ידוע ששם הויה רמוז במגילה בראשי תיבות
מה שמעניין הוא שראשי תיבות הויה כסדרם ממש נדירים במקרא כולו
ואם רוצים שיהיה בתוך פסוק אחד ויהיה גם משפט בעל משמעות כל שהו, אני יכולתי למצוא רק 3 דוגמאות בכל המקרא
ידו החזקה וזרועו הנטויה
ישמחו השמים ותגל הארץ
יבוא המלך והמן היום
לא נראה בעיני רחוק מן הפשט שהכוונה הוא כמנהג המשוררים לחתום את שמם באקרוסטיכון, ולפי שלא נכתבה במגילה שהוא ברוח הקודש כלומר שמחברה הויה, נרמז במקום אחד ששם בא הסיפור לשיאו. (ויש פעם אחת בסופי תיבות, כי כלתה אליו הרעה, כלומר תחילת השם בשיא גדלותו של המן וסופו בשיא ירידתו)