קיצר הקב”ה ה’ שנים משנותיו של אברהם שלא יראה את עשיו בן בנו יוצא לתרבות רעה (רש”י בראשית כד, ל).
צערו של מי שזרעו יוצא לתרבות רעה לגיטימי הוא, אלא שהחוב הנובע מצער זה מוטל עליו ולא על הבן. ריחם הקב”ה על אברהם והרג אותו שלא יצטער בכך, לא שהרג את עשיו או שתבע ממנו משהו.
”-אתה צדיק ומצטער ממעשי בנך או נכדך? אין בעיה, תוכל למות ולא תצטער כך יותר. ”