"קראו את המגילה באדר ראשון ונתעברה השנה"
היינו, ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך והנה הרה.
כזה כמו שלפעמים מישהי מתעברת ללא כוונה, הרבה יין עושה וכו', פתאום השנה מעוברת ואין יודעים בדיוק מי החליט ומתי ולמה,
ומסתמא זה באמת קריאת המגילה שגרמה לזה, קראו יותר מדאי את הכתוב שם, שכך הוא הסדר.
ומה העצה,
יביאו אותה לבית המקדש וישקו אותה
ואז 'ונקתה ונזרעה זרע', והיא יולדת תאומים
'את אגרת הפורים זאת השנית'.
ואלה השנים הנולדים הם פרץ וזרח.
ויהי בלדתה ויתן יד, הגיע יד באדר ראשון יד על כס יה, חשבו שאדר ראשון יצא ראשונה, אבל ותקח המיילדת את מולד הלבנה הינו חכמים יודעי העתים המיילדים את השנה, ותקשר שני הוסיפה לו אדר שני, ויהי כמשיב ידו עשה תשובה ויצא אחיו, ואדר הראשון נתהפך להיות תוספת, ואדר השני אומר מה פרצת עליך פרץ.
עלה הפורץ לפניהם, פרצו ויעברו שער, ויצאו בו, ויעבר מלכם לפניהם, וה' בראשם.
(ומפסוק זה יודעים שאין מעבירים על המצוות, אבל פרצו ויעברו שער, ויעבר מרדכי ועשה אדר שני, בכדי לסמוך גאולה לגאולה)