וַתֹּ֣אמֶר אֶסְתֵּ֔ר
אִ֚ישׁ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב
הָמָ֥ן הָרָ֖ע
הַזֶּ֑ה
זה מה שנקרא מיתוג שלילי
קודם כל הקדימה 'איש צר ואויב', שיהיה למלך את זה בראש עוד לפני שהוא שומע את השם הוא מצייר לעצמו איזה 'איש צר ואויב'
ואז היא אומרת, 'המן הרע', (וכפיסוק הטעמים, המן הרע, הזה) מצמידה להמן כינוי 'המן הרע', הוא המן הרע הידוע.
והכינוי הזה נדבק ועד היום הזה הוא נודע בשם 'המן הרשע'
וכבר לא היה להמן פתחון פה, והמן נבעת.