10 ימים, 21 שעות, 121 חלקים, ו-48 רגעים. ההבדל בין שני החישובים הוא בערך 80 חלקים (פלוס רגעים) – החישוב החדש עושה את השנה קצת יותר קצרה.
(ב) היתרון הגדול של החישוב הזה – אין תוספת ב-19 שנה: לפי תקופת שמואל נשאר אחרי כל מחזור של 19 שנה תוספת (שעה ועוד משהו), שמצטברת עם הזמן. לפי החישוב החדש מחזור ה-19 שנה מדויק – 7 שנים מעוברות ב-19 שנה יוצא שלא נשאר כלום. זו אחת הסיבות העיקריות למה זה חישוב טוב יותר.
(ג) החישוב מתקופה לתקופה: לפי תקופת שמואל בין תקופה אחת לבאה 91 ימים ועוד משהו. לפי החישוב החדש זה 91 ימים, 7 שעות, 519 חלקים, ו-31 רגעים. זה יותר מסובך כי צריך גם רגעים, אבל לכן יותר מדויק.
(ד) למה החישוב יותר מסובך: התוספת של “רגעים” כיחידת מידה חדשה היא המחיר לדיוק הגדול יותר. בתקופת שמואל לא היו צריכים רגעים.
(ה) התקופה הראשונה מחושבת אחרת: לפי תקופת שמואל התקופה הראשונה הייתה בערך 7 ימים לפני המולד הראשון. לפי החישוב החדש תקופת ניסן של השנה הראשונה (לפני בריאת העולם) הייתה בזמן אחר – הוא מזכיר “ששה שעות ושש מאות” (המספרים המדויקים). הסיבה שזה שונה היא כי לפי החישוב הקודם היה יותר מדי עודף.
(ו) מבנה הלכות קידוש החודש: פרק י׳ (ועוד פרק אחד) הוא “פשוט,” ומפרק י״א מתחילה “האסטרונומיה האמיתית” – החלק היותר טכני ומדויק של החישובים האסטרונומיים של הרמב״ם.
תמלול מלא 📝
שנת החמה והמזלות: כיצד מודדים את השנה באמצעות הכוכבים
הקדמה: הקושי של שנת החמה
דובר 1:
בואו נאמר, אנחנו לומדים כאן, איזה פרק למדנו אתמול? פרק ז׳? ח׳? ט׳? איפה אנחנו מחזיקים? פרק ט׳, נכון? על הנושא של… סיימנו את ט׳, בעצם, את הנושא של התקופות.
אה, אז אני מרגיש שלא תפסתי אף פעם, מה הסיפור כאן? זה משהו כזה, היה איזה קושי לדעת כמה זמן השנה? נראה שכן.
אנחנו חושבים שמסתכלים על אור, יודעים הכל. כי אנחנו לא תופסים. וגם, יש כאן את השנים, זה דבר פשוט. תמיד אומרים, אה, שנת הלבנה היא קצת מסובכת, צריך להסתכל על הלבנה מתי היא באה, המולד. ושנת החמה, מתי המולד החמה? בראש שלי היה מונח משהו שהגויים…
דובר 2:
טוב מאוד.
דובר 1:
אז איך יודעים גם שיש דבר כזה שנת החמה? מה זה אומר?
דובר 2:
אוקיי, אז אני מניח שהמילה היא, כשעובר שנה ורואים שוב את אותו אורך של היום, שהיום והלילה הם באותו אורך, אחרת כי… אז היום יש לזה שעון, זה מאוד קל לראות.
דובר 1:
טוב מאוד, אבל רק להיות ברור. ובעצם בחז״ל כתוב שזה היה הדבר הראשון שאדם הראשון ניסה לברר. והיה יום קצר. מדרש יפה. אבל מי שחי בטבע, כן יכול לראות שהשמש זורחת חזק וקל. זה actually not.
בואו אספר לכם את ההיסטוריה האמיתית, או מה שצ׳טשיוויטי שכנע אותי, אני לא יודע. אז מנסים לדבר על זה עכשיו.
אז זה אקטשלי, קודם כל, מובן מאליו, אפשר לראות שהיום נעשה ארוך יותר. קודם כל, זה תלוי איפה גרים. אז, נו, גרים. אבל בואו כבר נאמר…
אז בקיצור, אנחנו חושבים, אני תמיד למדתי בראש שלי ששנת החמה היא רק דבר אחד, אפילו הגויים יודעים על זה. זה לא מסובך. מתברר, זה בערך מסובך כמו שנת הלבנה. ואולי אפילו יותר.
למה שנת הלבנה היא למעשה יותר קלה
דובר 1:
הלבנה היא מאוד קלה. אפשר להתווכח באיזה רגע היה המולד, אבל זה שללבנה יש מחזור, זה מאוד ברור. אפשר לראות, כל אחד יכול להסתכל למעלה לראות. הלבנה היא לבנה היום זה אמצע החודש, הרי זה בערך הרבע הרביעי של החודש.
זה הרבה יותר קשה לראות. אה, טוב מאוד. אפשר, את כל הדברים האלה אפשר לראות, אבל קודם כל זה הרבה יותר מסובך. לדעת בדיוק. שוב, בערך שזה בקיץ, את זה אני תופס. אבל לדעת בדיוק, אפילו בכמה שבועות, זה לא כל כך קל.
הקושי של מדידת אורך היום
דובר 1:
אגיד עכשיו כמה זמן היום. יש לך שעון, עם שעון אתה יכול בקלות לחשב כמה זמן היום. אבל לא היה לך שעון, השעון הוא עצמו מבוסס על השמש, אז צריך בעצם לבדוק את הצללים, זה מאוד מסובך.
ולמה אנחנו שמים לב כי יש לנו שעון? כי אנחנו חיים לא עם השמש, אנחנו חיים עם השעון. לשעון יש שעות שוות, קל לחשב יחסית את זה. אבל פעם לא היה השעון, אמת?
אז הוא מראה לי כמה דברים שאפשר לראות, נכון? אז נראה, מסיבה כלשהי, את זה לא הבנתי כראוי. אז, אני אגיד לך אולי ככה, אולי אתה יכול לחשוב שקשה לדעת, לעשות חשבון כמה זמן זה לוקח. I don’t know.
מסיבה כלשהי, את זה שאלתי את החכם היום, למה זה כך? אבל מסיבה כלשהי, מה שרואים האסטרונומים, כלומר, יש, בוודאי, אדם רגיל ראה, זה נעשה ארוך יותר, זה נעשה קר יותר אפילו, דברים כאלה.
קודם כל, יכול להיות שקשה יותר להבין את זה. אתה יכול לראות שהיום נעשה ארוך יותר, אבל איך… זה לא הולך תמיד באותו קצב, נכון? לא כל יום זה נעשה כל כך קצר יותר, כל כך ארוך יותר.
אז, מסיבה כלשהי, לא היה כל כך קל לדעת מתי יבוא החורף. דרך אגב, זה דבר שצריך לדעת, זה איכר צריך לדעת מתי להכין את המחיצה שלו.
המזלות: הדרך המדויקת ביותר למדוד את שנת החמה
דובר 1:
אז, הדרך המדויקת ביותר, מסיבה כלשהי, באמת, בשורש הסיבה היא תמיד אותה סיבה, אבל הדבר שהם מצאו הוא הדבר שנקרא מזלות. מאוד מעניין, אני לא יודע על זה, מדברים גם המלומדים.
דובר 2:
אתה צריך לחיות אילו כוכבים השמש עולה.
דובר 1:
טוב מאוד, אתה כאן. הכוכבים לא זזים, מתי הכוכבים נשארים באותו מקום.
דובר 2:
טוב מאוד, טוב מאוד.
כיצד המזלות עובדים
דובר 1:
אז אתה צריך לגלות שני דברים. את זה ביקשתי היום. התירוץ הוא בערך כך: הכוכבים, לא רק הכוכבים, אז יש מאוד הרבה כוכבים ומאוד הרבה כוכבים שאפשר אפילו למצוא תמונות כאלה, כאילו מחברים יחד שני כוכבים. יש מזה משהו שמונים מונים היום. שמונים מונים היום. שאפשר לראות ב-88 אם זה מספר. לזה אין שום דבר, זה סתם דמיונות.
דובר 2:
לא, רק מה תמיד אתה התמונות…
דובר 1:
לא תמיד. רואים רק חצי מזה כל לילה, נכון? זה תלוי באיזו תקופה של השנה מה רואים בלילה, או איפה אתה גר. בדרך כלל, כל לילה אתה יכול לראות רק חצי מהשמיים, אבל מה שאתה יכול כן לראות כל לילה, זה לא לגמרי נכון.
בבת אחת אתה יכול לראות רק חצי, אבל זה מסתובב. כלומר, בתחילת הלילה רואים כוכבים אחרים מאשר בסוף הלילה. לכוכבים יש שקיעה. ויש זריחה בדיוק כמו השמש והלבנה. גם ללבנה יש זריחה, היא עולה ויורדת, אתה יודע?
דובר 2:
אם מישהו מסתכל על הכוכבים כל לילה שלם, הוא יראה שינויים.
דובר 1:
בדיוק. זה פשוט, אפשר אפילו לעשות תמונות. יש אנשים שעושים תמונות, זה מסתובב. זה קצת אחרת מהשמש, אבל זה מסתובב. זה עולה וזה יורד. גם ממזרח למערב. הכל עולה ממזרח והולך למערב. אוקיי? כך?
דובר 2:
או שהכוכב הולך גם ממזרח למערב, כך?
השמש והמזלות: כיצד הם מסתובבים יחד
דובר 1:
בדיוק. בערך כך ביום, בערך באותו אורך כמה שהשמש הולכת, ממזרח למערב. לכן, הגדולים היום אומרים שהעולם מסתובב, היו אומרים, יש גלגל המזלות, הוא מסתובב סביב כל יום ממזרח למערב, כל עשרים וארבע שעות, בערך מסתובב הוא את כל הדבר.
עכשיו, מלבד זה יש את השמש. השמש הולכת גם כל יום ממזרח למערב, את זה אפשר לראות ביום. אבל היא לא הולכת בדיוק כמו… היא לא על אותו מחזור בדיוק כמו המזלות. אז היא נוסעת יחד עם המזל. אבל שמים לב שכל חודש, המזלות שתים עשרה, מה שקוראים שנים עשר מזלות, זה שתים עשרה שחילקו את השמיים לשנים עשרה חלקים מדויקים.
כמו שהרמב״ם אמר בהלכות יסודי התורה, דווקא באותו אזור היו התמונות, קוראים לזה על שם התמונות, אבל מזלות לא עושים באמת את התמונות. זה זמן שעון.
אז השמש, כל חודש עומדת בשתים עשרה אחר של השמיים. היא עולה עם שתים עשרה אחר. כאילו היא נוסעת קצת יותר מהר מה… כן, טיפה יותר מהר מה… אתה מבין מה אני אומר? כאילו עכשיו לומר שהיא נוסעת קצת יותר מהר מהמזלות, אז היא זזה עם מעלה אחת כל יום בערך, 365 מעלות, יש בערך 360 מעלות, היא זזה בערך עם מעלה אחת כל יום סביב זה.
אבל המזלות הם גם בכיוון של צפון לדרום, אבל הם זזים רק למזלות, עוד צריך למזלות. הסיבה למה… הוא זז כי כל יום עולה קצת אחרת, אבל הם מסתכלים על המזלות על הדבר.
דיון: למה השמש זזה יחסית למזלות?
דובר 1:
משהו, את זה לא הבנתי בבירור. משהו, הסיבה למה, זה לא רק היום, הסיבה למה אני אומר שהם צריכים להיות. דרך פשוטה שהוא מהיר. הסיבה האמיתית היא דווקא בגלל זה. זה משתנה, זה לא הולך לקחת כל כך מהר, זה הולך בדיוק כל כך מהר. אבל בכל מקרה, העולם מסתובב, אבל דווקא בגלל זה זה נוטה קצת, בגלל זה זה נראה אחרת. לא הבנתי לפני מה החשבון.
אז, אני לא יודע הבדל, אם הם שניהם על אותו גלגל, אם הם בוודאי גלגלים אחרים. בגלל זה זה אחרת, כי יש להם אחר… הם הולכים קצת אחרת. לא הבנתי את זה בבירור, את זה אני צריך לעבור שוב.
כיצד שמים לב באיזה מזל השמש עומדת
דובר 1:
אבל מה שהבנתי זה פשוט, אני רוצה עוד… פשוט הבנתי, מה רואה אדם? פשוט, אני יוצא החוצה. התירוץ הוא כך: אני רואה, אי אפשר לראות אילו כוכבים. ביום זה לא חושך, זה מואר.
אז מה אני עושה? אני הולך בשקיעה ואני רואה מהצד השני אילו זה, עושה חשבון. או שאני יכול לראות אילו כוכב עולה ממש לפני השמש. יודעים שהשמש היא ממש אחרי זה. אלה בערך חשבונות כאלה.
אבל אפשר לראות שכל יום השמש היא במזל מסוים. כלומר שיש שנים עשר מזלות, יש שנים עשר, כן, שנים עשר חודשים בערך של שנת החמה. אז המשמעות פשוט שהשמש נוסעת עם, החודש היא נוסעת עם קבוצת הכוכבים הזו, עם האזור הזה בשמיים, במילים אחרות. זה כל העניין של המזלות.
שנת החמה = שנת המזלות
דובר 1:
לכן, זה דבר מדויק, זה נורא, הרבה יותר מדויק, יותר קל לראות אולי, או יותר מדויק מאשר זה יותר קל לחשב אותו מהדברים האחרים שדיברו, שהיום נעשה ארוך יותר, כל הדברים האלה. מסיבה כלשהי זה יותר קל. ממילא, חכמי התקופות מזלות תמיד חישבו, זה חישב את תקופות מזלות, איפה השמש לפי החשבון, כי אפשר לדעת תקופת טלה, ניסן, וכו׳.
דיון: האם למזלות יש השפעה על השמש?
דובר 2:
הם רק לקחו את זה כסימן, או שהם כבר לקחו את זה יותר משמעותי, הם חשבו משהו שהכוכב מביא את השמש?
דובר 1:
לא, לאו דווקא. שוב, איך זה עובד, כמו שאתה תמיד אמרת, כמו שאתה, זה שני גלגלים, אחד נושא את השמש, אחד נושא את הכוכבים, ויש משהו אחר, ממילא יוצא. אבל ה… לא שהמזל יש לו משיכה כלשהי על השמש. לא, לא, זה לא מוכרח לי.
הרעיון של המזל הוא, זה רעיון אסטרונומי. זה פשוט לחשב, זו הדרך הפשוטה הכי קלה, אדם יכול להסתכל בשמיים, או אולי הדרך הכי מדויקת, אני לא יודע בדיוק.
יכול להיות ש, אני אגיד לך, יכול להיות שלחשב, כמו שאני אומר, לחשב כמה זמן היום, אתה צריך מכשירים מיוחדים, אתה צריך לדעת למדוד בדיוק, היום תהיה לך שעון, פעם היה שעון שמש, אתה צריך לחשב. בערך אתה יכול, אתה יכול לעשות סימן, אמת, אבל אתה צריך לעשות את הסימן.
למזלות אתה לא צריך שום סימן. אתה צריך פשוט לראות, לך בלילה, ראה איזה מזל עולה לפני השמש, או איזה בשקיעה, ההפך, איזה הוא הראשון שעולה, תדע שהשמש היא בצד השני של זה. זה מאוד פשוט. לא צריך שום מכשירים, זו לכאורה הדרך הכי קלה לדעת.
חידוש: שנת החמה היא אותו דבר כמו שנת המזלות
דובר 1:
אז לא תפסתי את זה עד היום, שפשוט שנת החמה היא שנת המזלות. אותו דבר. מה זה אומר שנת החמה? זה אומר שהשמש נוסעת דרך שנים עשר המזלות לאורך השנה. וכשהיא חוזרת שוב לאיפה שהתחילה, יודעים שעברה שנה. ולחשב את זה בדיוק היה קשה לחשב. בדיוק. מובן בערך, מה זה עשרה ימים בערך, כל אחד תמיד ידע. אבל להיות מדויק היה גדול…
דיון: למה לא לעשות יותר משנים עשר מזלות?
דובר 1:
את זה מצאתי את ה… בואו נאמר, למה הם עשו שנים עשר?
דובר 2:
בואו נאמר, כשהם עושים עשרים וארבעה היה יותר קל, כי כל שבועיים היה חלק אחר. אני לא יודע למה זה קשה לחשב? אני לא יודע למה זה קשה לחשב שהוא יכול אפילו לעשות שלוש מאות שישים וחמישה קווים על השמיים עם כוכבים. אז היו יכולים לדעת את היום המדויק, או שזה פשוט לא שייך?
דובר 1:
כן כן, טכנית אפשר, זה קשה. צריך כבר לא לומר רק כוכבים ברורים שיוכלו… זה כן היה, זה טוב. הכוכבים עומדים במקום אחד, אבל צריך להיות מחשב. אני לא יודע למה זה קשה בעצם לחשב. לא הבנתי למה זה בעצם כל כך קשה ל…
לא, אני מתכוון שהמילה היא כי מחשבים לא נגד כוכב ספציפי, כי זה מאוד קשה לאדם לזהות איזה כוכב הוא כוכב ספציפי. אבל קבוצה של כוכבים אתה כן יכול לראות, ויכול לראות אם השמש היא לפני קבוצת הכוכבים, באמצע קבוצת הכוכבים, או אחריה.
אתה צריך לעמוד שם ו… אתה צריך פשוט לעמוד שם ולחשב. אתה צריך להיות לך חשבון, אתה צריך כמה שנים לדעת, לדעת בדיוק, נכון? לא בבת אחת תדע בדיוק, כי אתה עושה טעות קטנה זה נכון בחשבון שלך, נכון?
אז חכמי החכמים הקדמונים, יש לו תרשים של זה. לא האדם, אלא האדם. הוא עשה תרשים יפה. איך זה? חכמי החכמים הקדמונים, זה היה אחד הדברים שהם התאמצו כמה זמן בדיוק היא שנה.
בדרך כלל עד היום הזה זו שאלה, לדעת בדיוק, ואתה צריך לחשב שתיים על שנה אחת, אה, טוב מאוד.
ההתפתחות ההיסטורית של חשבונות אסטרונומיים והמחלוקת בין תקופת שמואל ותקופת רב אדא
הקושי של חשבונות אסטרונומיים מדויקים
אני לא יודע למה זה קשה בעצם לחשב. לא הבנתי למה זה בעצם כל כך קשה ל… לא, אני מתכוון שהמילה היא כי מחשבים לא נגד כוכב ספציפי, כי זה מאוד קשה לאדם לזהות איזה כוכב הוא כוכב ספציפי. אבל קבוצה של כוכבים אתה כן יכול לראות, ויכול לראות אם השמש היא לפני קבוצת הכוכבים, באמצע קבוצת הכוכבים, או אחריה.
אוקיי, צריך לעמוד שם ו… אתה צריך פשוט לעמוד שם ולחשב. אתה צריך להיות לך חשבון, אתה צריך כמה שנים לדעת, לדעת בדיוק, נכון? לא בבת אחת תדע בדיוק, כי אתה עושה טעות קטנה זה נכון בחשבון שלך, נכון?
חכמי אומות העולם הקדמונים ומוסדותיהם
אז, חכמי אומות העולם הקדמונים, יש לו אחריות על זה. לא האדם, אלא האדם. הוא עשה לו תרשים יפה. איך זה? חכמי אומות העולם הקדמונים, זה היה אחד הדברים שהם התאמצו כמה זמן בדיוק היא שנה.
זה היה, עד היום הזה זו שאלה, לדעת בדיוק, ואתה צריך לחשב, אז על שנה אחת, אה, טוב מאוד, לדעת שנה אחת זו לא חכמה גדולה, זה בערך. אבל אתה רוצה לדעת לחשב לאלף שנה קדימה, ואם אתה עושה טעות של דקה אחת, אתה נסחף עם כמה ימים.
כאן מתחילה הקושי, החברים שלנו מהלוח, כן? אנחנו עושים את המחזורים של שני שמי בראשית. אם אתה כמה דקות על… אבל אתה תבין את כמה הדקות, כי זה לא יכול להיות, שנה אחת לא יכולה להיות גדולה יותר מהקטנה. כל השנים הן אותו דבר. אם אתה תוסיף כל שנה כמה דקות, בואו נאמר… אחרי כמה שנים, היום למשל, כמו שהוא אומר, היום שאנחנו הולכים עם תקופת שמואל, הלוח שלנו הולך עם תקופת שמואל, אנחנו כבר נסחפנו, בערך שנים עשר יום מהשמש. זה מצטבר, right? It’s adds up. כל הזמן.
אז, זו החכמה, לדעת בדיוק. ועל זה צריך… מה צריך? צריך פשוט שמישהו יעמוד כל יום ויחשב איתך. אני לא יודע אם יש משהו חכמה גדולה יותר מזה, אבל זה פשוט… זה לא קל. זה לא פשט שמישהו שלא יודע כזה בערך אפשר לדעת, אבל לדעת בדיוק זה מסובך.
חכמי בבל והמסורת האסטרונומית שלהם
אז, יש לו רשימה ארוכה שהאדם מצא מהחול מקדמונות כמה זמן כל אחד אמר שהשנה היא. היה בכלל, פעם חשבו שהשנה היא שלוש מאות שישים יום. לכאורה בגלל זה יש להם שלוש מאות שישים מעלות ולא שלוש מאות שישים וחמש, אני לא יודע, כי הם עשו את המעלות.
אחר כך, סוף סוף גילו שזה כבר שלוש מאות שישים וחמש. אחר כך, זה ה… שלוש מאות שישים וחמש ורבע, זה פחות או יותר תקופת שמואל, נכון? וכן הלאה.
המשך שיעור על תקופות
הוא אומר שהמדויק ביותר מאז בזמנים הוא המאיה, שהיה להם לוח מדויק ממש, שטעה רק בשבע עשרה שניות. מאוד מעניין.
זה המעשה המעניין, שפעם, בוא נשאיר את המאיה, זה לא נוגע אלינו. מה שנוגע אלינו הוא שהאסטרונומיה הקדומה שהייתה בזמן חכמים, בזמן, הייתה פחות או יותר הבבלית, ואחר כך היוונית שהם קיבלו מהבבלים.
והבבל היה מאוד… הוא מביא גם פרסים, אני לא יודע מי הפרסים, עדיין לא תפסתי, אבל אני יודע שהבבלים, זה אמרתי שחכמי בבל כבר מוזכרים בספר ירמיהו, זה דבר מאוד עתיק. מאות שנים היו להם רשימות מדויקות מתי יש ליקוי חמה, גם משהו שהיה לי רשימות של מאה שנים בדיוק איך זה עובד.
וכל אחד היה איזה חכם אחד. לא, לא חכם אחד, אלא זה מוסד, שהמלך תמך בכולל, היה איזה כולל שעסק בזה. ולא, רשמו, זה היה מוסד, רשמו במשך מאות שנים, כך, עושים ממוצעים, אתה יודע, כל פעם אפשר לעשות את החשבון. אז היו להם חשבונות טובים, והחשבון שלהם היה שלוש מאות וחמישה וששים ורבע. זו תקופת שמואל בערך.
ההתפתחות ההיסטורית של החשבונות
היפרכוס ותקופת רב אדא
מאוחר יותר בא החכם היווני היפרכוס, הוא גילה שזה קצת יותר טוב. זה רק שש וחצי דקות נכון מהמציאות. זה קצת פחות משלוש מאות חמישה וששים ורבע, נכון? ארבע דקות פחות.
מאוחר יותר, זה בערך החשבון שנקרא תקופת רב אדא. זה לא מדויק, אבל בערך, כי רב אדא הולך עם חלקים, אולי זה הסיבה? אני לא יודע. בערך, זה החשבון.
אל-בטאני והרמב״ם
עכשיו, מאוחר יותר יש, הוא אומר שבזמן הרמב״ם כבר היה אל-בטאני, והוא עשה אפילו חשבון טוב יותר, עוד יותר מדויק. כלומר, ידעו שתקופת רב אדא גם היא לא מדויקת, אלא לפי מה שהוא אומר שזה רק שתי דקות טעות.
והרמב״ם אומר, היה לו אפילו חשבון טוב יותר, זה רק ארבע שניות טעות מהמציאות. אנחנו יודעים בדיוק, כלומר חישבו ביד, חכמי זמננו. בסדר? גם, החכם יגיד שזה משתנה באמת, הארץ מסתובבת קצת, בסדר, שנייה כל שנה או משהו. אני לא יודע, אני לא יודע, מה העניין בזה? אז זה…
המחלוקת בין תקופת שמואל ותקופת רב אדא
המחבר “אבידן” ושיטתו
אני לא יודע, אז מה? יש כאן שאלה של הראשונים, זה מה שהאדם מדבר. אני רק אומר פחות או יותר את תורת האדם, רב, מה שלא יהיה שמו, הוא מחשיב את עצמו חכם מאוד. לא יעב״ץ, לא, יעב״ץ אומר יותר תורה חסידית. האדם הזה, הוא נקרא, זה שם מזויף סתם. אבידן, הוא לא נקרא. אמתי זה לא שם אמיתי רגיל. יש אנשים שנקראים נאוויטאי, אבל אני לא מאמין שהוא נקרא כך.
השאלה של שטויות והבלים
יש את השאלה של חז״ל, מה הן השטויות וההבלים? הנקודה היא אבל הסברא לכאורה נכונה. יש, יש לנו בספרי עיבור שלנו, ספרי אסטרונומיה של הראשונים, יש את שני החשבונות, הנקרא תקופת שמואל ותקופת רב אדא.
אם רוצים להציג זאת, תקופת שמואל היא פחות או יותר חשבון חכמי בבל, שהיה מקובל. תקופת רב אדא היא בערך חשבון היפרכוס, נכון? החשבון היווני הוא קצת מאוחר יותר.
ההבנה ההיסטורית: שמואל ורב אדא בזמנם
וממילא, אדם נורמלי יגיד ששמואל אכן היה מהאמוראים הראשונים, הוא עדיין לא ידע, אולי הוא כן ידע, אבל הוא לא ידע מהחשבון של היוונים. באזורו, הוא גר בבבל אכן, שם היו החכמים, לא בבבל, האימפריה הפרתית, מה שלא יהיה. סליחה, הסאסאנים. בקיצור, הוא החזיק באסטרונומיה, לא היה לו הכל. הוא ידע את החשבון שלו בזמנו.
מאוחר יותר היה רב אדא שהיה הרבה יותר מאוחר, לפי מה שהם אומרים, הוא ידע שמאוחר יותר היה לו החשבון היותר נכון.
הראיה ממאור עיניים: החשבונות תואמים לזמנם
זה מה שהוא אומר, ויש לו ראיה יפה, לא לו, הוא אומר עוד ממאור עיניים, מה שלא יהיה, שזה כך, כי החשבון של שמואל תואם לזמנו. כלומר, מאחר שהטעות מצטברת, אם מחשבים את הזמן של שמואל, ובזמן שמואל עושים את החשבון תקופה על החשבון הזה… צריך להיות יותר חכם מכולם.
לא, לא, לא, זה נכון. מאחר שהטעות, אם זו טעות קטנה, מדברים על כמה דקות טעות. בסך הכל ארבע דקות זה ההבדל של שמואל עם רב אדא, בערך, נכון? שמואל הוא שלוש מאות חמישה וששים ורבע, ורב אדא הוא ארבע דקות פחות. ארבע דקות פחות, נכון? זה רק ארבע דקות הבדל. זה קצת קצת, קצת קצת, כל יום הבדל.
לוקחים כמה מאות שנה, אני לא יודע כמה זמן, מה שלא יהיה. אז, בזמן שמואל יצא נכון לפי החשבון שלו. ובזמן רב אדא יצא נכון החשבון שלו. מאוחר יותר תפסו שגם זה לא נכון. כי עבר עוד זמן, ראינו שמצטברות עוד טעויות.
אז ממילא, יפה מאוד אפשר לראות שיש אכן הבדל בתקופות לכאורה בשני הדברים. זה מה שהאחרונים המודרניים, המשכילים אמרו, וכך זה לכאורה נכון במציאות.
שיטות בראשונים
שיטת רבי חייא: תקופת שמואל בפרהסיא, תקופת רב אדא בצנעא
בראשונים אנו מוצאים שתי שיטות. יש את השיטה שכבר אמרנו שרבי חייא, אני לא יודע מי כתב, ואחרים כולם אמרו שבעצם תקופת שמואל היא רק בערך, תקופת רב אדא היא המדויקת, והיה שהלשון הייתה תקופת שמואל בפרהסיא, תקופת רב אדא בצנעא.
עכשיו, הבעיה היא שהם התכוונו שרב אדא הוא כן מדויק, הם לא ידעו שרב אדא גם הוא לא מדויק. ממילא הם אמרו זאת, הם אמרו שעשו חשבון בערך לעולם, אבל באמת היה סוד.
שיטת הרמב״ם: זו מחלוקת
הרמב״ם, שידע שתקופת רב אדא גם היא לא מדויקת, הוא לא אמר שזה כך, לא אמר ששמואל בעצם גם ידע את רב אדא, אלא הוא אמר שזו אכן מחלוקת, והרמב״ם אפילו אמר שגם לגויים יש את המחלוקת, לא נאבד, זו מחלוקת. לא ידעו, היום יודעים יותר טוב.
שיטת החזון איש: הלכה למשה מסיני
החזון איש ודומיהם הפרומים הם מאוד כועסים, והם מאוד מעוניינים לומר שהכל הלכה למשה מסיני, כל החשבונות, פרשת פרשת. כן? כן, מאוד מצחיק. זה לא על כי יחח מתחתך ממונתך, כי הרמב״ם אומר כך… לא, על הבשורה הלכה.
הוא מאוד מודאג שהלוח שלנו הולך לפי שקר, לפי משהו שהוא טעות, והוא מאוד מאוד מודאג. החזון איש היה מאוד מאוד מודאג לומר שהחכמים לא ידעו משהו, אפילו מדע שיודעים בבירור, אפילו הדברים שיודעים, אפילו יש את הגמרא בפסחים. הוא היה מאוד נגד זה, ממילא הוא המציא כל מיני הלכות למשה מסיני עם דברים.
אבל הוא מביא את זה ככה לא. רבי אשר, קשיא שלמה, וידע דתקופת שמואל בכלל התורה. רואה את החלק של ניתנו מסיני, דתנהג בהם במה שמועם, לנקש לעדים לא הולכים בזה. אז לגבי מה מתנהגים עם תקופת שמואל?
בקיצור, זה לא… זה מאוד לא… לא ברור, כי כל הנפקא מינה של תקופת שמואל היא לגבי קידוש החמה.
הבעיה של קידוש החמה (ברכת החמה)
מה הנקודה של ברכת החמה?
אם רוצים למצוא הבדל הלכתי, כי ההיפך, תקופת שמואל היא רק… למה עשו תקופות? לדעת קידוש החמה? ברצינות? אין בזה שום היגיון. תקופות צריך לדעת מתי השנה תהיה.
לא, לא, לא, חוץ מהמחזור השנתי, יש לשמש עוד מחזור? לא מצפון צדיק… לא, מחזור אחר הוא רק חשבון. הכ״ח הוא רק… אם אני מבין נכון, זה לא עושה כלום. השמש לא משתנה כלום. הדבר היחיד שמשתנה הוא שאנחנו… שוב, כל החשבונות איך מחשבים, אחרים… מחזורים אחרים אחד לשני, נכון?
מה היא תקופת החמה? נכון, לא חמה לגבי לבנה. מה למדנו? ברכת החמה היא פשוט השמש עם ימי השבוע. זה כל מה שיש. אני לא יודע מה הנקודה בזה.
כל תשעים ושמונה שנה מתחיל ניסן באותו, לא רק באותו יום, באותו יום ובאותה שעה, כמו שהתחיל בשבת בראשית לפי החשבון שגם אנחנו חשבנו. מה הנקודה? אין לי מושג. זה מזויף. אני לא יודע.
ברכת החמה היא המצאה אנושית
זה מאוד מעניין, כי מה יש לראות? בסדר, אולי הברכה נעשתה על זה שאפשר לעשות חשבונות. זה פשוט. זה פשוט המצאה אנושית שמצאו. כן, זה… מוסיפים כל מיני יראות שיעשו מצווה.
אה, היית רוצה לעשות את אותה ברכה? בסדר, מעשה בראשית הולך עם סדר, עם חשבון. אבל אפשר… השמש לא עושה כלום באמת באותה ברכה.
תקופת רב אדא – חשבון אחר לשנת החמה
סיום פרק ט׳ – תקופת שמואל
דובר 1: בסך הכל שימי השבוע תואמים את אותו… כי אומרים לפי החשבון, יש כאן ארבע כפול שבע. זה כל החשבון. I don’t know why that’s so interesting.
אין זה הגיוני לומר שבגלל זה שמואל עשה את החשבון, הוא עשה את החשבון בגלל החשבון בגלל אסטרונומיה, וזה היה קצת לא נכון. מה רע שזה קצת לא נכון?
האדם האחר מדבר גם על הדבר האחר שלא דיברתי אכן על החשבון של עיגול ומרובע, והחשבון של פ״א, שעומד בגמרא שזה אחד לשלושה וזה קצת יותר. והוא אומר שזה אכן אז כך חשבו. מה אתה רוצה מאיתנו? לכאורה הוא צודק, ואין בעיה.
לא, לא צריך להיות טיפש. אני לא נוהג להיות טיפש יותר מהסטנדרט. צריך להיות בערך אותו דבר. אתה צריך להיות כל חכם ממחלוקת ישראל, אתה בקי בהלכה, בקבלה, אתה צריך גם להיות אסטרולוג, זה לא אפשרי, זה למעלה מדרך הטבע.
צריך מחלוקת, אין בעיה. להיפך, כמו שהרמב״ם אומר, נחלקו חכמי ישראל וגם נחלקו חכמי אומות העולם. כנראה, החכם שהחזיק כך, ראה את הראיות של זה שאומר כך, ונו, זה נראה לו, השני בדיוק להיפך. זה לא משהו אקסטרה, מבין אתה לומר, זה לא משהו מעניין כאן. בסדר, נו.
זה עד כאן מה שהבנתי עד כה, הנושא של התקופות. ונו. מה שאנו קוראים תקופות, פשוט הרבעים של ה, מתי השמש היא הארוכה ביותר, הקצרה ביותר, וכדומה, כמו שאמרת. נו.
למה זה כל כך מעניין לדעת באיזה יום בשבוע הדברים יכולים להיות? זה עדיין לא הבנתי. אבל זה כל החשבונות של פרק ט׳. הם פחות או יותר רק על זה.
אחר כך יש פרק י׳, ועוד פרק אחד שהוא פשוט. אחר כך, פרק י״א מתחילה האסטרונומיה האמיתית. אם אתה רוצה, אפשר ללמוד אותה. כן. בסדר.
פרק י׳ – שנת החמה לפי חשבון אחר
הלכה א: שנת החמה למי שיאמר שהיא פחות מרביע
דובר 1: פרק י׳, בוא נלמד. בסדר? שנת החמה, מה יש כאן?
דובר 2: יש לך הרהור? מה הדיבורים כאן? חשבון אחר לשנת החמה.
דובר 1: אה, האמיתי, הנכון. קודם דיברו על תקופת שמואל, עכשיו מדברים על תקופה יותר נכונה. הראב״ד לא קורא לזה תקופת ראב״ד. הראב״ד הוא סתם דבר שהומצא. זה לא ברור… הרמב״ם אומר שם כבר, אני לא יודע.
דובר 2: כן, זו ברייתא המובאת בראשונים, אני יודע.
דובר 1: בסדר, זה שואל מרן… לא, סליחה, אני במקום הלא נכון. שנת החמה, הלכתי למקום הלא נכון. נו, איפה ה… לא כאן? לא, לא טוב.
מה היא המעלה הגדולה של לדעת את הדברים, לחשב תקופות ומזלות? פשוט לדעת איך מחזיקים בשנה. אולי אפשר לומר היום ש… “כי חכמתכם”, מי שיש לו שעון טוב מבין טוב. זה קצת הנהגה משכלת של אדם, שהוא יכול להתחשב בזמן, משהו כזה, אני לא יודע.
בסדר, פרק ח׳, י׳. שנת החמה למי שיאמר שהיא פחות מרביע מחכמי ישראל. מה? זה מעניין, יש שם כבר, למי מחכמי ישראל שיאמר, כן? מה הוא מתכוון? שזה פחות מרבע היום?
דובר 2: רבע מתכוון 365 ורביע.
דובר 1: אבל החכמים קודם, שישנם חכמי ישראל שאומרים שזה רבע, יש שיעור פחות מרבע. בסדר, אז זה שאומר שזה פחות מרבע, הוא אומר מה? כמו רבע מחכמי ישראל של היום. לומר, הוא גם יגיד שאורך השנה הוא שלוש מאות וחמישה… מה זה פחות מרבע? זה מה שהוא רק רוצה לומר, מה זה פחות מרבע?
זה 365, חמש שעות, תתקצ״ז, ותשע מאות ושבעים חלקים? מה זה רגע? דבר חדש, מעולם לא שמעת על זה? רגע.
דובר 2: לא, רגע הוא אחד משבעים ושבעה בחלק. אני יודע.
דובר 1: 5? אני צריך לעשות מספרים. 997? ו-48, רגע? מה זה 67 על… 900 חלקים, לא זוכרים כבר כמה זה. כמה חלקים יש בשעה?
דובר 2: 800.
דובר 1: 800. אה, זה בערך חצי שעה. מה שלא יהיה.
דיון: ההבדל בין שני החשבונות
דובר 1: לפי החשבון הזה יוצא החשבון אחרת. הוא לא הולך לחשב את החשבונות של המחזור של הלבנה והשמש לפי החשבון הזה. יוצא לפי החשבון הזה, תוספת שנת החמה על שנת הלבנה היא לא אחד עשר יום, אלא… עשרה ימים ואחד ועשרים שעות ומאה ועשרים ואחד חלק, ושמונה וארבעים הוא מביא אחרים. סימן ל״ה י״ד כ״א ק״א מ״ח.
איך עמד קודם תוספת שנת החמה על שנת הלבנה? אני לא זוכר.
דובר 2: הוא החזיק מספר אחר.
דובר 1: כן, זה לכאורה בפרק. פרק ו׳, איך למדנו את החשבון של תשע עשרה שנה? אולי אומר, ו׳ אחר? כן. פרק ו׳? פרק ו׳ סוף או מה? לא, למה? זה נשאר… לא, זה לא מדבר על זה. איך עמד ה… הוא לא אומר איך עמד. כבר מר, זה כבר לא לבנה. למי אנחנו שואלים את זה?
בשנת החמה, שלוש מאות וששים וחמש שעות. יוצא חמש שעות ימים ואחת ושעה, מאתיים וארבעה חלקים, נכון? זה המספר לפי החשבון שדיברנו קודם על רבע יום. ולפי מה שאנחנו לומדים, נכון? 11 days, 21 hours, ו-204. רצד, יש אלף ושמונים. יש אלף ושמונים חלקים בשעה. אני עושה טעות. אלף ושמונים.
וכאן, לפי החשבון הזה כמה? כמה זה? 10 days and 21 hours. 10 days, 21 hours, and 121 out of 1080. 48 out of 67, נכון? זה פחות, נכון? זה קצר יותר קצת מזה. זה היה רד חלקים בסוף, וזה 121 חלקים. אלה החלקים העיקריים. כאן כתוב 47, כאן כתוב 48, יכול להיות בסוף. כן, 48.
דובר 2: מה הברייתא?
דובר 1: כן, כן. לא, לא קודם. קודם הוא הוסיף כאן את הרגעים. הרגעים לא היו קודם. קודם היה רק הנושא של כמה זמן זו שנת החמה, שזה היה 21 ו-204, נכון? ההבדל בין שנת החמה ושנת הלבנה. נכון? כן. יש הבדל כאן? כאן כתוב כמה חלקים זה? שניהם זה 21 שעה, נכון? נכון?
זה רק הבדל של בערך מאה חלקים. כאן יש לזה מאתיים. ארבעה חלקים, כאן יש מאה עם… ארבעה הרבה חלקים, נכון? מאה עם מאה ועשרים ואחד חלקים, בסדר? נכון? בערך הבדל של שמונים חלקים, עם עוד רגעים עם דברים.
ולפי זה זה קצת יותר קצר, זה ההבדל. תפסו שלפי התקופה השנייה, שיטת רבי אדא הנקרא, שיטת רבי אדא, השנה קצת יותר קצרה.
המעלה הגדולה של החשבון הזה – אין תוספת ב-19 שנה
דובר 1: יוצא, לפי החשבון הזה אין שום תוספת בתשע עשרה שנה. תשע עשרה השנה מדויקת בדיוק. ועושים שבע שנים מעוברות בתשע עשרה שנה, יוצא בדיוק האחר יוצא תוספת, של בערך מאה חלקים.
מה אמרו שנשאר משהו אחרי כל שנה, שעה עם משהו, ואחרי כל תשע עשרה שנה נשאר? לפי החשבון הזה לא נשאר כלום, זה על אחד הסיבות למה זה חשבון טוב יותר, נכון?
ולפי החשבון הזה גם יש מספרים אחרים בין התקופות, כי הרי המספרים קטנים יותר. ממילא, בין תקופה אחת אין 91 יום ומה שהיה שם, אלא 91 יום ושבע שעות בדיוק, נכון? מסכים? רק 91 יום עם… עם… כן? והחשבון בין התקופה לתקופה הוא גם מספר אחר. 91 יום… ו-7 שעות, ו-519 חלקים, וגם רגעים, 31 רגעים.
אתה רואה אז למה החשבון מסובך יותר, צריך גם רגעים, אמת? נכון? למה זה מסובך יותר.
הלכה ב: אותו חשבון לפי השיטה החדשה
דובר 1: אוקיי, אצלנו לפי החשבון זה אותו דבר. לפי החשבון תדע מתי תקופה אחת תחשב מזה, תדע את אותו דבר, כמו שעשו בחשבון הקודם. מכאן תחשב את מספר הימים, תגיע לתקופה הבאה. נכון.
ועוד דבר, לפי החשבון הזה, יש משהו אחר. מסיבה כלשהי, המולד הראשון מחשבים גם אחרת. התקופה הראשונה מחשבים גם אחרת. קודם אתה זוכר אמרנו שהתקופה הראשונה הייתה בערך שבעה ימים לפני המולד הראשון.
לפי החשבון הזה אומרים אחרת, שתקופת ניסן, לפי החשבון הזה, הייתה בשנה הראשונה, קודם בריאת העולם ניסן, בשש שעות ושש מאות ושש מאות, ושני למה פחות? כי הסיבה למה עשו את החשבון כך אז היה יותר מדי עודף… זו בערך הסיבה. רבינו לעולם, לכל שעה אין בשורש מגיע.