סיכום השיעור 📋
סיכום השיעור — רמב״ם הלכות קידוש החודש פרק ט׳ הלכה א׳
—
הלכה א׳ — שנת החמה: המחלוקת על אורך שנת השמש
דברי הרמב״ם
שנת החמה — יש מחכמי ישראל שהוא אומר שהיא שס״ה יום ורביע יום בלבד… ויש אומרים שהיא פחות מרביע… וכן חכמי יון ופרס יש ביניהם מחלוקת בדבר זה.
פשט
הרמב״ם מביא מחלוקת על האורך המדויק של שנת השמש (שנת החמה). שיטה אחת אומרת שהיא בדיוק 365 יום ורבע (רביע יום). שיטה שנייה אומרת שהיא מעט פחות מרבע. הרמב״ם מעיר שאותה מחלוקת קיימת גם בין חכמי יון ופרס.
חידושים והסברות
1) הלשון “שהוא אומר” — מדוע “הוא” ביחיד?
הרמב״ם כותב “יש מחכמי ישראל שהוא אומר” — בלשון יחיד, לא “שאומרים” ברבים. זה מראה שזהו חכם אחד מישראל שסובר כך, לא רבים. הלשון “יש מחכמי ישראל” (לא “יש חכמי ישראל”) פירושו “יש אחד מחכמי ישראל” — שיטה יחידה.
2) מי הם בעלי המחלוקת? — שמואל ורב אדא בר אהבה
המפרשים אומרים שה״יש מחכמי ישראל שהוא אומר” הוא שמואל (תקופת שמואל — 365 יום ובדיוק רבע), והשני הוא רב אדא בר אהבה (תקופת רב אדא — מעט פחות מרבע). הרמב״ם לא מזכיר שמות, וזה מנהגו הכללי.
3) מדוע הרמב״ם לא מביא שמות
מנהגו של הרמב״ם בכלל לא להביא שמות של חכמים, כדי שלא יהיו “חסידים” של אותו חכם ויחשבו אוטומטית שהוא צודק. אבל אפילו בלי טעם זה, אם הוא לא מביא שם, הוא חייב לכתוב “הוא” לציין את היחיד.
4) הרמב״ם מביא מחלוקת — ראיה לדרך הלימוד
זהו אחד המקרים שהרמב״ם מביא מחלוקת, וזה מעניין כי דרכו של הרמב״ם בדרך כלל לא להביא מחלוקות. זה צריך להתוסף לרשימת מקרים כאלה.
5) חכמי יון ופרס — הראיה הגדולה של הרמב״ם על מחלוקות במציאות
הרמב״ם מביא שגם אצל חכמי ישראל וגם אצל חכמי יון ופרס יש את אותה מחלוקת. זוהי ראיה גדולה לדרך הלימוד: שמחלוקות במדרש או בענייני מציאות אינן שונות ממחלוקות שיש לחכמי אומות העולם. בדיוק כמו שמדענים חלוקים על המציאות (למשל “שמים נבראו תחלה” או “ארץ נבראת תחלה”), כך גם חכמי ישראל — זוהי מחלוקת במציאות, לא מחלוקת בהלכה. הרמב״ם לא אומר שיש שיטה יהודית ושיטה גויית והגויים מדויקים יותר. הוא מביא ששתי המחלוקות קיימות במקביל — גם אצל יהודים, גם אצל גויים. זוהי הצגה מודעת: אי אפשר לומר שהחכם היהודי טועה כי החכם הגוי אומר אחרת, כי אצל הגויים עצמם יש גם מחלוקת.
6) המקור של שמואל — עירובין; המקור של רב אדא — סוד העיבור
לשיטת שמואל יש מקור במסכת עירובין, שם שמואל עשה חישוב על התקופה. אבל לשיטת רב אדא אין מקור ברור בגמרא. נאמר שזוהי “ברייתא הנקראת על שמו” — ברייתא המיוחסת לרב אדא, אבל לא ברור מהיכן זה מגיע. זה קשור ל״סוד העיבור” — מסורת על העיבור.
7) תלמי (פטולמי) ורב אדא — הקשר
מצוטט שתלמי (Ptolemy) הולך לפי שיטת רב אדא בר אהבה: “שדעתו ברוב דבריו וסומך בחשבון שני חמה על דברי רב אדא בר אהבה שלמד לו סוד העיבור.” הרמב״ם לא רוצה לעשות מחלוקת בין יהודים לגויים, אלא הוא מראה ששני הצדדים יש להם נציגים גם אצל יהודים וגם אצל גויים.
8) חישוב שמואל אינו מדויק — וגם של רב אדא לא
שמואל היה אסטרונום, אבל התקופה שלו לא “עבדה” — היא לא לגמרי נכונה. אפשר היה לומר (כמו שהרמב״ם אומר אצל ברכת החודש) שזה חישוב “בערך” — מספיק למטרות מעשיות. אבל — חישובו של רב אדא גם אינו מדויק לפי מה שידוע היום. זוהי “בעיה” — אם רוצים לומר שחישוב רב אדא הוא הלכה למשה מסיני, איך יכול להיות שגם הוא לא מדויק?
9) השאלה של הלכה למשה מסיני
יש שיטה שתקופת רב אדא היא הלכה למשה מסיני. ספר העיבור (המיוחס לאברהם בר חייא) מביא את הענין. אבל יש ספק: איפה המקור בגמרא לכך? מוזכר “רב אבא בר אבא” אבל זה לא ברור.
10) התירוץ של “בסוד”
כמה ראשונים אמרו את אותו תירוץ כמו בענינים אחרים: שמואל ידע את החישוב האמיתי, אלא שהוא בכוונה עשה חישוב פשוט יותר למטרות מעשיות. החישוב האמיתי היה “בסוד” — בסוד העיבור. אבל הקושיה נשארת: אם רב אדא גם לא מדויק, התירוץ לא עוזר לגמרי.
11) מי הם “חכמי פרס”?
נשאלת השאלה מי הם “חכמי פרס” שהרמב״ם מזכיר — זה נשאר שאלה פתוחה.
—
הלכה א׳ (המשך) — השיריים של מחזור 19 השנים לפי שמואל
דברי הרמב״ם
לפי חשבון זה (שיטת שמואל — 365 יום 6 שעות) נמצא שיריים של כל מחזור של תשע עשרה שנה: שעה אחת וארבע מאות וחמישים ושמונה חלקים. ובין כל תקופה ותקופה: אחד ותשעים יום ושבע שעות וחצי שעה.
פשט
הרמב״ם מביא שתי נקודות לפי חישוב שמואל: (א) השיריים שנשאר אחרי מחזור של 19 שנה, ו-(ב) כמות הזמן בין תקופה אחת (רבע שנה) לבאה.
חידושים והסברות
1) הקשר לחישוב מפרק ו׳
המספר 1 שעה 485 חלקים הוא אותו מספר שהרמב״ם כבר הביא בפרק ו׳ (אלף תפ״ה = 1,485 חלקים). שם הוא אמר שכאשר מחשבים 235 חודשים במחזור של 19 שנה, זה לא יוצא בדיוק — נשאר שיריים. זהו אותו שיריים שמובא כאן.
2) החישוב של תקופה — 91 יום 7½ שעות
החישוב מפורש: לוקחים 365 יום ו-6 שעות (שנת החמה לפי שמואל) ומחלקים ב-4:
– 365 ÷ 4 = 91 עם שיריים של יום אחד (= 6 שעות)
– 6 שעות (מרבע היום) + 6 השעות המקוריות ÷ 4 = 1½ שעות
– סה״כ: 91 יום + 6 שעות + 1½ שעות = 91 יום 7½ שעות
3) מהי “תקופה”?
תקופה פירושה רבע שנה, אבל הרמב״ם עצמו לא מגדיר זאת במפורש כאן — הוא יסביר זאת רק מאוחר יותר.
4) יישום מעשי
אם יודעים מתי חלה תקופה אחת (איזה יום ושעה), אפשר פשוט להוסיף 91 יום 7½ שעות כדי לדעת מתי התקופה הבאה. זהו חישוב מתמטי פשוט שחוזר על עצמו תמיד.
5) מה החישוב לא אומר
החישוב לא אומר דבר על אורך היום, קוצר הימים, או תופעות פיזיקליות אחרות — זה מתמטיקה טהורה.
—
[הקדמה להלכה א׳ המשך] — מזלות
דברי הרמב״ם (מהלכות יסודי התורה)
גלגל התשיעי שהוא מקיף את הכל, חלקוהו חכמי האומות הקדמונים לשנים עשר חלק, וכל חלק וחלק קראו לו שם על שם צורה שתראה מן הכוכבים שלמטה ממנו… והם מזלות ששמותם: טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים.
פשט
השמש נעה לא רק ממזרח למערב בכל יום, אלא גם מצפון לדרום במהלך השנה (בקיץ השמש צפונית יותר, בחורף דרומית יותר). דרך השמש בין צפון לדרום — האקליפטיקה — מחולקת ל-12 חלקים, הנקראים מזלות, על שם תמונות הכוכבים שנמצאים שם.
חידושים
1) המזלות הם רק שמות, לא תצורות כוכבים ממשיות
כאשר אומרים “השמש במזל טלה,” אין הכוונה שהצורה (constellation) של טלה נמצאת שם פיזית. מאז המבול הכוכבים זז ממקומם, והשמות נשארים רק כסימון לאזור בשמים. הרמב״ם עצמו אומר שהצורות “לא נמצאות שם בפועל” — זה רק שם לאזור. זה מתאים לשיטת הרמב״ם שהכוכבים לא בהכרח במקום המדויק.
2) סימנים לזכור את המזלות
רש״י במקומות שונים מביא סימנים לזכור את המזלות: תש״ת סב״מ גד״ד.
—
הלכה א׳ (המשך) — תקופות
פשט
תקופות הן ארבע נקודות העיקריות במעגל השנתי של השמש: תקופת ניסן (שמש במזל טלה), תקופת תמוז (סרטן), תקופת תשרי (מאזנים), תקופת טבת (גדי). אלו הם ארבעת הרגעים שבהם היום והלילה שווים, או שהיום הוא הארוך/הקצר ביותר.
חידושים
1) “תקופה” — נקודה ספציפית במעגל
“תקופה” פירושה כאן נקודה ספציפית במעגל (cycle) של השמש — ארבע הפינות של המעגל. אי אפשר לחלק מעשית כל רגע בודד, אלא ארבע התקופות הן הסימנים/הסמנים.
2) דרכו של הרמב״ם — חישוב טהור, לא ראייה
הרמב״ם לא מדבר על ראייה — “בכל הספר לא נכנסת ראייה.” בוודאי התחילו מתצפית, אבל החישוב של הרמב״ם הוא מתמטי טהור — “פשוט חיבור מתמטי, לא מתמטיקה מסובכת.” מחשבים מתי היה בפעם האחרונה, ומוסיפים זמן עד הפעם הבאה.
—
הלכה א׳ (המשך) — תקופת ניסן של שנה ראשונה ליצירה
דברי הרמב״ם
תקופת ניסן היתה בשנה ראשונה של יצירה, לפי חשבון זה, קודם מולד ניסן בשבעה ימים ותשע שעות ותרמ״ב חלקים.
פשט
נקודת ההתחלה (epoch) לחישוב התקופות היא: תקופת ניסן של השנה הראשונה לבריאת העולם הייתה 7 ימים, 9 שעות, ו-642 חלקים לפני המולד ניסן.
חידושים
1) מדוע צריך נקודת התחלה?
כמו בחישוב המולדות שהתחילו משנת בה״ר”ד (מולד תשרי בה״ר”ד), כך גם לתקופות צריך נקודת התחלה. “צריך להתחיל איפשהו” — ומשם ממשיכים בחשבון אריתמטי פשוט.
2) מדוע ניסן ולא תשרי?
עולה השאלה: מדוע מחשבים כאן פתאום מניסן ולא מתשרי, כמו בחישוב המולד? התשובה: כי ארבע התקופות הן ארבעה זמנים בשנה, ותקופת ניסן היא כאשר היום והלילה שווים (vernal equinox) — זוהי נקודת התחלה טבעית למחזור השמש.
3) תקופת ניסן הייתה לפני המולד ניסן
העובדה שתקופת ניסן הייתה לפני המולד ניסן פירושה שעוד לפני שהלבנה “נבנתה” (המולד הראשון), השמש כבר התחילה לנוע — “עוד לפני שהלבנה נבנתה, כבר קרה שהשמש התחילה לנוע לצד הבא.”
4) שאלה לא פתורה: היחס בין תשרי לניסן בשנה ראשונה ליצירה
נשארת שאלה פתוחה/בלבול: “ראש השנה שאנו מחשבים — האם זה התשרי לפני הניסן או אחרי הניסן?” כלומר: כאשר מדברים על שנה ראשונה ליצירה, האם התשרי (ראש השנה) היה חצי שנה לפני הניסן, או חצי שנה אחרי הניסן? השאלה נשארת לא פתורה — “משהו הוא דבר בסיסי שאני לא מבין.”
—
הערה כללית
לאורך כל השיעור מודגש שדרכו של הרמב״ם בכל הענין של תקופות היא חישובית טהורה — אין ראייה, אין תצפית אסטרונומית, אלא התקדמות מתמטית מנקודת התחלה מבוססת.
תמלול מלא 📝
פרק ט׳ הלכה א׳: שנת החמה — המחלוקת אודות אורך שנת השמש
הקדמה: תחילת פרק ט׳
דובר 1: אנו הולכים לנסות ללמוד את פרק ט׳ שמדבר על משהו שנקרא שנת החמה.
דובר 2: אוקיי. תקופות.
דובר 1: אמרתי לך מהמילה הראשונה, אתה כבר אומר דברים שכתובים בספר שלך.
דובר 2: אני לא יודע מה אמרתי.
דובר 1: כן, זה נכון, אתה צודק. כך כתוב.
הלכה א׳: המחלוקת אודות שנת החמה
לשון הרמב״ם
מתחיל פרק ט׳ הלכה א׳. שנת החמה. יש מחלוקת, ידעת?
יש מחכמי ישראל שהוא אומר…
זו לשון מעניינת, “שהוא אומר”, לא “שאומר”. יש אחד מחכמי ישראל שאומר…
דובר 2: אני לא יודע.
דובר 1: אוקיי, קשה. אני אצטרך לתת סימן, אני לא יודע. אולי הוא מתכוון… אה, אחד מחכמי ישראל שאומר כך, ומי שחולק עליו לא.
דובר 2: זה מצחיק.
דובר 1: אז זו אחת הפעמים שהרמב״ם מביא מחלוקת. אני צריך להוסיף את זה לרשימה שלי של הרמב״ם שאומר שאין מחלוקת, וכאן הוא מביא מחלוקת.
מי הם בעלי המחלוקת?
דובר 2: לאנשים יש לכאורה שמות, הנקרא שמואל וכמו אנשים אחרים.
דובר 1: כן, אחר כך הוא מביא מחלוקת להלכה בין חכמי יון ופרס.
דובר 2: לא לא, כן כן, אבל זה נקרא שמואל ורב אדא, כך אומרים המפרשים.
דובר 1: אבל זה לא… אז ה״הוא” הוא אחד. מה שהרמב״ם כותב שהוא צודק. מה שהוא לא אומר את שמו זה סתם מנהג הרמב״ם, לא לומר שמות, כי הוא חושש שיהיה חסיד שלו, יאמר שהלה חייב להיות צודק.
דובר 2: לא, סתם זה הפשט שלי.
דובר 1: אבל אפילו הרמב״ם לא נוהג לומר שמות, ממילא הוא צריך לומר “הוא”.
אבל יש… אה, הרמב״ם כותב חכמי ישראל, כי בדברים האלה גם חכמי ישראל, המחלוקת.
תוכן המחלוקת
בקיצור, יש חכמים, חכמים יהודיים, שאומרים שיש מה?
דובר 2: לא, יש אחד מהחכמים שאומר.
דובר 1: כן כן, בדיוק. אחד אומר, אוקיי, בדיוק.
עוד מה יש? הוא לא אומר “יש חכמי ישראל”, “יש מי חכמי ישראל”.
דובר 2: לא, כן, כן, בדיוק.
דובר 1: יש אחד, “יש אומר”. “יש מהם שאומר”.
דובר 2: אוקיי, יפה מאוד.
דובר 1: יש מי שאומרים שיש שלוש מאות שישים וחמישה ימים ורבע יום.
דובר 2: שס״ה, כן.
דובר 1: שס״ה. בדיוק שלוש מאות ורבע יום.
דובר 2: לא, מספר הימים אינו מחלוקת. השאלה היא רק, האם זה בדיוק שישה ימים, זה שלוש מאות שישים וחמישה ורבע יום.
דובר 1: רבע הוא פחות מרבע.
דובר 2: ויש מי שאומרים שזה קצת פחות מרבע.
חכמי יון ופרס
דובר 1: אותו דבר חכמי יון ופרס, כן, גם יש ביניהם מחלוקת בדבר זה.
מה יש? מי הם חכמי יון ופרס, אני לא יודע.
דובר 2: מה עם חכמי יון?
דובר 1: הוא אומר שכבר ביאר את המעלה.
דובר 2: איפה המעלה? מה הייתה המעלה?
דובר 1: חכמי יון ופרס גם יש ביניהם מחלוקת.
הראיה הגדולה לדרך הלימוד
זה מעניין, זו ראיה כה גדולה לדרך הלימוד שלי, שאנו רוצים לומר שאם יש מחלוקת במדרש או בענייני מדע מסוג זה, אין מחלוקות אחרות מלבד המחלוקות שיש לחכמי אומות העולם.
מבין? יש יהודים, יש חכמים שאומרים כך, יש מי שאומרים כך. יש גם הגויים שאומרים כך וכך. על אותו דבר שלזה יש מחלוקת, לו יש מחלוקת.
מבין? “ויש אומרים שמים נבראו תחלה ואח״כ נבראת הארץ”. מה זה? מחלוקת במציאות. איך יכול להיות? יש מדען, הוא עושה מחלוקת. לא נברא כך, לא נברא כך, מבין?
אני אמצא מה התשובה. לכאורה, זה מה שהרמב״ם מתכוון לומר, לא?
דובר 2: לא, זה לא מה שהוא מתכוון לומר.
דובר 1: מה הוא רוצה לספר לנו? מי הם חכמי פרס?
דובר 2: אני ביקשתי להגיד.
דובר 1: מה אומרים מי הם חכמי פרס?
דיון: מי הם שמואל ורב אדא?
דובר 2: על זה קוראים לזה שמואל ורב אדא.
דובר 1: מי הם שמואל ורב אדא?
דובר 2: שמואל היה שמואל, ורב אדא, ורב אדא ורב רב אדא.
דובר 1: נאמר שאתה לא נראה כמו שמואל, וזה לא כתוב יותר טוב.
דובר 2: אז מה?
דובר 1: בעירובין כתוב משהו על שמואל שעשה חשבון. יוצא ששמואל סבר שזה בדיוק רבע, נכון? הוא אמר שבקיצור, לפי החשבון שכתוב שם על התקופה, יוצא ששמואל היה לו החשבון שהשנה ארוכה כך, ויש אחרים שאומרים מספר אחר.
והם אומרים שאנו הולכים על תלמי, יש תלמי, שדעתו ברוב דבריו וסומך בחשבון שני חמה על דברי רב אדא בר אהבה שלמד לו סוד העיבור.
דובר 2: מי הוא רב אדא בר אהבה?
דובר 1: ספר העיבור נקרא ספר העיבור.
דובר 2: אה, הלאה המיוחס, הרמב״ם גם מביא שיש מחלוקת, ויש שני סוגים של חישובי התקופות, שנגיע אליהם בקרוב.
תלמי ורב אדא בר אהבה
מה שהוא אומר הוא שתלמי לוקח את זה מרב אדא בר אהבה כביכול, או שתלמי הולך עם השיטה של רב אדא בר אהבה, כך הוא אמר שם.
דובר 2: לא, כי אם הוא היה מסביר למה הרמב״ם שואל את זה, “וכן חכמי”. הרמב״ם אומר שיש מחלוקת גם אצל היהודים וגם אצל הגויים.
דובר 1: אבל איפה המקור של רב אדא?
דובר 2: יש דבר שנקרא סוד העיבור.
דובר 1: אני לא יודע מה זה.
דובר 2: יש דבר שנקרא תקופת שמואל ותקופת רב אדא.
דובר 1: מי סיפר לנו על זה?
דובר 2: אה, תלמידינו המאמינים יכולים לומר לנו.
דיון: המקור של רב אדא
דובר 1: “יש חכמי ישראל”, רואה, הרי יש לו שמואל, כתוב בעירובין. ורב אדא, רואה, אין מקור לרב אדא. יש איזה ראשונים, ברייתא נקראת על שמו.
דובר 2: המשך הלאה.
דובר 1: מה אומרת הברייתא?
דובר 2: הברייתא כתובה בגויים.
דובר 1: בקיצור, הרמב״ם לא רוצה לשאול את זה כמחלוקת בין היהודים והגויים. יש דברים שהוא אומר כך, אין לו בעיה שהגוי יהיה צודק על יהודים. רב אדא סבר אחרת, הוא לא מביא מה המקור של זה. זה דבר מעניין.
כביכול כתוב בגמרא על שמואל, שמואל הרי היה אסטרונום. ולמעשה, התקופה שלו לא עבדה, והוא לא היה לגמרי נכון.
שיטת הרמב״ם על חשבונות בערך
והיה אפשר לומר כמו שהרמב״ם אמר, אני הולך לשבת. היה אפשר לומר כמו שהרמב״ם אמר בברכת החודש, שיש חשבון בערך, מספיק שזה פחות או יותר סומך להיות.
ובדיוק, הרמב״ם אולי רצה לומר שזה לא מדויק, המעשה שרוב האנשים מספרים הוא שפעם חשבו כמו שמואל, ואחר כך חישבו קצת יותר מדויק, יצא פחות או יותר.
דובר 2: מה כתוב שתקופת רב אדא היא?
דובר 1: מה?
דובר 2: הל״מ?
דובר 1: מה כתבו הראשונים?
דובר 2: קטע אחד לפני שאתה עכשיו. רב אדא כתוב שהוא מתאים יותר לחשבון של המנהג.
דובר 1: מה זה נגמר? שתקופת רב אדא היא? הל״מ? הל״מ? איפה אתה רואה?
דובר 2: כאן.
דובר 1: כן, הל״מ.
ספר העיבור ורב אבא
ספר העיבור אומר שיש מישהו שנקרא רב אבא, והוא אומר שרב אבא הוא כתוב… רב אבא היה אדם כזה, רב אבא בר אבא.
דובר 2: אני לא יודע על זה.
דובר 1: כתוב בגמרא מעמד של רב אבא על זה?
דובר 2: לא, יש ספר שהוא חישב את זה.
אם הייתי אפיקורוס…
אם הייתי אפיקורוס, חס ושלום שאני לא, הייתי אומר שזו הייתה מסורה. הוא אומר, קראו היפרקוס הגויי, הוא אומר, אני לא יודע, התברר שזה יותר מדויק.
אני אומר שזה היה איזה רבי, יודע רבי. אמרתי על זה שהרמב״ם כתב את ויש בישה, ועל זה הוא אומר וכן חכמי יון ופרס, הוא רוצה לדעת ש… הוא רוצה לומר לך, אז אתה באמת רוצה לבדוק איפה השיטה האחרת שחולקת על שמואל, אתה צריך לעיין בחכמת יון ופרס. הוא אומר שיש שיטה יהודית, אבל על השיטה היהודית אתה לא תוכל למצוא שום כתב חומר.
הצגת המחלוקת של הרמב״ם
הרמב״ם לא אומר שיש שיטה יהודית, יש שיטה גויית, והגויים יותר מדייקים. הוא אומר, יש מחלוקת גם בין הגויים, גם בין הגויים.
הוא מביא שכמה אמרו שזה היה אותו תירוץ שאמרנו פעם שעברה. שזה היה בסוד, ידעו, באמת ידעו את החשבון. שמואל גם ידע, רק הוא עשה…
הבעיה עם חשבון רב אדא
הבעיה היא שגם רב אדא לא נכון. היום יודעים שגם רב אדא לא מדויק. כך אומר הצדיק הקדוש.
וזה אותו דבר, המשך בית דבול, זה לא המשך. הוא מביא את הרמב״ם, אה, הרמב״ם אומר ששמואל טעה, ושמואל התכוון כך. יש מחלוקת גם בשעות, וגם בשעות של הגאונים. זה אחרת.
דיון: האם הרמב״ם מתכוון אחרת?
דובר 2: אוקיי. אז, אנחנו מביאים כאן… נראה בקרוב מה… אולי… אוקיי, בסדר.
דובר 1: אז בקיצור, הרמב״ם לא ברור לו. אתה חושב שהרמב״ם אומר לנו שקר? הוא גורם לנו לחשוב אחרת? בשמואל, או רב או חלקא?
דובר 2: רואה, הוא מדבר על… על הנושא הזה. העולם מדבר על הנושא הזה.
דובר 1: אוקיי.
דובר 2: אוקיי, אני רק רוצה שנדבר על הנושא הזה.
דובר 1: אוקיי, יודע מה? בוא נלמד מה שהלאה היום, כי אחר כך גילו.
דובר 2: כן.
השאלה של חכמי פרס
דובר 1: בסדר, יש מחלוקת, מי הם חכמי פרס? כי עדיין לא גילינו.
דובר 2: פרס?
דובר 1: אני לא יודע, מה זה פרס בכלל? פרס? מי, איזה חכם מפרס למדו כאן? על מה מדברים בכלל?
דובר 2: אני לא יודע.
דובר 1: לא מבין אותי?
דובר 2: כן.
הלאה ברמב״ם: שיטת שמואל
דובר 1: אוקיי, אומר הרמב״ם, מי שהוא אומר, ה… השיטה של שמואל שהיא רביע היום, שהיא שס״ה ורביע היום, בקיצור, השיריים הוא רביע היום, ישוב מכל מחזור של תשע עשרה שנה שעה אחת וארבע מאות וחמישים ושמונה חלקים.
תקופת שמואל – השיריים של המחזור והתקופות
השיריים של מחזור ה-19 שנה לפי שמואל
דובר 1: אוקיי. אוקיי, בוא נקרא הלאה, בוא נקרא מה הוא אומר הלאה, ואחר כך נבין. כן.
יש מחלוקת, פרס, ומי הם חכמי פרס עדיין לא גילו. פרס? אני לא יודע מה זה פרס בכלל. פרס? מי הם חכמי פרס למדו כאן? על מה מדברים בכלל? אני לא יודע. לא כתוב במשנה, כן?
אוקיי, אומר הרמב״ם, מי שהוא אומר, השיטה של שמואל, שהיא רביע היום, שהיא, מתכוון שחסר כאן מילה, נכון? שהיא שסובר רביע היום. בקיצור, ורביע היום הוא אומר, השיריים הוא רביע היום. ישוב מכל מחזור של תשע עשרה שנה שעה אחת וארבע מאות וחמישים ושמונה חלקים.
כמו שאמרנו, למה? מה הנקודה? אנחנו למדנו שחילקו, עשו מחזורים של תשע עשרה שנה, שבכל שנה במחזור אפשר פחות או יותר להתאים את שנת החמה עם שנת הלבנה. השאלה היא אבל כמה ארוכה שנת החמה, נכון? אנחנו אז אמרנו אותו חשבון, אמרנו מה? אמרנו ששנת החמה היא, שמחשבין בקירוב, אמרנו שזה, שנת הלבנה, שנת החמה הוא אמר שזה כמו שמואל, אתה רואה? שנת החמה שלש מאות וחמש וששים יום ושש שעות, ורביע. אז יצא שנשאר, יש שיריים. אחרי תשע עשרה שנה הרמב״ם אמר יוצא, הוא אמר מה יוצא. כן.
דובר 2: איך הוא אמר?
דובר 1: אה, שם אתה מתכוון? חוץ משעה אחת וארבע מאות, אלף תפ״ה, זה אותו דבר אלף תפ״ה, אותו מספר שהוא אומר כאן? שעה אחת וארבע מאות ושמונה וחמישים חלקים, כן. כן, זה הוא אמר כבר בפרק ו׳. הם עשו את החשבון של תשע עשרה השנה שיוצא מאתיים שלושים וחמישה חודשים, אבל זה לא נכנס בדיוק מאתיים שלושים וחמישה חודשים בתשע עשרה שנה מהכמות הזו, זה נכנס, נשאר קצת.
דובר 2: יפה מאוד.
דובר 1: ממילא יוצא, יוצא, בין כל תקופה ותקופה יש אחד ותשעים יום ושבע שעות, כן? נשאר כל כך בין תקופה אחת לשנייה. תקופה מתכוון, הוא לא אמר מה זו תקופה. למה הוא לא אמר מה זו תקופה? אני לא יודע. האם הוא היה מגלה? הוא עוד יאמר מה הן התקופות.
דיון: החשבון של תקופה – 91 ימים 7½ שעות
דובר 1: אוקיי, ולפי החשבון הזה, דבר אחד, כמו שיש, כמו שאמרנו, אם הולכים עם החשבון הזה יוצא שבכל מחזור של תשע עשרה נשאר שעה וארבע מאות חמישים ושמונה חלקים, נכון? ועוד דבר הוא, שאם מחלקים את זה על ארבע, יוצא כל תקופה היא תשעים ואחד ימים ושבע שעות, ומחזיקים שבע וחצי שעות.
מה החשבון? כן, 365 עם 12, עם 365 ורבע מחולק ב. מה החשבון? לא יודעים. מה החשבון? צריך לקחת 365, ופלוס רבע. נכון? לחלק לארבע.
דובר 2: מה?
דובר 1: מה לחלק לארבע? לחלק לארבע. אני צריך לחלק את זה לארבע. יש דרך לעשות את זה. כן, יוצא 91.3, אבל לפי איך צריך לעשות את זה עם שעות, זה יוצא. מה הוא אמר? שבע שעות וחצי שעה. אוקיי. נכון? צריך לעשות את זה יותר פשוט, צריך לחשב את זה.
נו, מה הדרך הקלה יותר לחשב את זה? אני מרגיש שאתה מתנגד נורא למתמטיקה. אהה… בוא נעשה את זה דרך קלה יותר. 365, אי אפשר לחלק את זה עכשיו בקלות.
דובר 2: באמת?
דובר 1: כן? כן, 365 לא נכנס בארבע, נשאר. אבל זה 91 ורבע. הדבר האחר הוא שש שעות, נכון? רגע אחד, אני כבר אגיד לך. הורדתי עכשיו שש שעות, נכון? עכשיו אתה צריך לקחת שש שעות. אתה יודע ש-6 חלקי 4 זה אחד וחצי, נכון? איך אתה יודע את זה? הלו, כי ארבע זה ארבע, ונשאר שתיים. אתה סופר את השתיים על חצי, יש לך רבע על חצי. מאוד פשוט.
אז בקיצור, החשבון פשוט. יוצא כל יום, כל רבע שנה, הנקרא תקופה, אני לא יודע למה לא אמרו שתקופה היא רבע שנה, יוצא שזה 91.7.5 שעות. עכשיו, ממילא יוצא, אם יודעים תקופה אחת איזה יום ואיזו שעה זה, אפשר לחשב הלאה, כן, ישר כוח.
דובר 2: אה, כביכול, זה יום שלישי ויום רביעי, וגם מה צריך.
דובר 1: אתה יכול פשוט לחשב לפי החשבון הזה.
מה החשבון אומר ומה לא
מה מעניין? כשאומרים את זה, מתכוונים לומר שתמיד היום מתארך ומתקצר משתנה בזה? מה נכנס היום? לא אומרים כלום. לא אומרים כלום, אומרים רק מתמטיקה. אומרים תקופה מתכוון… אני לא רוצה לומר מה תקופה מתכוונת, אבל תקופה מתכוונת רבע משנה, זה לא יעשה כלום. ומתמטיקה תמיד יחזור אותו דבר. לא כתוב כלום יותר מזה.
תקופת ניסן והמזלות
עכשיו גילית מעשה חדש. תקופת ניסן היא מה? אה, שמעת על המזלות? לא, יגידו כך. אוקיי. תקופת ניסן יש שנים עשר מזלות, הנקרא. מה הם המזלות בכלל? על איך הכוכבים נראים מסודרים בשמים.
דובר 2: לא צודק, אבל מה שמדברים עכשיו זה לא זה, נכון?
דובר 1: מה שמדברים עכשיו זה מה? שהשמש עוברת.
דובר 2: מה? השמש מסתובבת איך?
דובר 1: מה זה גלגל המזלות? מה יש לי? מה הנקודה בזה? לפעמים מדברים איך השמש זזה, אבל כשהוא רוצה לומר מקום מסוים שבו השמש נמצאת, הוא אומר, “זה ליד המזל, זה ליד אותו מזל.” לא בדיוק.
השמש זזה. כן, בואו לא ניכנס לזה שזה נכון כך. אוקיי, הנקודה היא כך. הנקודה היא… אתה רוצה לראות תמונה? אה, התמונה מסובכת? עבר הזמן לקחת תמונה פשוטה, אתה רוצה לדעת. הוא מראה איך זה קורה, בעצם. אבל הנקודה היא כך, הוא הולך לאדם שיהיה לו תמונה יפה על זה. תראה.
אוקיי, עכשיו. יש, אבל אין. מהגלגולים, מה… מה… אתה רואה את התמונה, אתה מבין בערך מה קורה?
דובר 2: לא.
תקופות – החשבון של תנועת השמש
מזלות – מה הם
דובר 1: או העולם סביב השמש, זה לא משנה. כן? כל יום עולה השמש במזרח והיא שוקעת במערב, כן? דבר מעניין. אפשר לשים לב. חוץ מזה, היא זזה מצפון לדרום. שמת לב?
אם לא שמת לב, אספר לך. אם תסתכל בקיץ, תראה שהשמש היא יותר שם, ובחורף היא יותר שם, וכדומה. זה לא תמיד באותו חלק של המזרח, אוקיי?
עכשיו, איך קוראים ל… איך קוראים למקום שבין צפון לדרום? כאילו כמו מעגל שעובר סביב כל העולם בין צפון לדרום. חילקו אותו לשנים עשר, כמו שנים עשר חודשים, ושם בדיוק נמצאים הכוכבים שיש להם את התמונות. וזה נקרא המזלות. מאוד פשוט.
אז כשהשמש עולה, היא חייבת להיות קרוב למקום שאתה רואה כאן. הכוכבים זזים גם למצב אחר, זה לא משנה. אבל כשהמזל הוא טלה, הפשט הוא שהמזל נעשה טלה? מדברים, כשאומרים את זה. כן, זה אומר שהשמש נמצאת שם. כן, זה מה שזה אומר.
הרמב״ם בהלכות יסודי התורה
דובר 1: וזה הפירוש, לגבי מה שנעשה. חילקו אותו לשנים עשר? הרמב״ם לא אומר כאן שחילק אותו לשנים עשר? אה, אני חושב שבמקום אחר זה נאמר בהלכות יסודי התורה, זוכר? יש שנים עשר מזלות? כן, זה כתוב בהלכות יסודי התורה, תראה. אם אתה רוצה לדעת איך הרמב״ם למד את זה, תראה.
גלגל התשיעי שהוא מקיף את הכל, חלקוהו חכמי האומות הקדמונים לשנים עשר חלק, וכל חלק וחלק קראו לו שם על שם צורה שתראה מן הכוכבים שלמטה ממנו שם מחברים תחתיו.
לפי איך שהוא מבין את זה, לא פשט שהכוכבים נמצאים באמת שם, הם למטה לא משנה, וגם לא מדויק. כן, הוא הולך לומר, והם מזלות ששמותם, כן, תש״ת סאב מי גדאד. היית זוכר פעם מרש״י במקומות שונים, כל מיני סימנים לזכור.
והם נקראים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים. זה זה בלשון הקודש. באנגלית יש להם שמות אחרים. אם אתה רוצה מאוד לדעת, אתה יכול לגלות מה הם נקראים באנגלית.
דובר 2: אהא.
דובר 1: עכשיו, בוא נ… איפה אני, מה אתה אומר?
דובר 2: נו, באנגלית לא קוראים לזה כך, קוראים לזה, קוראים לזה, קוראים לזה, איך זה נקרא? קוראים לזה כמו מילים לטיניות כאלה, אז זה רק משלהם, נקודות עדינות.
דובר 1: אוקיי, בכל מקרה, זה המקרא מזלות, אוקיי?
המזלות זז מאז המבול
דובר 1: אומר הרמב״ם, ה, שתים עשרה הצורות, לא היו באותו מקום, אלא מה הוא מאז המבול. אוקיי, ידעת שזה מאז המבול, הוא עשה איזה חשבון שצריך לגלות.
כי מה זה אומר “כסובים”? שזה בפועל, אם אנחנו אומרים עכשיו שהשמש היא במזל טלה, הצורה הנקרא טלה לא נמצאת בפועל שם. זה רק נקרא מזל טלה, זה אומר את השטח בשמים, זה לא אומר שהתמונה נמצאת שם. זה זז. אוקיי? כי זה גם זז, אבל זה לוקח זמן רב. אז זה מה שכתוב כאן.
הלכה א (המשך) – תקופות
ארבע התקופות והקשר שלהן למזלות
דובר 1: חזרה ל, אם אתה רוצה לחזור לאיפה שאנחנו מחזיקים, תגלה שמה? מבין אתה את מה ששאלת, תמוז ותאומים עולה, זה כאן, ותשרי כאן, וטבת כאן, וכדומה. אוקיי.
תקופות הן רק ארבעת העיקריות, כן, כמו שהשמש הולכת במעגל, אז תקופות אומר כאן, כאן, כאן, כאן. אוקיי? אז איפה אנחנו? אנחנו כאן, רוצים רק לדעת איך לחשב את הזמן מאחד לשני, אוקיי?
תקופת ניסן היא כשזה במזל טלה, תמוז – סרטן, תשרי – מאזנים, וטבת – גדי. אלו התקופות, אוקיי?
נקודת ההתחלה של החשבון – תקופת ניסן של שנה ראשונה ליצירה
דובר 1: עשו חשבון, צריך לדעת איך מתחיל כל החשבון. הנקודה שלנו מהחשבון היא רק לדעת איפה אנחנו מחזיקים, נכון? אז צריך להתחיל מבריאת העולם, כמו שהתחלנו עבור הלבנה מהחשבון של שנת בה״ר, נכון?
עושים חשבון שתקופת ניסן הייתה בשנה ראשונה של יצירה, לפי חשבון זה, קודם מולד ניסן בשבעה ימים. מה זה אומר קודם מולד ניסן? אה, לפני המולד, נכון? כי המולד ניסן היה, אמרנו מתי זה היה.
דובר 2: מניסן או מתשרי דיברנו? אני לא זוכר.
דובר 1: אבל מה אמרנו מתי היה המולד הראשון?
דובר 2: אני הולך לשאול את רבי קניבסקי למעלה מן הדעת.
דובר 1: אם אתה רוצה לעשות חשבון מתי התקופה תהיה השנה, אתה צריך להתחיל את החשבון מכל הדרך מתחילת מעשה בראשית. פשוט זה יותר קל לעשות את החשבון, אמת? כן, זה עושה את החשבון, אמת? אבל אחר כך זה יותר קל. אנחנו אומרים שזה הולך תמיד אותו דבר, כן? זה פשוט זז.
מה הולך אותו דבר? אתה רוצה לדעת כמה שעה, איזה יום בשבוע, וכדומה, מתי זה היה, נכון? אתה צריך איפשהו להתחיל, זה להתחיל את החשבון, נכון? ממילא עשו את החשבון, שלפי החשבון יוצא שהמולד הראשון היה כך וכך זמן לפני המולד של ניסן.
מה הסיבה לזה? זה יתברר למה. עוד לפני שהלבנה בנתה את הלבנה, כבר קרה שהשמש התחילה לזוז לצד הבא שלה.
אורך התקופה
דובר 1: משנה לשנה, לפי חשבון ז׳ ימים תשעה שעות ותתע״ב חלקים, אוקיי? ז׳ ימים ט׳ שעות ותתע״ב חלקים לפני המולד של ניסן הייתה תקופת ניסן, אוקיי? שהשמש הייתה בתחילת מזל טלה. אוקיי? זה החשבון של תקופת ניסן.
דיון: למה מחשבים מניסן ולא מתשרי?
דובר 2: למה זה החשבון?
דובר 1: אומר הוא, במולד תשרי היה כשהם למדו, ביום ו׳, י״ד, ו׳ י״ד, זוכר? תקופת ניסן מדברים תקופת ניסן מלפני זה?
דובר 2: אז ניצולי המאורות. אני לא מבין מה הוא אומר.
דובר 1: אולי בזה הולך להיות יותר קל להבין מה הוא אומר. איך הם הגיעו למה שאני הייתי צודק? עם החשבון האחר חישבו את זה מתקופת תשרי, נכון? החודשים, אמרו מתי זה התחיל, מתי היה המולד הראשון, תמיד יוכלו לחשב מאז.
כאן מדברים פתאום על תקופה הנקראת תקופות של חודש ניסן, נכון? כן. למה מחשבים פתאום מחודש ניסן? כי ארבע התקופות הן ארבעה זמנים, איך מחשבים את זה כשתקופה מתחילה כשהיום… הוא אותו אורך כמו הלילה, או כשהוא נעשה קצר יותר או כשהוא נעשה ארוך יותר. אלו ארבע התקופות.
דיון: האם צריך לראות את התקופות?
דובר 2: אני לא צריך לעשות את זה. זה סתם, למה אני צריך לעשות את זה?
דובר 1: לא, אלו סימנים של ארבע. לא יכולים לחלק כל אחד. אנחנו לא יכולים, אבל אם מישהו שמבין בדיוק, הוא יחזיק ראש איפה השמש נמצאת, אבל…
שוב, התקופה היא גם תקופת תשרי. ארבע פעמים בשנה זה כשכל אחד רואה שהשמש…
לא, הוא לא אומר שצריך לראות. הוא אומר שצריך לעשות חשבון. הראייה לא נכנסת כאן. בכל הספר לא נכנסת ראייה. בוודאי, התחילו מראייה, כי משם גילו. אבל כאן הוא לא אומר כלום על ראייה, אמת?
הוא עומד ועושים חשבון עם מתמטיקה, מתמטיקה פשוטה. לא מתמטיקה מסובכת, אמת? עשה פשוט חשבון מתי זה היה בפעם האחרונה, והוסף זמן לפעם הבאה. וצריך להתחיל משנה ראשונה ליצירה. למה צריך לעשות את זה?
דיון: הקשר בין תשרי לניסן בשנה ראשונה ליצירה
דובר 2: וראש השנה שאנחנו מחשבים זה התשרי מלפני הניסן או אחרי הניסן? זה כל כך מבלבל. אני לא מבין מה הוא אומר. משהו הוא דבר בסיסי שאני לא מבין.
דובר 1: ואתה מבין כן?
דובר 2: לא.
דובר 1: אוקיי, אז מי יעזור לנו? אני רוצה שהעולם נברא בתקופת ניסן.